ביקורת ספרותית על גופת גבר לא מזוהה - ספריה לעם #839 מאת יובל שמעוני
ספר מעולה

---

משלוש רוחות השמיים התקבצו ובאו גיבורי הרומן הפוליפוני עב הכרס של שמעוני. רמי ונדב מצפון - חיפה. רפיק ממזרח - עיסאוויה במזרח ירושלים, ומדרום - ליאת מבאר שבע ומרואן מחבל דרפור בסודאן. הרומן הוא כאמור פוליפוני, ובעברית - רב קולי. כלומר העלילה נמסרת לסירוגין מפי הגיבורים, מה שהחסיר זה מוסיף ההוא בתקווה שיקבל הקורא החרוץ תמונה שלמה ככל האפשר. הסופר העברי המזוהה ביותר עם הטכניקה הזו הוא א.ב יהושע עם המאהב וגירושים מאוחרים המשובחים (והוא עצמו, כך שמעתי, הושפע מפוקנר האמריקני) החידוש של שמעוני הוא הוספת רעשי רקע של דמויות שמקיפות את הגיבורים ומנהלות דיאלוגים שאינם קשורים לעלילה.
 
מכאן קלקלנים (ספוילרים) ככוכבי השמיים לרוב. שם הספר והתקציר המופיע בכריכה האחורית רומזים לרומן מתח. יש גופה לא מזוהה ומנסים לחקור מי ומה ולמה. אז נכון, יש גופה לא מזוהה, אבל היא מופיעה בשלב מאוחר של הרומן, כמה מאוחר? מאוחר מאוד, וכאן אשים כף לפי כי וואללה הגזמתי עם הקלקלן.
אז לא מדובר ברומן מתח. מה כן? חמש דמויות, אזרחים ושאינם, ממיקומים שונים במערכת המזון הישראלית, מוצאים נקודת השקה בפאב בצפון הישן של תל אביב (פריט המידע הגיאוגרפי הזה מתגלה גם הוא בשלב מתקדם של העלילה. לאורך עמודים רבים הייתי בטוח שהוא ממוקם בדרום העמוק של העיר העברית הראשונה) והסיפורים שלהם, כיצד התגלגלו לאותה נקודה, הם, ולא תעלומת רצח, עיקר הרומן. יש שוני רב בין חמש הדמויות, בלאום, בסטטוס החברתי ובמצב הכלכלי, אך הצד השווה שבהן הוא שכולם נושאים על גבם חטאים, עוונות, ייסורי אשמה ומצפון, מה יש לומר, סופרמרקט מלא וגדוש קופות שרצים. המשקולות המייסרות האלה נחשפות לאט ובמיומנות - מה שעשתה ליאת לחברותיה בתיכון, מה שעשה או ראה נדב בשירותו הצבאי. הזוועות שחווה מרואן בסיני, הקשיים שחווה רפיק לפני שירד מההר לשפלה, והאשמה שמציקה לרמי, שוליית העבריינים רפה השכל שנתקע בתל אביב, במסע הבריחה מחיפה לאילת.

בשולי הסקירה - אם בספוילרים עסקינן, באתי להזהיר את הקהל הקדוש מפני קלקלן איום ונורא הנוגע למותחן "רצח באוריינט אקספרס". הסופר לא חס על הקוראים התמימים שעדיין לא קראו את הרומן של אגתה כריסטי, עבדכם הנאמן לדוגמה, ומגלה את סופו. מלבד זאת חובבי הנסיך הקטן ירוו נחת מכיוון שהוא מוזכר לא מעט ברומן. כשלעצמי, נהניתי יותר מהגרסה של רמי, דג הרקק האימבציל, בשפה עילגת אך חיננית, לאגדה על בת שלמה שנכלאה במגדל, שקראתי בפעם האחרונה ככל הנראה כילד בשנות התשעים, ב- "ויהי היום" של ביאליק.

» ביקורות נוספות של בועז
» ביקורות נוספות על גופת גבר לא מזוהה - ספריה לעם #839