שואה וגבורה.
פסיפס מרגש של עם ישראל באחד מרגעי השפל הגדולים שלו מתעלה על עצמו ומתרומם מעפר כעוף החול. קראתי כבר כמה ספרים על אוקטובר הארור. זה הטוב ביותר. פורט על נימי הרגש של הישראליות, מקווצץ את הלב. לעיתים תחושת המחנק בגרון לא מרפה. ועם זאת מביא לתחושת תקומה, חוסן והתרוממות הרוח.
הפרוזה נהדרת. לכל דמות יש את הקול והניואנסים שלה. הבדואי נשמע בדואי והילדה בת ה13 מדברת בקול שלה. מה שמוסיף לאמינות ולחוויה, אם אפשר לקרוא לה כך.
לאחרונה קשה לי להתרגש מספרים. אחרי אוקטובר הכל נראה הבל הבלים. עכשיו כשקראתי את הספר הזה אני מבין מדוע. הכל מחוויר לעומת המציאות שלנו.
חלפה לה שנה אחת בלבד, ונראה שחזרנו לויכוחים שלפני אוקטובר. שלא למדנו כלום. הספר הזה גורם להתרוממות רוח, ל'בילוי' לרגע קט במחיצתם של גיבורים, של אנשים שנגעה בהם השכינה.
מי יתן ונהיה ראויים להם.
עם ישראל חי.
ספר חובה.
5/5 בסולם מאני.


















