ביקורת ספרותית על אין זיכרון אחר מאת רועי חסן
ספר בסדר

---

אסופת סיפורים קצרים. סוג אחר של אנשים. סוג אחר של חיילים. צוהר לחיים של אחרים. הסיפורים לא אחידים ברמתם ולפעמים באים לספק רק תמונת מצב, בלי פואנטה, כמו סצנה מסרט דוקומנטרי. להעביר תחושה.
מרענן הדבר, מדי פעם להיתקל בספר 'דיאלנה' - משלנו. שבו העולם והלבטים מזרחיים הם ולא כמו בימים קדומים בעידן הקולנוע, שם הלבנים היו צובעים פניהם בשחור על מנת לשחק כושים כפי שנתפסו בעיני הלבנים.
אין השבע מכיר את דאגותיו של הרעב.
יחד עם זאת התוצאה לא מדויקת לטעמי, מרגיש קצת כמו תרגילי כתיבה שאוגדו לספר.


⅗ בסולם מאני

» ביקורות נוספות של וויליאם מאני
» ביקורות נוספות על אין זיכרון אחר