ביקורת ספרותית על שאהבה נפשי מאת גַּיִל הַרְאֶבֶן
ספר טוב

---

השבוע לאחר שסיימתי לקרוא ספר זה דיברתי עם אשתי, תוך כדי שיחה השתמשתי במילים "זיון", "מזדיינים", "מזיינים" ודומיהם, אשתי הופתעה ונזפה בי (אני לא נוטה להשתמש במילים שכאלה), "לא מוכנה שתדבר כך", "לא משתפת פעולה עם שיחה ברמה נמוכה כזו", "אתה גס ובוטה" ועוד..
תשובתי אליה הייתה שאם גיל הראבן משתמשת כל עמוד שני או שלישי באחת מהמילים הללו בסיפרה "שאהבה נפשי" ועוד קיבלה על ספר זה את פרס ספיר לשנת 2002, למה לי אסור? כמובן שזה היה נסיון שבצחוק כדי לראות את תגובתה לשיח בסגנון ספרה זה של גיל הראבן.

נעה ובר היא הדמות המרכזית בסיפור המסופר בגוף ראשון ברובו. נעה התחתנה עם אלק בגיל 18 לאחר שנכנסה להריון והחליטה להביא את הילד, הנישואים היו די פיקטיבים מכיוון שאלק לפי דבריו לא בנוי לחיי הנישואין, ולא היה מוכן לקחת אחריות למעשיו. נעה מביאה לעולם את הגר ומגדלת אותה לבד. הסיפור מלווה את נעה מילדותה ועד בגרותה, הוא הולך רבות הלוך וחזור משנות צעירותה לבגרותה וחוזר חלילה, מה שלעתים מסבך את הבנת הסיפור. נעה כל השנים שומרת על קשר עם אלק, הוא גם בא והולך בביתה כרצונו שהרי נעה עדיין מאוהבת בו אהבה עזה. הגר הופכת לרבנית ועוברת לגור בארה"ב ואלק שנודד מישראל לרוסיה לצרפת וחזרה לישראל לעיתים קרובות מביא עמו לארץ אישה בלונדית ממערב אירופה ועושה לה שני בנים. לתסבוכת נכנסים ההורים של נעה שלא מקבלים את אלק, חברותיה של נעה שרובם אנטי לאלק, השכנה מרים שעוזרת לנעה ועוד שלל טיפוסים, כולם אנטי אלק, אבל נעה בשלה מאוהבת בו ללא כלות.

לאחרונה קראתי בעיקר ספרים שנכתבו לפני כ100-150 שנים, סגנון הכתיבה של הראבן מובן הרבה יותר והקריאה הרבה יותר מהירה ושותפת, העלילה פחות מורכבת ועוסקת בהווי חיים שאנחנו מכירים היום מה שמקל עוד יותר על זרימת הקריאה וההבנה. מצד שני היה קשה לי תחילה עם המילים הגסות שמשתרבבות לכתיבתה באופן קבוע, כנראה מפני שבספרים של לפני 100 שנה ויותר לא נכתבו מילים גסות ובוטות כה במפורש.
הכתיבה טובה, הקריאה זורמת, הסיפור מעניין ברובו.

» ביקורות נוספות של משה
» ביקורות נוספות על שאהבה נפשי