מה זה אוצר? אני לא יודע כמה אתם באמת מחזיקים בידיכם אוצר ספרותי קטן ומהפכני כמו שמתואר בגב הספר,
יש מצב שאם הייתם חיים בצרפת ב1823 וענייני המהפכה היו מעסיקים אתכם בשעת ארוחת הערב שלכם עם ויכוחים עסיסיים של השתלחויות ודפיקות זועמות על שולחנות אז כן, הופ יש פה רומן מהפכני שבראשו עומדת גיבורה שחורת עור! שמעתם נכון, שחורת עור!
אז כן, אתם עדיין יכולים לקחת איזו הנאה מהרעיון המהפכני הזה גם כיום ביחס לאז, אבל לא יודע.
הספרון הקטן מבוסס על סיפור אמיתי של מקרה בו צרפתי מכובד החליט לקחת תינוקת מסנגל ולמסור אותה לבת דודתו לאימוץ בצרפת. התינוקת לא ממש שרדה, אבל בת דודתו מאוד נקשרה אליה. אז בספרון הזה יש איזה שעשוע וניסוי של מה היה קורה אם באמת היא הייתה גודלת לתוך החברה הצרפתית ועם השכלה ופיתוח אישי, איך הייתה מתמודדת ונכנסת תחת המטריה - כשצבע העור שלה כלכך שונה (אהא!).
העלילה היא מה שאתם מדמיינים, יש אולי פה ושם איזה מחשבה מעניינת שלה, אבל שום דבר לא נושך או עוקצני, ולא יודע כמה הייתי ממליץ על קריאה אקטיבית.
גם התרגום - הכל כתוב בצורה טובה, אבל לא יותר מזה. בצרפתית אני לא מבין, אבל קצת ציפיתי לאיזה טון ציורי ויפה (שבדכ אני כן שם לב אליו).
ספר בינוני והכל, אבל ה"אחרית דבר" מאוד עיצבנה אותי.
15 עמודים מתוך 71 של אחרית דבר שעל פניו מעניינת ומסבירנית, אבל אותי טירחנה. כמובן, נושא רגיש גזענות והכל, הרי לכולם יש דעות והסתייגויות, כל אחד שיקרא מיד יביע את דעתו ואת השתייכותו החברתית ובלה בלה זה אני מבין, אבל הרגיש לי שהכותבת (שאין לי מושג מה התפקיד שלה בכוח) קצת לוקחת את הפינה הזאת לאיזה אג'נדה שלה וכמובן שזה סבבה ושלא חייב להסכים איתה, אבל זה בכל זאת עיצבן אותי.
כן היא לוקחת את כל הנושא הזה של הלבן והשחור וכותבת בין הטיפות ועם הרבה התחנחנות ואולי גם ביקורת ("...אבל קריאת הספר הזה במאה ה21 בישראל שעומדת לגרש בני אדם, שחורי עור..") וזה קצת חילל לי את התחושה של הספרון. אני אוהב שמגישים לי יצירה בצורה נקייה, בלי הטיות (כמו באיזה ספרון של ב"ז שיש מצב שהשמיטו ביטויים שלו שאולי היום לא כלכך מתאימים, למה שתערכו את היצירה לטעמכם?!) או מאמרים מעייפים, זה נותן תחושה ילדותית של פחד חברתי או חוסר הכלה של מורכבות, וזה אולי סתם קטע שלי וכל אחד ממש יכול לדלג על זה, אבל זה עיצבן אותי.
לא מספיק הספר בינוני, מי צריך בכלל את האחרית דבר הזאת? תנו את היצירה וזהו
דעות זה דבר מעייף, והספרון הזה גם קצת.

















