ספר מעולה
הביקורת נכתבה ביום שלישי, 17 בספטמבר, 2024
ע"י אושר
ע"י אושר
The rabbit hutch
מספר את סיפורה של בלנדין מ ג'4, דירה/ או חדר במוסד טיפולי, יחדיו עם האם הופ מ ג'8 – אם לתינוק שהיא לא יכולה לטפל בו, רג'י ואיידה בני ה-70 הגרים בסמוך למוסד הטיפולי.
ג'יימס , דייר ג'12 בן 50 יחדיו עם אשתו גולש באינטרנט (הוא לא מהמטופלים, רק דר בבניין וחושק באחת מהן). הדיירים בבניין מזהים את המטופלים יוצאי משפחות האומנה , שהגיעו לבגרות ומטופלים 'במאורת הארנב'.
כולם צופים באופרת הסבון 'שכנים ונהנים', של הכוכבת אלזי בליץ' המשחקת את סוזי אוונס-
האישה האידיאלית שאלזי בת ה-80 כבר לא קיימת.
תיאור מתחם הדירות/מוסד- לא מתואר כלל, והדרך היחידה לצלוח תספר זה בהשלמת פערים
עלילת הספר בשבוע (יולי) אחד שלקח לי שבועיים לקרוא (אוגוסט), מתחכמת עם הז'אנר הסיפורי- 5 חלקים/380 ע"מ,
המשתמשת בריבוי קולות(פוליפוניה?) של דמות ודמות, שמדי פעם הופכת לסיפור אישי יעני נרטיבית, והכול במספר בגוף שלישי, עם שימוש בשיח 1 ל 1 של שרשורים ברשתות חברתיות בין הדמויות משל אנחנו שכותבים ומדברים על הספר הם הגיבורים האמיתיים. טס גאנטי לא מהססת לצחוק עלינו הקוראים, ועל כל חוות הדעת הספרותיות מהעיתון/והרשת ועל הטמטום המושל בעולם.
העתקה גמורה מדפנט (אלכס בליץ'/ אלזי בליץ') ותובנות עולם מבית מדרשו של וולבק. אבל אני אהבתי!
החלק הראשון כבר כתבתי עכשיו התקדם בתמלול פחות.
בחלק השני נפגשת בלנדין עם ג'ואן המיסטיקנית הקתולית (ג3'). העלילה מתרחשת בוואקה וייל , עיר בת 30 אלף איש שהיא אפלה ושכוחה הי שם באמריקה. ג'ואן עובדת באתר 'נוחו בשלום' ('החיים ממשיכים לחיות').
בהמשך כותבת הספד גסיסה אלזי ג'יין מקלפין בליץ
("אחד היתרונות בגסיסה איטית הוא שאפשר לכתוב את ההספד של עצמך ... הספד עצמי. שמונים ושש שנים עלי אדמות מתומצתות בידי מי שחי אותן")-ע"מ 52.
מסופר ממקור אנונימי (הילדגארד) שהם חיו 5 חודשים יחדיו- בדירה בין המסדרונות, 3 (מאליכ וטוד) גברברים בני 19 שחשקו בלנדין בת ה 18, ובונדינג התחיל מחשיש ונגמר בטקסי הקרבת בעלי חיים.
לאחר מכן טוקבקים מרחבי העולם שהגיבו להספד של אלזי בליץ'
בלנדין עובדת 4 משמרות בדיינר אמפרסנד- שם היא פוגשת את ג'ימס ואשתו טיפני ומצילה עצמה מהדירה הנוראית עם 3 הנבובים ועוברת לבית הקשישים של רג'י ואיידה בבניין.
בנה של אלזי בליץ' לא משתתף בהלוויית אימו, ומסתפק מפיאור שמה ואיחולים וצער שלא יכול היה להיות בהלוויה, ברשתות החברתיות.
!!!!!!!ספוילר!!!!!!!
"מה הבקשה הראשונה?
אני רוצה מחיאות כפיים בהלוויה שלי
"מה הבקשה השנייה?".
"אני רוצה קבלת פנים כמו בפסטיבל קציר עממי באירופה"
"הבקשה השלישית שלי היא שתבדוק מדי פעם מה שלום העצלן הגמדי"
(ע"מ 202) , למי שלא הבין הבן והאם השחקנית תאמו ביניהם את יחסי הציבור האחרונים שתחווה.
בהמשך לבלדין אין 2,000$ להשכיר אורווה מחוץ לעיר, גם לאוניברסיטה היא לא תלך
"אתה כלוא בתוך עצמך, ולא משנה כמה תארים תקבל. קולג' הוא סתם עוד שלב במשחק הדיכוי- הדיכוי של כולם"
הבחור שעושה לה את זה, משכיר את הארווה והם משחררים את החיות הסובלות מהזנחה, והם חוזרים ל'מאורת הערנב'.
הופ מולידה את התינוק, ובמוטל היכן שהוא (לאחר שברחה מ'מאורת הארנב' העלובה) וממשיכה הלאה בחייה.
ובמוטל אחר, תשומת הלב הציבורית לא תאפשר ירושה נאה. יש גופה ועוזרת ממאורת הארנב מסכימה לקבל עבודה לדבר עבירה, רק בשביל הסיכוי לצאת ממאורת הארנב.
נירוטי פונה אונליין לפסיכיאטר, מה אפשר לעשות שיש מאהבת ואשתו לא יודעת.
ג'ואן עזרה להורים שלה למות, כמו שבמאורת הארנב היא ממלכדת עכברים- היחידה שיכולה לעשות את זה.
<ספוילר>
חווה טיפולית בעזים, מפגישה את בנדין עם עז פצועה שנסה להציל, וגאנטי, שטורחת לציין
זמן 'X יצאה מגופה' לבנדין גיבורתה , נתקלת בצייד שלה.
עפר של כוכבת על נמכר ב 2.3 מליון$ , 2 נבובים מול 2 קורבנות.
<סוף ספוילר>
"הייתי אפילו מרחיקה לכת וטוענת שהיחסים שלנו כללו שלושה שלבים מוכרים בהיסטוריה של ההתפתחות האנושית: בהתחלה קומוניזם פרימטיבי, כשלרגע נדמה ששני הצדדים מרוויחים, אחר"כ פאודליזם- כשאני נתונה לחלוטין בידיך, עובדת בשבילך בלי תמורה- ובסוף קפיטליזם"
"את רוצה שאני אתפטר? הוא שאל. שהחזור אחורה בזמן? שאסגיר את עצמי למשטרה?
"אתה נרקיסיסט"
"נכון"
"אתה מרוקן את כל מי שנמצא סביבך, גורם לו לשרת אותך ולהציל אותך ולתת ולתת ולתת ולתת, והכי גרוע- אתה גורם להםלעשות את זה בלי להכריח אותם. אתה גורם לאנשים להשתעבד אליך"
ג'ימס עבד בתור מורה ואחר"כ בעבודה רצינית מאוד אחרת, כשבנדין תבוא להתחשבן איתו שתייהם יפסידו משהו.
ג'ואן שיכולה להסגיר בנקיפת אצבע את היורש השני, נו, נסיון חיסול אתן לכם לקרוא לבד.
האם הבנות ישרדו את הגברים ?
בסוף שהוא אלגורי שה אביונים ואפילו הרשויות עצמן הם הכתף החמה ליפול עליה, ומאורת הארנב לא כ"כ גרועה מול האלטרנטיבה.
לשם שינוי פרס הספר הלאומי מוצדק 100%, הרי גם לאמריקאים מגיע דפנט משל עצמם- גברת טס גאנטי שהשבוע של בלנדין העביר לי שבועיים עם מפלט כלשהו.
עברתי תקופה מאתגרת, והרגשתי נוח היכן שתמונת הפרופיל הנוכחית צולמה,
DON’T CRY FOR ME ISRAEL
יש לי משפחה, קורת גג מזגן
INVENTOR
בכול חדר ואת סימניה, ומי שיבחר לקחת חלק בחוות הדעת הזאת, וכן תודה REA על ההמלצה!
*שאלות אישיות וביקורת נוקבת על שכתבתי יתקבלו בברכה בהודאה אישית למייל
12 קוראים אהבו את הביקורת
טוקבקים
+ הוסף תגובה
|
אושר
(לפני שנה ו-1 חודשים)
תודה רבה חני, לכול אישה יש צד גברי ונירטויות גורמת לגברים להתנהג כמו בחורות.
והדגש אם עושים בכוונה, או בא הטבעי ואז כבר לא שמים לב.
לגבי תיאטרון ומחזות, לא יצא לי בשנים האחרונות לראות ( הייתה הצגה כ"כ גרועה ב2019 שפשוט קמתי והלכתי הביתה באמצע ההצגה). |
|
|
חני
(לפני שנה ו-1 חודשים)
תודה אושר הספרים שאתה קורא לרוב מספקים המון נשים שהן drama queen
וגברברים ואנשים מוזרים כאילו זה מחזה או סצנות תיאטרון ולא ספר. מאוד נהניתי לקרוא, תודה |
12 הקוראים שאהבו את הביקורת
