ביקורת ספרותית על אז'ני גראנדה מאת אונורה דה בלזק
ספר טוב דירוג של ארבעה כוכבים
הביקורת נכתבה ביום שבת, 17 באוגוסט, 2024
ע"י oziko


בשבוע שעבר הצלחתי לצאת חמשו"ש אחרי הרבה זמן שלא, וכחלק מההשלמות שלי עם העולם שבחוץ, הלכתי גם לסיפור חוזר לקנות איזה ספר ספציפי. מפה לשם היה איזה מבצע של להירשם למועדון או משהו, מה שבסופו של דבר הקנה לי ספר מתנה בקניית אחד. אז נשארתי שם וחיפשתי בעמודה של עם עובד איזה ספר נוסף (תמיד אעדיף את הגודל הסטנדרטי שלהם, בלי קשר לשאר המאפיינים) ומצאתי נוכחות גדולה של בלזק. את בלזק הכרתי בשם, אבל הנוכחות שלו הייתה יותר חרוטה לי בזיכרון בגלל איזה ספר של צוויג שכתב עליו ביוגרפיה ויש תמונה די גדולה (ומוזרה?) של בלזק, שלא יצא לי לקרוא כי את בלזק עצמו לא יצא לי לקרוא. אז אמרתי לעצמי שאוקיי, הנה ההזדמנות, וכבר חיפשתי לי קצת ביקורות וחוות דעת על שלל הספרים שלו שהיו שם. במקרה על הספר הזה הייתה את הביקורות הכי מפרגנות, ולכן בחרתי אותו.

אז למה אני מספר את כל זה? כי כן במקום מסוים רציתי להיפתח לעוד סיגנון, לפחות אחד שמוכר ומלא בתארים, ולמעשה לא כלכך התחברתי.
אני אתחיל בתרגום. משיחה שלי עם כמה דוברי צרפתית על הספרות שלהם, התרשמתי ממה שהם מתארים כחינוך מגיל קטן לספרות דווקא צרפתית ומההערצה הזאת לספרות שלהם, בעיקר לשפה שלה. זה גם היה הרושם שלי, ובכלל כל הקטע של השפה הצרפתית עם הרומנטיות שבמבטא, כן תיארתי לעצמי איזשהי שפה מיוחדת שגם מצטיינת בתיאורים שלה. אז צרפתית אני לא יודע, אבל התרגום הנוכחי מאוד התאים לי למה שתיארתי. התרגום כתוב בעברית מיוחדת ולא עכשווית, והצהוב של הדפים בעיקר בא לידי ביטוי בעברית שבדפים. כל זה עם התיאורים המכוונים מראש של הסופר - הביא לתוצאה תיאורית מאוד יפה, שנהנתי ממנה לאורך כל הספר.

אבל סגנון הכתיבה קצת היה לי סתמי. העלילה נחמדה, התיאור האנושי לא משעמם והלך הדברים סה"כ מסקרן וזורם, אבל בסדר וזהו, לא הרגשתי משהו מיוחד או מושך מאוד, כמו שאני מוצא בסופרים וספרים שאני כן אוהב. אני לא יודע אם אנסה עוד ספר שלו, אולי כן ואולי לא, אבל אני לגמרי יכול להבין את התארים של בלזק, ואת הדיבור סביבו, על אף שלא קראתי איזה רצף ספרים שלו כדי לתהות על סגנונו ולהסיק מסקנה יציבה יותר, כן אני חושב שמדובר בסגנון מאוד נחמד וקלאסי, לא משהו שגרם לי למחשבות או חיבור מיוחד, בסדר גמור.

נ"ב, את הביגורפיה של צוויג עליו אני לא חושב שאקרא.
11 קוראים אהבו את הביקורת
אהבת? לחץ לסמן שאהבת




טוקבקים
+ הוסף תגובה
oziko (לפני שנה)
תודה סקאוט, אבדוק
oziko (לפני שנה)
תודה לך חני
חני (לפני שנה)
תודה תודה על הסקירה עוז.
כיף שאהבת. סקאוט התחלתי את גן עדן
והפסקתי, צריך להיות בראש.
סקאוט (לפני שנה)
גן עדן לאישה פשוט מעולה!
oziko (לפני שנה)
תודה על התגובה יעל, מסכים איתך.
oziko (לפני שנה)
תודה מורי, אנסה
yaelhar (לפני שנה)
אני חושבת שבלזק - כמו חלק גדול מהסופרים מהמאה ה-19 - לא הזדקן בחן.
המפורסם מספריו הוא "אבא גוריו" (אחד מאלה שהרסו לי בתיכון) שהוא סיפור שקראנו כבר אצל הרבה סופרים, (נגיד "המלך ליר" של שייקספיר) על כפיוּת הטובה של ילדים(ות) להוריהם. היות והוא התפרנס בקושי - או שמא נאמר ביושר בזבז בלי הכרה - הוא כתב מאמרים או סיפורים לעתון. גם הם לא תוצרי מופת, לדעתי. עם כל הכבוד לשפה (העברית מתקשה להכיל את עושר הצרפתית) הייתי מחפשת סופר אחר להעריץ.
מורי (לפני שנה)
קשה להמליץ על אחד משום שהוא כתב את סדרת רוגון-מאקאר שלו, סדרה בת עשרים ספרים, לא כולם ניתנים להשגה. מה שכן נמצא זה גן עדן לאישה, ז'רבז, ננה, היצירה, המשיסה. נסה אחד מהם.
אושר (לפני שנה)
נטורוליזם בה חוטא גם הלזק, מיעד את האדם למות טראגית עלילתית ככול שעובר הזמן והספרים חוזרים על עצמם בז'אנר הזה.
מורשת שהועברה לכותבים הישראלים שלא פתחו אותה ונשכחו כמו המקור.

אני מאחל לעצמי להמשיך הלאה ממרבצי האבק הנטורליסטים,
הנה אני קורא ספר פילוסופיה לשם שינוי
oziko (לפני שנה)
מורי, תמליץ לי על אחד טוב של זולא, שאנסה
מורי (לפני שנה)
את הספר הזה מאוד אהבתי, את בלזק בללי לא. מאותה תקופה, המאה ה-19, יש אחד בולט והוא אמיל זולא.





©2006-2023 לה"ו בחזקת חברת סימניה - המלצות ספרים אישיות בע"מ