את ספרי נרניה קראתי לא מעט במהלך הילדות שלי, ועד היום יש לי עותק ותיק של כל ספרי נרניה בכרך אחד. לפני מספר ימים פתחתי אותו שוב, לראשונה מזה שנים.
כמובן שהרבה מהספר הראשון והאייקוני הזה עוד זכרתי, אבל החזרה בגיל מבוגר יותר הייתה קסומה.
קודם כל מעצם הנוסטלגיה.. פעם הייתי קורא את הכרך הזה עד השעות הקטנות של הלילה לפני בית ספר, הפעם לפני עבודה.. זה באמת החזיר אותי אחורה והיה תענוג.
אם לצאת מהפן הסנטימנטלי, אז זה ספר טוב, גם אם יש בו פגמים.
הפגם המרכזי, שלא אהבתי גם בתור ילד, זה האקספוזיציה והאיטיות בה נכנסים לעניינים. כלומר, הרבה עמודים מוקדשים לתיאור הגילוי ההדרגתי של נרניה וכו', ואז, כשיש אירועים מרתקים בנרניה לקראת סוף הספר, הם מקבלים אזכורים נמהרים ביותר.. זה לא מבנה טוב במיוחד בעיניי.
אבל הרעיונות של הסיפור מעניינים, העולם פלאי, הדרך שבה הקונספטים הנוצריים מועברים היא ברורה אבל לא בוטה. זו פשוט צורה מדויקת, וסליחה על המילה המעצבנת.

כמובן שבתור קורא בוגר הייתי שמח לעולם יותר מפורט ולדמויות יותר מורכבות, אבל אני לא קהל היעד כבר לצערי, והיי, יש עוד שישה ספרים בהם לואיס יכול להרחיב על העולם והדמויות, זו האקספוזיציה לעולם גדול יותר, וכבר הבהרנו שאני לא אוהב אקספוזיציות.

8 \ 10 מתחיל לקרוא את הנסיך כספיאן היום..

נב - ממש אהבתי שסנטה קלאוס מחלק כלי נשק לילדים קטנים.

כל יום ראשון הייתי בחוג ציור.
כשחזרתי הביתה אח שלי היה מספר לי בעיניים נוצצות על הפרק המדהים ששוב, כמו בכל יום ראשון, הפסדתי.
כל יום שני הייתי בחוג קדרות.
וכולם מסביבי, תוך לישה וכיור של החמר, דיברו בעיניים נוצצות על הפרק המדהים שהיה אתמול.

הסדרה היתה "דברי ימי נרניה". לא ראיתי ולו פרק אחד שלה, והיה נראה לי שההפסד הוא עצום.
מכיוון שבאותם ימים צפיתי לעצמי עתיד מזהיר בתחום האמנות (להגנתי עלי לציין שמדובר בגיל נטול מודעות עצמית מטבעו), לא עלה בדעתי כמובן לוותר על החוג כדי לראות את הפלא במו עיני.
ואז, באחד מביקורי בספריה, מצאתי ספר בשם "האריה המכשפה וארון הבגדים" - שם שנשמע דומה באופן חשוד לפרטי העלילה שקלטתי מאח שלי... דפדף בספר הוכיח מעל לכל ספק - זה הספר!
חזרתי הביתה מאושרת. את הסדרה אולי לא אראה, אבל יש לי את הספר, אז למי אכפת.
אחי, להפתעתי, הגיב לספר באדישות. אבל אני - צללתי לתוכו.
ההפסד של הסדרה כבר לא צרב, ראיתי למול עיני את הדמויות, ההתרחשויות וההרפתקאות ללא תיווך של הטלויזיה, והמשכתי הלאה לשאר ספרי הסדרה שהיה ניתן למצוא בספריה (לא מדובר בכולם, התברר לי בדיעבד).
מאז - שנים רבות היתה שמורה אצלי בלב פינה חמה לנרניה.

העלילה, בקיצור, למי שפספס, וכן - יהיו פה ספוילרים כי ספוילרים לספרי ילדים לא נחשבים:
ארבעה ילדים אנגלים עוברים דרך ארון קסום לעולם אחר, לארץ בשם נרניה.
הארץ הזו נשלטת בידי מכשפה שהביאה עליה חורף נצחי ועונשים חמורים למתנגדיה, אך תושבי הארץ אינם מתייאשים שכן הם יודעים ש:
א. נבואה עתיקה מנבאת את בואם של ארבעה בני אדם - שני בנים ושתי בנות - שימלכו עליה, ועל כן שלטונה של המכשפה יגיע לקיצו.
ב. אסלן, האריה המיתולוגי, צפוי לחזור לנרניה בקרוב ולהביס את המכשפה.

אחד הילדים, אדמונד, בוגד בחבורה ומצטרף אל המכשפה המפתה אותו בהבטחות שוא, השאר מצטרפים ליצוריה הקסומים של נרניה ולאסלן האריה.
אסלן מקריב את עצמו בכדי להציל את אדמונד, הבוגד ששב בתשובה. אסלן נהרג אך חוזר לתחיה בזכות כישוף עתיק ועוזר לילדים לנצח בקרב ולמלוך על נרניה.

אחרי שנים קראתי על הקשר של הסדרה לנצרות, קשר שפספסתי לגמרי כילדה.
כמבוגרת, שקוראת את הספר במקביל לילדים שלה, הקשר הזה לא ניתן להחמצה.
זה מתחיל בכישוף השולט בנרניה - שמונע מחג המולד להגיע, ממשיך בסנטה קלאוס שמגיע ומחלק מתנות כשהכישוף מתחל להישבר. עובר דרך בוגד שדינו מוות.
ומגיע לשיא בצליבתו, סליחה הריגתו, של אסלן.
האלגוריה כאן שקופה לחלוטין: אסלון מוסר את עצמו למוות, תמורת חטאים של אחרים. הוא נכבל ומועלה על מזבח לקול מצהלות ההמון המבזה אותו... וחוזר לתחיה.
הכי ישו.
זה גם הרגע בספר שבו האלגוריה משתלטת עליו כליל ופוגמת בהיגיון שלו, גם אם כילדה לא שמתי לב לזה.
כל הערב שלפני הריגתו, אסלן מסתובב עם לוסי וסוזן ועצב נורא אופף אותו. עצב על מותו הקרב.
אלא שאז - הוא חוזר לתחיה ומתברר שהוא ידע כל הזמן על הכישוף העתיק שיחזיר אותו לחיים!
וכאן תוהה הקורא - על מה ולמה היה העצב הנורא בערב שלפני מותו? ולמה לא יכול היה לשתף את הילדים בצפוי לו?
כלומר, למה, אם לא כדי לשחזר את צערו וכאבו של ישו...

ואף על פי כן, ומכיוון שלמרות חיבתי לסדרה כילדה מעולם לא חלפו בי הרהורי המרת דת וגדלתי כיהודיה טובה, הבאתי לילדים את הספר מהספריה.
כי חוץ מנצרות, יש בספר הזה גם קסם.
כמבוגרת - ניחוחות הנצרות העולים ממנו מונעים ממני לחוש בו, אבל אני בטוחה שהוא עדיין שם. עובדה, הילדים מרותקים.
ואולי מבוגרים אינם חשים בקסם, פשוט כי נרניה נועדה לילדים בלבד.
בסוף הספר השני, מודיע אסלן לשני הילדים הבוגרים כי לא יוכלו לשוב לנרניה, מאחר ורק ילדים יכולים לשוב אליה.
כמבוגרת - אני יודעת שיש פה רעיון נוצרי, של הילד כתמים וחף מחטא לעומת המבוגר, שהחטא דבק בו.
אבל כילדה, חשבתי שנרניה היא פשוט ארץ כזאת, של ילדים, כי רק הילדים חולמים על ארצות מופלאות והרפתקאות קסומות.

אזהרת קלקלנים (ספויילרים בלע"ז)

-אז, יש לך ספר בשבילי?
-כן אדוני, יש לי. זה נקרא נרניה.
-או, נרניה, זאת אחת מהמילים האלה שאסור לחזור עליהן.
-על... על מה לעזאזל אתה מדבר?
-אוקיי, אתה מכיר את זה שאתה אומר מילים מסוימות שוב ושוב עד שהן מאבדות את המשמעות שלהן והן נשמעות מטופש?
-אני... עדיין לא מבין על מה אתה מדבר.
-נרניה.
-נ-ר-נ-י-ה.
-ננננננרררנייייה.
-נננרניה.
-נרניה.
-או, עכשיו זה נשמע נורא.
-אז מה קורה בספר?
-זה מספר על ארבע ילדים שנקראים פיטר סוזן אדמונד ולוסי, שנשלחים מהבית שלהם אל בית של פרופסור בגלל מלחמת העולם השנייה.
-אה, חשבתי שאמרת לי אתמול שזה סיפור פנטזיה קסום לילדים.
-בדיוק, אבל במלחמת העולם השנייה.
-אם כך, בסדר. אז ספר לי על הילדים, מה הקטע שלהם?
-אוקיי, אז פיטר הוא האח הגדול, כן? אז הוא פשוט יעשה הכל כדי להגן על האחים שלו. סוזן היא אחותו הקטנה, והיא פשוט מתה על היגיון, ועל מתמטיקה וכאלה, אנחנו גם נראה אותה באחת הסצנות לומדת לטינית...
-אז, בקיצור, היא חנונית.
-כן, אבל יפה.
-אה, טוב, זה משהו שונה לגמרי. מה לגבי לוסי ואדמונד?
-אז לוסי היא האחות הכי קטנה, והיא פשוט... היא... ילדה קטנה.
-אני מניח שזה נחשב לאישיות. מה לגבי אדמונד?
-אני חשבתי שנוכל לעשות אותו... אתה יודע... זבל של בנאדם.
-או, וואו.
-כן, הוא יהיה זה שמציק כל הזמן ללוסי, הוא כל הזמן משקר, ואומר דברים נוראיים...
-אז הוא, כאילו, הנבל של הסיפור?
-ממש לא. למעשה הוא אחת הדמויות הכי מרכזיות.
-מה אתה אומר.
-כן. בכל מקרה, יום אחד הם משחקים מחבואים בבית של הפרופסור-
-איך אמרת שקוראים לו?
-הפרופסור.
-פשוט הפרופסור?
-אני מניח שכן. כנראה היו לו הורים ממש שאפתניים. בכל מקרה, הם משחקים מחבואים, ולוסי מוצאת ארון גדול ומסתורי.
-אוקיי..
-והיא נכנסת לארון כדי להתחבא, אבל בתוך הארון היא מוצאת ממלכה שלמה מכוסה שלג!
-לפרופסור יש בבית ארון גדול ומסתורי שמוביל לממלכה קסומה?
-בדיוק.
-יש לי... יש לי כמה שאלות.
-בבקשה אל תשאל אותן.
-בסדר גמור.
-בכל אופן, לוסי פוגשת את הפאון טומנוס, והוא מזמין אותה לבית שלו. הוא מסביר ללוסי שממלכת נרניה קפואה כבר במשך מאה שנה, וזה רע כי חג המולד אף פעם לא מגיע.
-הממלכה שלהם קפואה במשך מאה שנה והם מודאגים כי חג המולד לא מגיע?
-בדיוק.
-הם לא יכולים פשוט... אתה יודע... לחגוג אותו?
-אני מניח, אבל הם לא.
-הא.
-בכל מקרה, הפאון מספר לה שהממלכה כולה קפואה בגלל המלכה הלבנה, אבל אחר כך אנחנו מגלים שהוא היה מרגל שלה כל הזמן הזה.
-אוי ואבוי!
-כן, והיא צוותה להביא אליה כל בן אדם שמוצאים, אז, אתה יודע, מר טומנוס רצה לחטוף אותה, אבל אז הוא התחרט והחזיר אותה הביתה.
-אוקי..
-וכשהיא מגיעה הביתה היא אומרת- "הי, זה בסדר, חזרתי!" אבל אף אחד לא מבין על מה היא מדברת, כי מסתבר שבנרניה הזמן פועל אחרת.
-והאחרים לא מאמינים לה כשהיא אומרת להם שהיא מצאה ממלכה קסומה.
-הם לא. הם אומרים שהיא כנראה חלמה את זה.
-אוו, לא להאמין למישהו שהוא ראה משהו ולהגיד לו שהוא כנראה חלם את זה שולט. הקטע הזה לעולם לא ימאס.
-בוא נקווה. בכל אופן, באותו לילה לוסי חוזרת לארון, אבל הפעם אדמונד בא בעקבותיה, אבל הוא לא פוגש את טומנוס- הוא פוגש את המלכה הלבנה!
-לוסי לא סיפרה להם עליה?
-לא, אני מניח שהיא שכחה להזכיר אותה.
-בסדר גמור. אז מה הקטע שלה?
-טוב, בהתחלה המשרת הגמד שלה מנסה להרוג אותו, כי הוא עמד בדרכה, אבל אז היא דווקא סבבה איתו.
-כן, אבל התכוונתי מה הקטע שלה? מה... מה היא?
-אה, היא נראית כמו בן אדם רגיל.
-חשבתי שזאת ממלכה קסומה שאסור שיהיו בה בני אדם.
-כן, אבל היא מכשפה, אז זה לא נחשב.
-אה, מכשפה? אז היא כאילו כמו... מלכת השלג?
-זה בכלל לא מלכת השלג. זה משהו שונה לגמרי ש... ש... שאני המצאתי.
-אם כך, בסדר. אז מה היא רוצה מאדמונד?
-טוב היא רוצה את כל בני האדם, כן? אז היא אומרת לו שאם הוא יביא לה את כל האחים היא תהפוך אותו למלך.
-אז כשהם חוזרים אדמונד אומר לכולם שנרניה קיימת ושכדאי לכולם לבוא לשם, כדי שהתכנית שלו תעבוד?
-לא, הוא אומר שלוסי סתם משקרת ומעמיד פנים שהוא לא היה שם.
-למה?
-לא ברור.
-הא.
-אז אחר כך כשהם בורחים מהפרופסור בגלל איזה משהו, אדמונד מוביל אותם אל הארון, ואז כולם בנרניה!
-וואו וואו ווואו.
-כן, והם מגלים שטומנוס נחטף, והם פוגשים בונה מדבר, שמסביר להם על הנבואה.
-ומה הנבואה אומרת?
-זאת נבואה ממש עתיקה כזאת, אתה יודע, שאומרת שארבעה בני אדם יביסו את המלכה, יצטרפו לאסלן בקרב, ויהיו המלכים של נרניה.
-או, אסלן, מה הקטע שלו?
-הוא המלך של נרניה.
-מה?
-כן, הוא כאילו המלך החוקי.
-אבל... חשבתי שהילדים אמורים להיות המלכים של נרניה.
-כן, אבל... כאילו, גם הוא.
-אוקיי, אוקיי, הבנתי... אבל מה הקטע עם הנבואה?
-למה אתה מתכוון?
-כלומר... מי כתב את הדבר הזה. מאיפה זה הגיע?
-לא ברור.
-אז איך הם יודעים שזה בכלל נכון?
-תראה, אני צריך שתרד לי לגמרי מהגב עם כל עניין הנבואה הזאת.
-אוקיי, בוצע.
-נהדר. אז הילדים רוצים לחזור, כי פיטר ממש לא רוצה להיות בעוד מלחמה. אבל אז הם מגלים שאדמונד הלך למלכה הלבנה!
-או, ומה קורה לו שם?
-כשהוא נכנס הוא מותקף על ידי אחד מהזאבים המשרתים שלה, אבל הוא בכל זאת רוצה לפגוש אותה, אז היא משחקת אותה קצת נחמדה וזה, אבל אז- הפתעה גדולה- היא בכלל לא נחמדה, לא, היא ממש מרושעת ונבלית וכל זה.
-אדמונד הותקף פעם אחר פעם על ידי המשרתים הרצחניים שלה והוא לא יכל לקלוט שהיא כנראה מרושעת?
-כנראה שלא.
-אוו, ילד מאוד טיפש.
-מאוד. אז בכל מקרה, הילדים לא יכולים לחזור, עכשיו הם חייבים ללכת לאסלן כדי שיעזור להם להציל את אח שלהם.
-אוקיי.
-אבל המלכה רודפת אחריהם, כי אדמונד אמר לה לאן הם הולכים.
-אדמונד אמר לה לאן האחים שלו הולכים למרות שעכשיו הוא יודע בוודאות שהיא מתכוונת להרוג אותם?
-זבל של בנאדם.
-אה, כן, נכון. שכחתי.
-בכל מקרה, יש קטע שבו האחים שומעים מזחלת מאחוריהם.
-או, וואו, זאת המלכה הלבנה?
-זה מה שהאחים חושבים, אז הם רצים להסתתר.
-וואו, ממש מפחיד. אני אוהב את זה.
-והמזחלת מתקרבת ומתקרבת, עד שבסוף היא עוצרת לידם...
-ו...
-ואז... אתה יודע... סנטה קלאוס מגיע.
-או, על מה לכל השדים והרוחות אתה מדבר לעזאזל?
-כן, מסתבר שזאת הייתה המזחלת של סנטה קלאוס. זה היה סנטה קלאוס כל הזמן הזה. והוא הגיע, סוף סוף, משהו כמו בפעם הראשונה מזה מאה שנה.
-סנטה קלאוס קיים בממלכת נרניה הקסומה?
-זה הכיוון שאני הולך אתו. יש בעיה?
-טוב, יש לי איזה מיליון שאלות.
-מה למשל?
-טוב, אם בני אדם לא נמצאים בנרניה, מה סנטה קלאוס עושה שם?
-אהה...
-ואיפה הוא היה כל הזמן הזה? מה בדיוק עצר אותו מלהגיע?
-אני לא...
-ואיך לעזאזל הם חוגגים את חג המולד שם? זה לא אמור להיות משהו כמו יקום מקביל וקסום?
-תראה, אני צריך שהאחים יקבלו את כל מני חפצים מיוחדים שיעזרו להם בהמשך, ופשוט חשבתי שזה יהיה טוב אם נעשה שהם יהיו פשוט מתנות מסנטה קלאוס.
-אסלן לא יכול לתת להם אותם כשהם מגיעים אליו? אני מרגיש שזה היה יכול להיות הרבה יותר הגיוני.
-או... חבל שלא חשבתי על זה קודם, כבר כתבתי את כל הקטע.
-אופס.
-אופסי. בכל מקרה, פיטר מקבל חרב אדירה, ומגן מגניב, סוזן מקבלת חץ וקשת, ולוסי מקבלת שיקוי שיכול לרפא כל דבר.
-וואו, נשמע הרבה יותר שימושי ממה שהאחרים קיבלו.
-כן, אני מניח שהיא הייתה ברשימת הנחמדים.
-הגיוני. ומה הוא נותן לאדמונד?
-אדמונד לא שם, חתיכת דביל מטומטם שכמוך.
-כן, אבל כאילו הוא לא הכין מתנה גם בשבילו? הוא לא ידע שהוא לא יהיה שם.
-לא, הוא לא מביא כלום.
-הוא נותן לו משהו בהמשך או משהו כזה?
-לא, הוא לא. אני מניח שהוא פשוט שכח ממנו.
-אה, אוקיי.
-אז הם ממשיכים בדרך-
-הם לא עומדים לדבר על זה שסנטה קלאוס היה פה לפני רגע?
-לא, נראה שהם די סבבה עם זה.
-אוקיי.
-אז הם מגיעים למחנה של אסלן, ומסתבר שהוא היה בעצם אריה כל הזמן הזה.
-ממש מגניב.
-אז הוא שולח את המשרתים שלו כדי להציל את אדמונד, אבל המלכה הלבנה מתעצבנת, והיא מגיעה לאסלן והיא כזה- "אם לא תביא לי את הבוגד הזה כל הממלכה שלך
הלכה, קפוט, נגמר."
-זאת עוד אחת מהנבואות האלה?
-בדיוק. אז אסלן אומר, "אין בעיה, בואי נכנס לאוהל, נדבר קצת, ונגיע לפשרה."
-המלכה נכנסה אליו לאוהל בלי משרתים או הגנה למשך הרבה זמן?
-די הרבה זמן, כן.
-למה לעזאזל הוא לא הרג אותה במקום באותו הרגע?
-אני לא יודע.
-מספיק הוגן.
-בכל מקרה, אחרי שהיא יוצאת אסלן אומר שהיא וויתרה על אדמונד, הכל בסדר מבחינתה.
-יופי, אז עכשיו הקרב הגדול מתחיל?
-לא, היא חוזרת להתכונן.
-כן, אבל כל הצבאות כבר שם. למה לא להתחיל עם זה?
-כי הספר עוד לא נגמר.
-אה, אוקיי.
-בכל אופן, סוזן ולוסי שמות לב שבאמצע הלילה אסלן הולך אל המכשפה הלבנה, והן עוקבות אחריו.
-למה הוא הולך למלכה הלבנה? כדי להרוג אותה?
-לא, למעשה ההסכם שהם הגיעו אליו היה שאם אסלן יקריב את עצמו אז היא תרחם על אדמונד ותעזוב אותו.
-נשמע שזה יהיה הרבה יותר חכם מצדו פשוט להרוג אותה במקום ולחסוך המון מוות מיותר שכנראה יגיע אחר כך.
-כן, אבל הוא הולך על האפשרות האחרת.
-אה, אוקיי. אז הוא מת?
-לא, אתה מבין על האבן שהוא נהרג עליה הייתה כתובה עוד נבואה שאומרת שאם מישהו מקריב את החיים שלו עליה בשביל מישהו אחר אז הוא יחזור לחיים.
-על האבן היה כתוב במפורש שאסלן יחזור לחיים והמלכה פשוט לא שמה לב לזה?
-אני מניח שלא, היא לא.
-וואו, חתיכת מזל בשבילם.
-המון מזל. בכל אופן, אסלן סוזן ולוסי הולכים אל הארמון של המלכה כדי להציל את כל האנשים האלה שהיא הפכה לאבן.
-זה בטח יהיה מאוד מסובך להחזיר אותם לתחייה.
-למעשה זה עומד להיות סופר קל, כמעט בלי תקלות.
-אה, באמת?
-כן, מבין כי אסלן תוקע גרעפס לפנים של כולם, וזה מסתבר מסדר את הכול באופן מושלם.
-וואו, גרעפסים שמחזירים מתים לחיים הם אדירים.
-אני מניח שכן. אז בינתיים כשכל זה קורה, הקרב בנרניה מתחיל, וכל היצורים של נרניה נלחמים בכל היצורים של המלכה.
-רגע, אתה אומר לי שיש יצורים שנמצאים לצד המלכה?
-כןכןכן.
-איזה יצורים בדיוק?
-האלה המכוערים.
-אה, אוקיי, קלטתי.
-בכל מקרה, הם נלחמים בסצנה אדירה, עם כל הנמרים, והמינוטאורים, ועופות החול...
-וואו וואו וואו.
-והצבא של אסלן מתחיל להפסיד בקרב, אבל אז אסלן מגיע עם כל האנשים שהוא הגרעיפס לחיים, והם באים לעזור. אבל כשהם ממש עומדים לנצח המלכה הלבנה דוקרת את אדמונד והוא מתמוטט.
-אז אסלן הורג אותה?
-אסלן הורג אותה. למעשה הוא אוכל לה את הפרצוף.
-מה?
-הוא אוכל לגברת הזאת את הפרצוף שלה.
-זה נשמע איום ונורא. אמרת שזה סיפור לילדים?
-כן, אני מעולם לא פגשתי אחד, אבל אני מניח שהם מתים על אריות שאוכלים לאנשים את הפרצוף.
-אני ממש ממש מקווה שאתה צודק. אז מה קורה אחר כך? מה קורה עם אדמונד?
-אחר כך לוסי נותנת לאדמונד ולשאר הפצועים מהשיקוי המרפא.
-שהיא קבלה מסנטה קלאוס.
-בדיוק.
-אתה בטוח שאתה הולך להשאיר את העניין הזה? כל שאר הסיפור לקח טון קצת שונה, ויכול להיות שזה ירגיש ממש לא קשור.
-תשמע, הייתי כותב את כל זה מחדש ונותן לשיקוי הסבר קצת יותר טוב, אבל פשוט לא... בא לי.
-בסדר גמור, אם אתה אומר.
-יופי. אז אחר כך כל האחים מוכתרים להיות מלכים.
-נורא מרגש.
-כן, ולוסי רואה שאסלן עוזב, וזה ממש מעציב אותה. אז טומנוס אומר לה "הוא שונה מאריה מאולף."
-או, מה זה אומר?
-אין לי שמץ של מושג. אחר כך אנחנו עוברים לסצנה שמתרחשת משהו כמו חמש שנים מאוחר יותר.
-הם נשארו בנרניה במשך חמש שנים?
-כן, בתור מלכים ומלכות.
-כן, אבל כאילו, הם שכחו לגמרי מהעולם שלהם ומה.. אתה יודע, מלחמת העולם
-כנראה שכן. אבל אז הם מגיעים לדלת של הארון וחוזרים לעולם שלנו בתור ילדים ומגלים שהזמן לא עבר בעולם הזה.
-כי הזמן עובד אחרת בנרניה?
-בדיוק.
-אז למה הם לא חזרו בתור מבוגרים? האם הזמן שהם עברו שם לא באמת קרה?
-אהה...
-ובפעם הראשונה שלוסי נכנסת זה היה למשך איזה יום. זה אומר שהיא בעצם מבוגרת מכולם ביום?
-תבין, אני גיליתי שזה הרבה יותר קל להתמודד עם שאלות כאלה אם אתה פשוט לא חושב על זה יותר מדי.
-כן, אוקיי הבנתי אותך.
-נהדר.
-ועכשיו זה לא יהיה להם קשה להתמודד עם העובדה שהם מבוגרים בגוף של ילדים? זה עומד לגרום לבעיות?
-אולי, אבל פה הספר נגמר.
-אה, אוקיי.
-אז מה אתה חושב?
-ובכן, אני חושב שזה נשמע נהדר. אנחנו אפילו יכולים להרחיב את זה לסדרה שלמה, אולי... שישה או שבעה ספרים?
-כן, כן, האמת היא שחשבתי על כמה נקודות, וכל מני רעיונות.
-אה, כן? מה... מה קורה בסוף?
-תן לי לבדוק... אה, כן- אסלן משמיד את נרניה וכולם מתים.
-מה?



(הקונספט נלקח מסדרת היוטיוב "pitch meeting" של ראיין ג'ורג' בערוץ Screen Rant יש קישור. תבדקו את זה אם עוד לא ראיתם, זה אדיר. https://www.youtube.com/playlist?list=PLRE-UFLEgWzBuOiqemhEI9b4gmmBbutnC&pbjreload=10 )

אני מצטער על מה שאני הולך לכתוב על הספר בשביל כל מעריצי נרניה, אבל אני חייב להביע את עצמי בעניין הזה. ק.ס.לואיס היה יכול להיות סופר מצוין, אבל הוא לקח את הכישורים שלו, וזרק אותם על נרניה.הוא לוקח כמה דמיונות מטולקין, אבל לא מתקרב לכפות רגליים השעירות של ההוביטים בשר הטבעות. הסיפור קצר מדי לטעמי, ולא מתואר בצורה מגוחכת. הוא נותן הסבר כללי ומשוחד על איך שנראת נרניה. הדמויות שטוחות ובריטיות להפליא, אחת מעצבנת, אחד מלא מעצמו, אחד מניאק[סליחה על המילה] ואחת גורמת לי לרצות לזרוק אותה מצוק או משהו כזה. דבר המעצבן ביותר הוא ההטפות הנוצריות בכל מקום שגורמות לי רגשות נחיתות על היותי יהודי, עם אתה כותב ספר פנטזיה, אסור, ואני חוזר, אסור בשום-פנים להכניס מוטיבים מהדת שלך. לסיכום, אני ממליץ לקרוא ולהגיב לי אם גם אתם חושבים ככה, או לא.

ספר נפלא שכתוב בצורה קולחת וזורמת, אהבתי במיוחד שהוא קצר יחסית לספרי פנטזיה אחרים.
פרט מעניין ששמתי לב אליו, שיש בספר קריצה לתרבות הטורקית דווקא, אפשר לראות זאת בכמה דוגמאות למשל המאכל האהוב על אדמונד מכל המאכלים הוא דווקא "רחת לוקום" הלא הוא הוא ממתק טורקי ידוע. דוגמה נוספת מהספר הבא בסדרה היא שמו של הנסיך, "כספיאן", סביר להניח על שם הים הכספי ששוכן לא רחוק מהמזרח התיכון.
אך הדוגמה הבולטת מכל היא שמו של האריה אשר נקרא "אסלן". הפירוש המילולי של מילה זו בשפה הטורקית הוא.... אריה.

קראתי את הספר לפני
שלוש שנים, והיום אני מבין
שהוא ספר הפנטזיה הטוב ביותר
אחרי שר הטבעות של טולקין.

עלילת הספר מתרחשת בארץ דמיונית, אך לא נפרדת
מעולמנו, מה שמבדיל את העלילה משר הטבעות. אל
הארץ מגיעים ארבעה אחים שמגלים שנבחרו
להיות מלכים, ולסייע לאסלן - מלך נרניה שמסמל
את הטוב, כנגד המכשפה הלבנה - הכוח הרע של נרניה שגרמה לחורף נצחי. כל זה בעלילה סוחפת ומותחת, משולבת ביצורים
מיתיים ובחיות עם יכולת דיבור.

ק.ס. לואיס כתב את הספר
הזה במלחמת העולם השנייה, כדי
לגרום לילדים לשכוח את המלחמה
ולשקוע בדמינם לעולם הפנטסטי של
נרניה, וזה מה שהוא לילדים (ובכלל לכל
מי שקורא אותו) עד היום.

כדי להבין את הספר הזה באמת יש לקרוא אותו בצל הנרטיב והמיתוסים הנוצריים הגדולים. לא בכדי הוא היה משודר בטלוויזיה הירדנית בשנות השמונים בכל חג המולד, וילדי ישראל יכולים היו לראות אותו בטלוויזיות שלהם אם האנטנה הייתה מכוונת ומזג האוויר הרשה זאת :) האריה הוא ישו, המנהיג טוב הלב שמשלם על חטאי האנושות, השליחים, הבוגד. הפרספקטיבה הזו עלולה לקלקל מעט את הקסם, אבל הקריאה לא מדוייקת בלעדיה.

אני זוכר שנתקלתי בספרי נרניה פה ושם בספריה. בעיקר כהם עלו לכותרות לאחר יציאת הסרטים, אבל משום מה לא לקחתי אותם. עכשיו, כמתברר שיהיה עליי לקחת קורס באוניברסיטה שחלק מקריאת החובה שלו הם שבעת הספרים התחלתי במלאכת הקריאה.

הספר הראשון נחמד מאוד שזור במין אווירת קסם פשוטה משהו. כלומר, לא יותר מידיי גרנדיוזית (הארי פוטר) אלא אגדתית נעימה (אנדרסן?).

ובן יצאתי למסע עם ארבעת האחים ובלעתי בשקיקה את נופיה המרהיבים של ממלכת נרניה מפנס הרחוב ועד לים.

בהיחשף לחלק מן התכנים של הקורס אותו אלמד מסתבר שבסיפורי נרניה מתגלמים הרבה סיפורים מן הברית החדשה. אין זה דבר חרגי שהרי ק"ס לואיס היה נוצרי אדוק.

מי שיקרא ושים לב טוב טוב יגלה המון מדמותו של ישו באסלן.
שתי דוגמאות קטנות :
1. כשאסלן היה בדרכו להקריב את עצמו לוסי וסוזן הלכו איתו וביכו אותו ולא הפסיקו ללוות אותו בדרך האחרונה (מזכיר משהו מההקרבה של ישו למען האנושות והצליבה).

2. בנסיך כספיאן, כאשר בסוף הספר אסלן מגיע ועובר בכפר הוא קורא למי שמוכן להצטרף אליו שיבוא, מרפא את האישה הזקנה מחולייה והופך את באר המיים ליין. (כל הדברים האלה קורים כאשר ישו קם לתחייה).

קוראי נרניה שימו לב :
סדר הספרים על פי קורות הסיפורים אינו זהה לסדר הכרונולוגי של כתיבתם.

מקווה שנהנתם :)

אני חייבת לומר שלא אהבתי את הספר,הוא לא עלה על הציפיות שלי.
הרבה זמן רציתי לקרוא את הספר אחרי בערך 50 פעמים שראיתי את הסרטים,כמובן שחשבתי שהספר טוב יותר כי ברוב המקרים הספרים עולים על הסרטים,אבל לא הספר הזה.
כל זמן שקראתי את הספר הזה הרגשתי כאילו הסופר כתב אותו לבני 10-11 כולל התמונות שלא היו נחוצות ואם יורשה לי לומר לא טובות במיוחד. הספר נגמר מהר מדי ומלא חלקים שהיו בסרט שממש אהבתי לא היו בספר למשל הקרב מהצד של פיטר ואדמונד או כשלהקת הזאבים מצאה אותם במים שהתחילו להפשיר. הדמויות נורא עיצבנו אותי ובמיוחד אסלן,כן כן אסלן! ממש אהבתי אותו בסרט אבל בספר הוא חלש יותר ופחות טוב ממה שהוא אומר להיות,הדמויות של לוסי אדמונד פיטר וסוזן חסרות אופי עמוק יותר. הספר זז בקצב ממש מהיר ופחות מפורט,אם הסופר היה משקיע יותר זמן הספר היה יוצא מעולה,אני אפילו יכולתי לכתוב אותו טוב יותר. התחלתי להירדם קצת אבל בכל זאת רציתי לסיים ולקוות שלפחות הסוף טוב יותר וזה לא קרה. אני שמחה שהשאלתי אותו ולא קניתי,נראה לי כמו בזבוז כסף. בסוף הספר כשהם התבגרו הם התחילו לדבר בצורה לגמרי דבילית דומה לבריטית-אנגלית שלא ממש יכולתי לעקוב אחרי זה. אני לא בטוחה שאני עומדת לקרוא את ספרי ההמשך למרות שנורא רציתי לראות מה קורה בספר הרביעי עם אני לא טועה עם בן דודם המעצבן מהסרט השלישי "המסע בדורך השחר". אחרי כל הדברים הרעים בואו נעבור לטובים:
הכריכה- מעניינת יפה וכמו שאני אוהבת.
ההתחלה- אהבתי נורא את ההתחלה של לואיס הכותב מכתב ללוסי על נרניה,זה כזה מעניין שהוא בסופו של דבר מספר את הסיפור,נורא אהבתי.
הרעיון- רעיון מעולה שאחריו באו גם סרטים מעולים.
בדרך כלל אני אומרת בסוף אם אני ממליצה או לא על הספר בכללי מי שראה את הסרט לא שווה לקרוא את הספר לא ממש מגלים שם משהו מיוחד שאין בסרט+ הסרט טוב יותר בקיצור ממליצה על הסרט. ילדים בני 10-11 ומטה שאוהבים לקרוא אין בעיה תקראו אולי מי יודע תיהנו ממנו ואז תראו את הסרט זה יוסיף לכם מאוד.