ביקורת ספרותית על המטרה הנעה מאת רוס מקדונלד
ספר בסדר

---

"נהגתי לחשוב שהעולם מתחלק לאנשים טובים ולאנשים רעים, ושאפשר להצמיד את האחריות לכל הרע – אל אנשים מסוימים, ושאפשר להעניש את האשמים. אני עדיין מתנהג מתוך האמונה הזאת. ומדבר יותר מדי" (עמוד 67).

המותחן הבלשי "המטרה הנעה" מאת רוס מקדונלד (הוצאת בוסתן, 1975) הציג לעולם את דמותו של הבלש הפרטי לו ארצ'ר. השנה היא 1948 ומרת סמפסון, קשישה עשירה החיה באחוזה בקליפורניה, שכרה את ארצ'ר בכדי שיאתר עבורה את בעלה המנוכר שנעלם.

"כאשר הצטרפתי אל המשטרה בשנת 1935, האמנתי שהרע הוא תכונה שאנשים נולדו איתה, כמו שפת ארנבת, ושתפקיד השוטר הוא למצוא אותם ולהרחיקם מן החברה. אבל הרע אינו פשוט כל־כך. בכל אחד יש רע. השאלה היא, אם הדבר מתבטא במעשיו או לא – וזה תלוי בכמה דברים. בסביבה, בהזדמנות, בלחץ הכלכלי, בנתח מזל־ביש, בידיד הלא נכון. הצרה היא, ששוטר חייב לשפוט אנשים לפי צורך השעה, ולפעול לפי שיפוטו" (עמוד 67),הסביר ארצ'ר. במלחמת העולם השנייה, סיפר "שירתי במודיעין" (עמוד 18). שם רכש את כישוריו כעוקב ומאתר.


קליפורניה שלאחר המלחמה היא מבוך מלא אינטרסים, נבלים ורמאים, וארצ'ר נדרש לפלס דרכו ביניהם בכדי לאתר את מר סמפסון הנעדר שלמעשה נחטף. זהו עוד ספר בז'אנר הבלש הקשוח שהבולטים בכותבים בו הם דשיאל האמט וריימונד צ'אנדלר, וככזה הוא נחמד מאוד. אבל לא יותר מזה.

» ביקורות נוספות של פרל
» ביקורות נוספות על המטרה הנעה