ביקורת ספרותית על בהמשך מאת סטיבן קינג
בזבוז של זמן

---

אוקיי .... תגידו מה אתם מרגישים שאתם קוראים את התקציר הזה ? ...

ג‘יימי קונקלין רוצה להיות ילד רגיל: להצליח בלימודים, להצטיין בספורט ולהיות מקובל. אבל ג‘יימי איננו ילד רגיל, כי הוא נולד עם יכולת לראות את המתים. והם גם מדברים איתו, אפילו כשהוא לא ממש רוצה לדבר איתם. אימו, בעלת סוכנות ספרותית מקרטעת, דוחקת בו להסתיר את הכישרון שלו, אבל גם לא מהססת להשתמש בו למטרותיה כשאין לה ברירה. כאשר שוטרת במשטרת ניו יורק, הקרובה לג‘יימי ולמשפחתו, מאלצת אותו להצטרף למרדף אחר רוצח שמאיים לפגוע בחפים מפשע גם לאחר מותו, הוא מוצא את עצמו מסובך עד מעל הראש בחקירה שתוצאותיה ימשיכו ללוות אותו עוד זמן רב. כי מתברר שהמחיר של השימוש בכישרונו גבוה הרבה יותר מכפי שהיה מסוגל לדמיין.
במסע ההתבגרות יוצא הדופן שלו, ג‘יימי נתקל ברוע אבל גם בנדיבות, בחברוּת ובחוכמה. הוא מגלה - לפעמים בעל כורחו - אמיתות כואבות ויפות על אנשים חיים ומתים, גם על אלה הקרובים אליו ביותר.
בהמשך הוא אחד מספריו היפים ביותר של סטיבן קינג. זהו סיפור מותח, סוחף ונוגע ללב על אובדן התמימות ועל הגבולות המטושטשים בין טוב לרע, שבמרכזו גיבור שובה לב. הוא כתוב בסגנון הייחודי והאהוב של קינג, ומתאר ברגישות, בעומק ובהומור את תעצומות הנפש הדרושות כדי להיאבק בפניו השונות של הרשע.

ועכשיו ... לביקורת שלי הכנה, יש לציין. אני ממש סוקרנתי מהתקציר הנ"ל. ואז שבאתי לקרוא ... נתקלתי בספר משעמם, מנסה להתחכם או משהו כזה ... העלילה לא זורמת, הפרטים לא מובילים לשום מקום ... וכנראה שאחרי שקראתי בשקיקה את "הלקוח" של ג'ון גרישם ציפיתי מקינג האגדי, יש לציין, לספר לא פחות משובח. אבל לא ... לצערי ... התאכזבתי. ואפילו התאכזבתי קשות ... בתור אחד שקרא את "דברים שצריך", במשך 3 ימים, (700 עמודים, כן ?). ציפיתי מסטיבן קינג ליותר. למעשה, להרבה יותר. גם עם "סיפור אגדה" היו לי יחסים מורכבים. לא קראתי אותו רצוף, והוא גם היה קצת מורכב. למזלי, "בהמשך" הוא רק 271 עמודים. לכן, יכולתי לסיים אותו בלי "לסבול" יותר מדי. כרגע פניי מועדות לרם אורן. "אש חיה", שאני בטוח שאהנה ממנו כמו כל ספרי רם אורן. ובשנה הבאה בע"ה שקינג יוציא ספר חדש לא אסתפק בתקציר המושך בטירוף לרוב כמו כאן. אלא אנסה לבדוק את הספר, לקרוא אולי קצת בחנות ... וכו' ... אין מה לעשות. אלו לא יחסי אהבה - שנאה עם קינג. חס וחלילה. אני לא שונא אף אחד. סטיבן קינג הוא מדהים והספרים הישנים שלו מדהימים. (שוב, דברים שצריך לדוגמא). אבל בהחלט יש לי איתו יחסים מורכבים. אני תמיד מתפתה ונמשך באופן טבעי לתקציר. ואז מהספר עצמו מתאכזב קשות. טוב, נקווה שהוא יחזור לסגנון "הישן" והמרתק .... והברור והקריא. תודה.

מקווה שתיהנו יותר ממני.

נדב.

» ביקורות נוספות של נדב11381
» ביקורות נוספות על בהמשך