שישה חודשים מגי ופרנק לא דיברו. בעצם יהיה מדויק יותר להגיד שפרנק הפסיק לדבר עם מגי.

יש מחשבה כזו שאם לא אומרים את הדברים, אז אין להם תוקף. אם לא נהגה את המילים ונשמיע אותן בקול, נוכל לשטות בעצמנו ולהאמין, או לפחות לחשוב, שהדברים לא קרו. מה שלא נאמר - אולי לא היה.

מילים יכולות לפצוע, אבל השתיקה יכולה להרוג.

הם נשואים ארבעים שנה, היא האדם הכי קרוב אליו, והחברה הכי טובה שלו. וזה בדיוק מה שהוא עבורה.
ולא תמיד היה להם קל. ובמיוחד מאז הולדת בִּתָּם יחידתם, אלינור. היא היתה כמו ילדת הפתעה, נכנסה לחייהם כשכבר סיגלו לעצמם חיים נוחים ומלאים כזוג. ואז המשפחתיות שלהם התרחבה, ושינתה צורה עם הצטרפותה של אלינור.

ועכשיו מגי שוכבת בבית החולים במחלקת טיפול נמרץ. היא מורדמת ומונשמת, מוחזקת בחיים בכוח המכשירים בלבד, היא נעה על הקו הדקיק שבין החיים למוות.
ופרנק מדבר. ומדבר.

את כל מה שלא אמר לה בששת החודשים האחרונים הוא אומר עכשיו.

הוא כל כך אוהב אותה, והוא ידע, שאם יספר לה את מה שהוא יודע - הוא יכאיב לה. הוא יפצע את נשמתה. והוא רוצה לחסוך ממנה את הכאב. לכן בחר לשתוק. וידע שגם אם התנהגותו זו תכאיב לה, זו האפשרות היותר קלה מאשר כל בחירה אחרת.

הוא יושב לצד מיטתה ומספר. הוא לא יודע אם המילים היוצאות מפיו נשארות תלויות בחלל החדר, או איכשהו מצליחות להגיע אל מגי הדוממת, מצליחות לחדור בין המכשירים המצפצפים, מוצאות דרך בין סבך הצינוריות העוטפות אותה.

זה סיפור מקסים על אהבה, אהבה בוגרת, אהבה עם קילומטראז' מכובד, אהבה שצלחה אי אלו מהמורות. אהבה מהצד הפחות זוהר שלה. וזה גם סיפור על זוגיות ועל הורות ועל משפחתיות, אבל בעיקר זה סיפור על שבריריותם של דברים, של אנשים, ובכלל של החיים.

זה סיפור עדין ורגיש שמשאיר את הקורא עם הרהורים, ויותר מכל מלמד על אהבה.
יש משהו מאוד עוצמתי באופן הכתיבה, דבר שמאוד מפתיע בהתחשב בכך שזהו ספר ביכורים.

מומלץ.

ספר הביכורים "טיפול בשתיקה" מגולל עצב וכאב. הוא כתוב ברגישות, והשתיקה מכילה את עוצמתו של הספר.

הסיפור מותח עד עמודיו האחרונים וזו הסיבה שנשאבים לתוכו ולא ניתן להניחו מהיד.

העלילה מגוללת את חשיבותה של התקשורת בין בני זוג. המילה "תקשורת" זו מילה השואבת לתוכה נושאים נוספים כמו: שיפוט, האשמה, שקיפות וביקורת. הכי חשוב: לדבר ולשתף.
אין עוררין על כך שהשתיקה ותקשורת לקויה זולגת לזוגיות, ליחסים בין הורים לילדים ולסביבה.
פרנק ומגי הובס נשואים, מאושרים ואוהבים, אבל בששת החודשים האחרונים פרנק גזר על עצמו שתיקה. השגרה של לישון ולאכול יחד המשיכה ללא חילופי מילים.
עד שיום אחד מגי מחליטה לשים לזה סוף והיא עושה מעשה. מגי מחליטה לסיים את הכול בבליעה של כמה כדורים שיעבירו אותה לעולם אחר, ומה קרה? פרנק מוצא את מגי מחוסרת הכרה במטבח שחבילת כדורים לצידה.
בבית החולים מעל המיטה שמגי מורדמת ומחוברת לצינורות, פרנק מגולל בפני מגי את הסיבה למה הוא גזר על עצמו שתיקה ומה גרם לו להתנהג כך.
מה הסוד? האם פרנק הפר את שתיקתו בעקבות ניסיון התאבדותה של מגי?
כשפרנק לוקח לעצמו הפוגה מהישיבה לצד מיטתה של מגי, הוא שב לביתם ומגלה את יומנה של מגי. יומנה של מגי חושף את הצד שלה במערכת היחסים ונחשפים הסודות שלה. מה מגי הסתירה? האם יצליחו מגי ופרנק להתגבר על המשבר ולאסוף את השברים?
כל הסיפור כתוב בגוף ראשון על ידי שני הצדדים בכתיבה נהדרת, שובת לב וחודרת לנימי הלב תוך חשיפה לעולם סוער.
לתוך הזוגיות אבי גריבס מוזגת את דמותה של אלינור – בתם היחידה שהגיחה לעולם אחרי ניסיונות רבים של 15 שנים. כיצד אלינור שולבה לתוך התא הזוגי, ואיך עיצורי התקשורת בתוך המשולש השפיעו על מגי, פרנק ואלינור.
הכתיבה של אבי גריבס בשלה ומפעימה ולכן הופתעתי שעסקינן בספר ביכורים.
זהו ספר חשוב, מעורר מחשבה ומטלטל.

בשורה התחתונה: זוגיות, הורות ותקשורת.

ממליצה בחום.

לי יניני
הוצאה: תכלת, פרוזה-תרגום, מאנגלית: קטיה בנובי'ץ, 253 עמודים, 2023

פרנק ומגי הם זוג שמנסה להביא ילד/ילדה לעולם וזה לא קל.
באיזה שלב מאוחר זה מצליח. לא פשוט לגדל את אלינור.
התקשורת בין בני הזוג לא הכי הרמונית.
יש סודות שמעיבים על המשך הקשר.
בחצי שנה האחרונה הם לא מחליפים מילה עד נסיון התאבדות של מגי.
פרנק יושב ליד מיטתה לספר את כל מה שלא ידעה.
פרנק מוצא בבית יומן של מגי שמספר לו כל מה שלא ידע.
הספר טוב בחלקו הראשון ,אבל באיזה שהוא שלב הוא מאריך יתר על המידה על החיים בצל השתיקה.

אל הספר הזה הגעתי במקרה
עיניי צדו אותו בספריה ואיכשהו הוא סיקרן אותי.
שמחה שכך יצא כי מדובר בספר שבהחלט ראוי לקריאה.
הוא כתוב כל כך יפה, כל כך נעים וכובש שפשוט אתה נשאב פנימה גם בלי קשר לעלילה עצמה.
הספר מתחיל בניסיון התאבדות של אישה. בעלה מתיישב לידה במיטת בית החולים ומתחיל לגלול בפניה ובפנינו את כל סיפור חייהם.
ככה שלב אחר שלב אנחנו מבינים שקרה משהו נורא..שיש להם סודות גדולים ושיש המון מתחת לפני השטח.
סיפור מורכב על זוגיות, הורות, חינוך, דיכאון, שקרים, אשמה ללא סוף ועל אהבה ללא תנאים...

תחילה הסיפור מובא בפנינו דרך נקודת מבטו של הבעל אבל בהמשך דברים גם מתהפכים ואנחנו מקבלים עוד ועוד פרטים על מה שעבר עליהם מנקודת מבט אחרת.
יותר מאשר את העלילה עצמה אהבתי מאוד את הכתיבה ואת אופן הצגת הדברים.
נכון שלקראת הסוף היו לי ציפיות למשהו קצת יותר גדול שיקרה. בגלל כל הציפיה שנבנית לאט לאט להבין מה בדיוק קרה אני התחלתי להפליג בדמיונות של עצמי.. מנסה לנחש איזה דבר גדול מסתתר מתחת להכל. בסוף התברר לי שקצת הגזמתי כנראה והלכתי רחוק מידי עם הניחושים..הכל מאוד אנושי וטיבעי ולא צריך היה ללכת רחוק מידי.
מאוד נהניתי.

איזה ספר נהדר, כל שתיקה זועקת , כל מילה מהדהדת בחלל הריק,
חצי שנה של שתיקה רועמת שגזר על עצמו פרנק, היסורים שלו בתוך עצמו, אל מול מחלתה של מגי ההולכת ומדרדרת.
כל סיפור ההיכרות שלהם, החיים המשותפים, בהם כל אחד הלך לדרך אחרת.
הייסורים הפניים, ההתכנסות המחשבות והשתיקה, שתיקה אותה פרנק החל, פתאום ואז מגי חלתה, היא בסכנת חיים ולמה למה הוא שותק.
יושב לצד מיטתה בשתיקה וכל מה שמגי שלו צריכה שידבר... רק שיחזור לדבר.

ספר שהשתיקה בו זועקת לשמים, קשר, חמלה ייסורים חרטה ומה לא...

ספר נהדר, כמה שהוא קטן ושקט כך הוא גדול ורועם ומצטלצל באזניים לאורך חודשים, אחרי סיומו.

תהנו המון.