לו הייתי צריכה לדרג לפי הרעיונות, הספר הזה היה זוכה בחמישה כוכבים ובהרבה התלהבות. אבל ספר הוא לא רק רעיונות, כמו שהוא לא רק סיפור. ובתחום הסיפור הוא בערך 3 כוכבים, וזה ממוצע שאפילו אני יכולה לעשות בלי קושי. בתקופת המדע הבדיוני שלי - שבה צרכתי את כל מה שיצא אז בעברית - קראתי אותו ולא זכרתי כמעט כלום. הפעם שמתי לב לנקודות ההשקה שלו עם החיים כמו שהם מוכרים לי היום, והתייחסתי לרעיונות כאילו היו כוונתו של הסופר.

הספר - שנכתב ב 1953 - משקף את המלחמה הקרה, את החששות מפצצה אטומית, את אי האמון של "אנחנו" ו"הם", את הפחד והסלידה מזרים. הוא קורה בערך משנות השבעים של המאה הקודמת ועד אמצע המאה ה 21, ומתאר פלישה של גזע תבוני ביותר לכדור הארץ, שאמצעיהם המדעיים כה מפותחים, שהם הופכים לשליטי העולם. כוונותיהם שאינן ידועות אינן זדוניות - הם פשוט מבטלים את הלאומיות, מבטלים את האפשרויות לאיים ולפתח נשק להשמדה המונית, מבטלים את היכולת להתעלל בבעלי חיים שלא למטרות הגנה עצמית או אכילה, ומבטלים למעשה את אפשרויות הפשיעה... הם לא מתערבים - כך נראה - בהתנהלות היומיומית של בני האדם אבל עצם העובדה שתקציבי עתק - של הגנה ומלחמה - התפנו מאפשרים לבני האדם אוטופיה: הם יכולים לעשות כל מה שעולה בדעתם, בלי להתחשב במחיר. והתוצאה - המון אנשים עוסקים ב"יצירה" ללא אמנים ייחודיים, הפנאי הופך לעיקר ואפילו - כך בספר - רוב האנשים צופים בטלוויזיה שלוש שעות ביום!

אני לא יודעת אם יש היום אנשים הסבורים שמצב של אוטופיה הוא טוב לאנושות. מכל מקום לקלארק אין אשליות: מצב האוטופיה שהוא מתאר מוליך את המין האנושי לבינוניות ודשדוש במקום. ההתקדמות המדעית נעצרת וכך גם ההשגים באמנות ובספורט.
מצב האוטופיה אינו הרעיון העיקרי של קלארק בספר הזה. הוא מנסה לבדוק מה הדבר שימוטט את החברה האנושית כבניין קלפים, ומסקנתו - שאני מסכימה איתה - היא שברגע שיילקחו הצאצאים מבני האדם, החברה האנושית תקמול ותמות. לא במקרה הטבע דאג להפוך את נושא ההתרבות לנושא העיקרי המעסיק את המין האנושי.(לא רק אצל המין האנושי, אבל קשה לשאול את בעלי החיים לדעתם...)

קלארק שהיה גאון מתימטיקאי פיזיקאי ממציא וחוזה, כתב גם הרבה סיפור מדע בדיוני מבוססים היטב במדע המוכר לנו, או שהפכו למדע המוכר לנו. הספר הזה שיצא לאור בעברית ב 1976, מודפס בפונט שדורש משקפת, על דפים צהבהבים ונראה כבר כפריט לאספנים, הוא אחד מאלה ששווה לדעתי להתאמץ ולקרוא, בגלל הרעיונות המרתקים. לי הוא הזכיר מאין באנו ולאן אנחנו הולכים...

ספר מד"ב חכם, יפה ועצוב.
מה קורה לאנושות אחרי שחוצנים מתקדמים מנסים להטיב את חיינו?
משל פילוסופי מעניין עם הרבה הפתעות לא צפויות, ממש כמו צעצוע למבוגרים (קלארק מזכיר קצת את הכתיבה של סימאק).
תענוג! מומלץ בחום!
נ.ב. לקח לי קצת זמן לסיים אותו שכן מיקצב הסיפור קצת איטי לקריאה, לכן נידרש אורח רוח:
לסבלניים מובטחת תמורה מענגת.