ביקורת ספרותית על הנערה מח'ומיין מאת שרה אהרוני
ספר מעולה

---

עם הספר הזה תצאו למסע עם נהיד (תמר) רבאני. עוד ספר נפלא של שרה אהרוני עטורת הפרסים, שבחים וקוסמת המילים. בכתיבתה של שרה אהרוני התאהבתי כשהספר "אהבתה של סלטנאת" יצא לאור ב-2008.

"הנערה מח'ומיין" הוקדש לאנשי העוטף. ב"אחרית דבר" שרה אהרוני כותבת על השבת השחורה. על הטבח המפלצתי שחוו וחווים כל תושבי העוטף והמדינה. אף אחד ואחת מאיתנו לא ישכח ויזכור את השבת של ה-07-10-2023 לדורי דורות.

בספר הנוכחי שרה אהרוני חוזרת לשורשים- איראן. הפעם לח'ומיין (עיר במערב צפונה של איראן).

שני חלקים לעלילה החולשת על פני שתי תקופות ומדינות:
חלק ראשון: 1950-1953 -באיראן.
חלק שני: 1953-1960 בישראל.

נהיד רבאני נולדה בח'ומיין והתגוררה במתחם קטנטן של הגטו היהודי יחד עם משפחתה. אביה יצחק ניהל חנות בדים ואימה הייתה עקרת בית וטיפלה בילדים. דניאל הבן הבכור עזב את הבית לטובת לימודי רוקחות בטהרן. יחד עם נהיד נותרו בבית שמסי, פארוק והתינוקת וידה.

היות ולא היה בית ספר יהודי בח'ומיין, נהיד נאלצה ללמוד בבית ספר מוסלמי לבנות. באחד הימים אירוע מסוים גרם לנהיד לרוץ בבכי תמרורים לחנות של אביה. האב שמאוד אהב את נהיד ונתן לה יחס מועדף, עטף אותה ברכות והיא מצידה התמסרה לתחושת ידו המלטפת וקולות הרגיעה.

באחד הימים האב ביקש מנהיד להצטרף אליו לשיחה בארבע עיניים. באותה שיחה האב בישר לה שהיא עומדת לנסוע לטהרן לסבתה-ביבי מורברי ובבוא העת משם לישראל.

השהות בבית הסבתא וביקוריו של דניאל אחיה היו נעימים לה, למרות שדניאל מעת לעת החליט עבורה ותדמית "הגבר הקובע" לא נפלה ממנו.

בבוא העת דניאל מצא את משפחת גבאי שתלווה את נהיד לישראל, וכך גם תממש את הנדר שנדרה אמא בלידתה להינשא ליעקב בן דודה שממתין בישראל.

החלק השני חולש על רוב רובו של הספר בשנים 1953-1960, בישראל נהיד פוגשת את בן דודה והוא מלווה אותה לקיבוץ רגב שבדרום הארץ.

בקיבוץ, שמה של נהיד הופך לתמר ומפגיש אותה עם אתגרים רבים ושונים מהמוכר לה. היא הצטרפה לחדר משותף עם שתי בנות נוספות: הדס ואהובה והן סייעו בידה להתאקלם בחברה החדשה.

מלבד קשיי השפה הכול היה מוזר לתמר בקיבוץ. הלבוש, המכנסיים הקצרים, האכילה המשותפת בחדר האוכל, המקלחות המשותפות עם הבנות האחרות, ההפרדה בין ילדים להורים, והאינטראקציה בין ותיקי הקיבוץ למצטרפים החדשים.

בקיבוץ תמר נאלצה להתמודד עם מציאות חדשה. ככל שחלף הזמן היא הפכה לאישה דעתנית וחדה, ולא הייתה מוכנה לקבל על עצמה את תכתיבי העבר.

איזה תכתיבים תמר לא הייתה מוכנה לקבל וכיצד נחלצה מהם?

שרה אהרוני ארגה כאן עלילה מורכבת ומחזירה את הקורא לאיראן של שנות החמישים ושנותיה הראשונות של המדינה.

שני חלקי הספר נעים על מנעד נושאים: קוד תרבותי, מסורת, מנהגים, אוכל, יחסים בתוך המשפחה, יחסי הורים וילדים, מנטאליות, יושר, נאמנות, אהבת המולדת, הכרת תודה, השד העדתי, נתיבי הישרדות לא שגרתיים, החסך בחום, אהבה ועוד.

הכתיבה של שרה אהרוני משובחת, קולחת, רהוטה ומטאפורית עם דמויות מרתקות. עונג צרוף לקרוא על עובדות ואירועים היסטוריים שמצפים אותם בתבלינים הנכונים ומעוררים נוסטלגיה אצל הקורא.

בשורה התחתונה: עוד פנינה למחרוזת הפנינים מבית היוצר של שרה אהרוני.

אהבתי ואני ממליצה בחום.

רוצו לקרוא.

לי יניני

פרוזה מקור, הוצאת ידיעות אחרונות, 352 עמודים, 2024

» ביקורות נוספות של לי יניני
» ביקורות נוספות על הנערה מח'ומיין