שלוש כפילויות כותר, חמש עשרה הצעות למכירה, ורק סקירת ביקורת אחת קצרה בת שורה וחצי,משנת 2009. זה מה שיש לאתר להציע על הספר הזה, וזה דבר קצת מוזר לי גם משום שספרים על הודו הם די אטרקציה באתר בדרך כלל, וגם משום שספרים גרועים בהרבה זוכים לשלל התייחסויות.
את הספר, עם הצללית ההרה המוסתרת על ידי צעיפים, לקחתי מהשורה הראשונה בספריה, של היישוב השכן, עת הלכנו לשם להחליף ספרים. חמותי כבר לא שוהה בבביתה, וזאת בשל אשפוז ממושך, ולכן אנחנו לא מגיעים לספריה הזאת בתדירות גבוהה מספיק, וכאשר אנחנו כבר מגיעים, זמננו קצוב ומוגדר, ועל כן אני בוחרת ספרים רק מהעמודה הראשונה, זו של שמות המחברים באות אל"ף או בי"ת. על השאלה מדוע למיין ספרי ספרייה בתצוגה על פי הא"ב במקום על פי סוגות ותת סוגות נצטרך לענות בפעם אחרת, כרגע זה מצב המיון של הספריות.
ובכן, הספר נבחר בשל מיקומו, בשל התמונה, ובגלל שבתקצירה בכריכה האחורית נאמר כי העלילה מתרחשת בהודו של סיום הקולוניאליזם הבריטי. בהתקף הציונות המתרגש עלי מאז שמחת תורה, אני רואה הרבה קשרים וקישורים להודו. הודו, שהיום כבר נקראת בהרט, קיבלה עצמאות והשתחררה מהקולוניאליזם הבריטי בערך באותה תקופה כמו ישראל. בגלל זה, בגלל מלחמת העצמאות הלא פשוטה שעברה עליה בתחילתה, ובגלל העימותים עם פקיסטן המוסלמית, הרבה מההודים חשים שותפות גורל עם מדינת ישראל. טוב, וגם כי בערך עשרים מיליון ישראלים מטיילים בהודו מדי שנה. בקיצור, יש סיבה טובה לקרוא על שנות העצמאות של הודו.
פאנג'אב, שנת 1937. רופ היא נערה, בת למשפחה סיקית המגלה מחדש את סיקיותה בתוך כפר שרובו מוסלמי. הקארמה של רופ לא טובה - אמא שלה נפטרה כשהיא ילדה את אחיה, ולכן לא יכולה לדאוג לה לדברים החשובים כמו שידוך טוב. בנוסף אבא שלה ירד מנכסיו ויש לו חובות, היא עצמה נולדה ביום לא טוב מבחינה אסטרולוגית, ויש לה עוד סוד כמוס שעליה לשמור לבל יתגלה - היא חירשת באוזן אחת. אבל רופ מאוד רוצה להתחתן. לכן, כשמציעים לה עסקת נישואים שבה היא תהיה האישה השניה היא מסכימה. בני המשפחה ובעיקר אבא שלה מנסים להניא אותה מזה, אבל רופ רואה רק את רעיון החתונה, מבינה כבר ששידוך יותר טוב מזה לא סביר שיהיה לה, ותוהה מה כבר יכול להשתבש.
היות ואנחנו הקוראים עברנו את גיל שש עשרה, הוא גילה של רופ, אנחנו יודעים כבר מה יכול להשתבש. סרצ'ארדני, החתן המכובד, הוא בן ארבעים וארבע. איש מכובד, ישר, לוגי מאוד, משמש כמהנדס אזרחי תחת הממשל הבריטי, בעל אדמות רבו ורכוש רב, בעיני עצמו אדם נדיב, והכי חשוב שהוא סיקי. אשתו סטיה חיכתה לו בסבלנות שבע שנים בזמן שהוא למד באנגליה, ומאז שהם נישאו היא מנסה לשווא להרות את היורש, ולא עולה בידה. גם סטיה היא אישה טובה בסך הכל, אם כי יש לה פגם בסיסי והוא חוסר יכולתה להשפיל עיניים בפני גברים. היא חדת לשון ובעלת שכל ישר, ובדרך הטבע היא ממש שונאת את רופ ומנסה לרדת לחייה. שתיהן גרות יחד באותה אחוזה גדולה שגורמת לרופ לפעור עיניים בתדהמה ולסאטיה לפהק, יש להן גם משרתות, ולמעשה מערכת החדרים היא כזאת שהן לא חייבות להיפגש. ובכל זאת הרעל מסטיה לרופ גובר יחד עם הקושי של רופ להתמודד.
העלילה עוברת במשולש הנשוי הזה, נישואיפ שעוברים את חוקי הדת הסיקית שאין בה מחויבות למונוגמיה ויש בה רצון עז לבנים זכרים. בכל פעם ההתמקדות היא על אחת מהדמויות וכאמור אף אחת מהן לא ממש רעה. גם לא סטיה, שהיא יותר מהכל מסכנה גם כשהיא בוחרת בחירות טראגיות. העלילה נמשכת על פני עשר שנים, וקצת לא ברור המוקד שלה. אין ספק שהאירועים בסוף הספר הם השיא, אבל לא ברור איך שאר הספר מוביל לזה. לקראת הסיום, מתגבר יותר החלק הפוליטי, מאבקי העצמאות של הודו, הוקשי מול הבריטים והפקידות העצובה שלהם, הדמות העגומה של סרצ'אדני שקיבל את השכלתו באנגליה ויצר לו חבר דימיוני בריטי בשם קאנינגהאם לצורכי התייעצויות והתלבטויות. בשנת 1947 עם כינון הודו המודרנית, חלק מן הארץ הוקצה לטובת המדינה המוסלמית פקיסטן. הסיקים - שהם לא עובדי אלילים כמו ההינדים, אבל גם לא מאמינים במצוות האיסלאם, נאלצו לבחור, והם בחרו בהודו. זו לא היתה בחירה טובה או קלה וכמו שמתואר בלקוניות בויקיפדיה "במסגרת ההגירה ההמונית משני עברי הגבול פרצו מהומות דתיות קשות בין סיקים למוסלמים. בשל המהומות היגרו מפנג'אב כ-2 מיליון סיקים ונותרו משקעים רבים של שנאה על רקע דתי ולאומי. חלומם של הסיקים על מדינה עצמאית התנפץ, אך בשנת 1966 הוקמה מדינת פנג'אב, ששפתה הרשמית פנג'אבית ובה מרוכזים כיום רוב הסיקים בהודו – דבר המאפשר השפעה פוליטית מסוימת."
הסיקים, כך מוסרת ויקיפדיה, הם קבוצת מיעוט בעלת דת ייחודית, מראה מזוהה מאוד בגלל הטורבן שעוטף את השיער שאותו הם לא גוזזים, מנהגים שונים, ואומץ רב. הם אומנם מיעט, אך כיום בעולם יש יותר סיקים מיהודים. הספר משלב עקרונות מהדת הסיקית, שמות מורכבים, אמונות ידועות כולל האמונה בהישארות הנפש וגלגול נשמות שיוצרת שדמויות שכבר מתו הם עדיין דוברות ופועלות במהלך העלילה. כלל הדברים האלה מעמיסים על הטקסט, למרות שהם כנראה הכרחיים להבנת המניעים של הדמויות השונות והכוחות הפועלים, כך שהקריאה של חמש מאות העמודים נזקקה לעוד יום ואחריו עוד אחד כדי לסיים את הספר וגם זה במאמץ. התיאורים בעמודים האחרונים הם קשים מאוד, ברמת שבעה באוקטובר פי כמה וכמה, נו, טרור מוסלמי. בנוסף נראה שהספר קצת מתפזר בין האישי-רגשי, למשפחתי, לחברתי ולפוליטי. נכון שהכל מתחבר ביחד וזה עדיין מקשה כשאין מוקד אחד בולט. כשוויקראם סת כותב על התלבטות של הודי צעיר בין נשים הוא עושה את זה בשביל האלגוריה והאנלוגיה בין השאיפה למודרניות וחדשנות ובין המסורת. יכול להיות שזו גם הכוונה כאן, אם כי דמותה של רופ הצעירה היא המסורתית יותר וזו שעוברת את התמורות הרבות ביותר עד שהיא מפנימה לתוכה את קולה של סטיה ולבסוף גם מובילה את הגבר בחייהן בכיוון משלו.
ספר מעניין, אם כי כאמור לא חף מבעיות. סקירות, ויותר מאחת, מגיעות לו בכל מקרה, ולדרג קצת קשה, כי זה לא ארבעה כוכבים מלאים. 3.9 כזה.
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•••
•••
•••
•••
•••
•••
•••
•••
•••
•••
•••
•••
•••
•••
•••
•••
•••
•••
