ביקורת ספרותית על המעורר - הרפתקת דפוס - עם הדפסה מחודשת של חוברת 'המעורר' הראשונה, ינואר 1906 מאת ננה אריאל
ספר טוב דירוג של ארבעה כוכבים
הביקורת נכתבה ביום שישי, 15 במרץ, 2024
ע"י משה


הספר מספר את סיפורו של הירחון לספרות בעברית- "המעורר". הוצאתו של ירחון שכזה בשנת 1906 הייתה מעשה הרפתקני של י.ח.ברנר, הוא לקח על עצמו את רוב התפקידים שבהוצאת כתב העת, איתור החומרים, עריכה, הדפסה והפצה. ברנר היה מעוניין להדפיס בעיקר יצירות של סופרים שנכתבו בעברית ובפרט של יוצרים החיים בארץ ישראל. באותה תקופה בארץ-ישראל היו מעט מאוד שכאלה, חלקם לא הסכימו להשתתף וחלקם לא היו מספיק איכותיים. סה"כ יצאו 19 חוברות של "המעורר", הם נוצרו והודפסו בבית הדפוס של ישראל נרודיצקי בלונדון. ברנר התגורר בקומה השניה של בית הדפוס ולמד ממנו את מלאכת הסדרות בדפוס.

הירחון כלל בעיקר דברי פרוזה, שירה, מחזות לצד דברי פובליציסטיקה בענייני השעה של התקופה, מודעות פרסום ותגובות מהקוראים. בין היתר פרסמו בו ברדיצ'בסקי, דוד פרישמן, דבורה בארון, גרשון שופמן, יעקב פיכמן וזלמן שניאור. הירחון גם נתן במה לתרגומים חלוציים של יצירות של שייקספיר ואוסקר ווילד בין היתר. הירחון שייצג זרם חדש של צעירים עברים, תועים ונודדים, התקבל בתחושות מעורבות, אך הפך לשם דבר בעולם היהודי של אז וזכה לתפוצה ברחבי אירופה, בארץ ישראל, בארצות הברית ובעיקר ברוסיה וזאת בזכות מאמצי ההפצה המסורים של שמעון ביכובסקי חבר ילדותו של ברנר.

כתב העת יצא במשך שנתיים בלבד 1906-1908, אך שמו כחלוץ בתחומו יצא ברבים. המעורר הפך שם נרדף להתעוררות הרוח והדחף לעשות מעשה כנגד כל הסיכויים בתקופה מאתגרת בהיסטוריה של עם ישראל.
20 קוראים אהבו את הביקורת
אהבת? לחץ לסמן שאהבת




טוקבקים
+ הוסף תגובה
oziko (לפני שנה ו-5 חודשים)
תודה משה. הכרתי את "סימן קריאה" של מנחם פרי, וכבקר קניתי כמה כרכים שלו. מצאתי שם הרבה מציאות, וגם חשבתי שיהיה נחמד להיחשף דרך שם לסופרים חדשים. חיפשתי הרבה דברים בסגנון ולא מצאתי. עכשיו אבדוק על הירחון, הוא נשמע ממש מסקרן (אני רוצה לבדוק על בארון ופיכמן). תודה לך
כרמלה (לפני שנה ו-5 חודשים)
תודה משה. מעניין מאד.
בשנות ה-90 שאלה הוצאת ספרים חדשה את השם וגם את הלוגו ונקראה "המעורר".
הוציאה ספרים בודדים, אך מצויינים. ביניהם שלושת הספרים הראשונים של הפרוזה הביוגרפית של תומאס ברנהרד, וגם כתב עת לספרות ואמנות.
כמו הירחון המקורי, לא הצליחה ההוצאה הזו להחזיק מעמד מעבר לכמה שנים. חבל מאד
חני (לפני שנה ו-5 חודשים)
יופי של סקירה ליופי של ברנר. אכן המעורר היה במהות שלו מעורר.
לפעמים אני חושבת על התהליכים שעברנו
עד הלום בנוגע לדפוס ועיתונות מאז.





©2006-2023 לה"ו בחזקת חברת סימניה - המלצות ספרים אישיות בע"מ