הספר כתוב בשפה יפה, בעין מאוד חדה לפרטים, של הסופר.
ספר מצוין למי שאינו מחפש בידור, אלא לנשום את האווירה בברלין של המלחמה, מנקודת מבט של אזרח גרמני, ללא השכלה גבוה.יותר איני מגלה.

לכאורה סיפור חייו הפרטיים והמקצועיים, כשחקן ובדרן.
כיום, לאחר ששם קץ לחייו, הספר מקבל משמעות הרבה יותר עמוקה. הספר הפך להיות מסמך פסיכולוגי יחיד במינו, ומתאר את מניעיו של אדם להתאבד.
קראתי אותו לפני וקראתי אחרי. בפעם השנייה הייתה מרתקת.

אחד הספרים המרתקים שקראתי אי פעם. הן משום שהסופר היה בסך הכל עבריין צמרת צרפתי ולא סופר והן משום שהוא מגולל בפני הקוראים מסע הישרדות אמתי, שאינו מזוייף כתוכניות הריאליטי הטלוויזיוניות.
בחלק נכבד מהעלילה יש צורך להתעדכן במפות של המקומות המוזכרים והמתוארים עד כי אפשר להריח אותם. זהו סיפור בריחה נועז מכלא שאיש לא הצליח לברוח ממנו. בריחה פיזית ונפשית שתלאותיה מסופרות בגובה העיניים, ריאליסטיים ללא ניסיון להתייפיף או לזכות באהדת הקורא. מה מוכן לעבור אדם, על מנת לזכות בחופש ואיך אשיותו משתנה תוך כדי החיים התלויים על בלימה.
הספר לא נועד לתת לקורא רגעי הנאה והתרוממות רוח, אלא יותר כניסיון להראות שחיינו הפשוטים, הם לא דבר מובן מאליו.
ספר שזוכרים הרבה זמן לאחר קריאתו.

סיפורו של המכון הפתולוגי לרפואה משפטית - אבו כביר, כפי שהוא מסופר מנקודת מבטו של פתולוג העובד בו. תוך כדי גלגול עלילה יוצאת דופן אשר המספר נקלע לתוכה, הקורא מתוודא אל הנעשה במקום העבודה הלא שגרתי, לנעשה היחיד בארץ. הקורא נחשף למקום, כמקום עבודה "כמעט רגיל", אשר מטפל בכל אותם מקרים הנקראים בדרך כלל במדורי הפלילים של העיתונים היומיים. ההסטוריה המעניינת של הבניין הישן בו ממוקם המקום נחשפת במהלך העלילה ומסתבר שאבו כביר היה בעצם אדם בשר ודם, שזה היה ביתו.
את אלה מכם אשר חוששים שמא הספר מלא בתאורי זוועה, אני יכול להרגיע. תאור הנעשה במקום מסופר באופן הכי טכני ויבש, ללא תאורים מצמררים, אף כי הסופר נכנס לפרטי פרטים. ספר קל קריאה, מהנה ומלמד, ובהחלט מכניס את חיינו לפרופורציות הנכונות.
הייתי מגדירו כספר חובה לתלמידי יב ועד...