ביקורת ספרותית על ילדה שבורה מאת קתלין גלאזגו
הביקורת נכתבה ביום שישי, 12 בינואר, 2024
ע"י dina


אזהרות טריגר:
אובדנות
פגיעה עצמית
פגיעה מינית

קתלין קלאזגו כתבה ספר מטלטל, כזה שלא רק חודר ללב, הוא ממש מפלח אותו. הוא ספר קשוח שלא עושה לקורא הנחות, ואת זה אפשר להבין לבד עפ"י אזהרות הטריגרים.
אז למה כן?

הו, מהרבה סיבות. קודם כל מהגיבורה הראשית. צ'רלי דייויס היא דמות חד פעמית, מלאה בקסם כזה שאי אפשר להישאר אדיש כלפיה. גם כשהספר מסתיים, דמותה של צ'רלי נשארת. והכתיבה! האמנתי לכל מילה ומילה, וגם אם נדרשתי לשאוף אויר בין הפיכת דף לדף, לא יכולתי, ויותר מכך-לא רציתי להניח את הספר מהיד, ונסחפתי עם המילים של גלאזגו- שיותר מכל- הן הדהדו לכל אורכו של הספר כנות ואותנטיות.

וכשהגעתי לסופו של הספר, לפרק "הערת המחברת" הבנתי שלא סתם הרגשתי ככה, ושהסיפור הזה הוא לא עוד סיפור.

קתלין גלאזגו לוקחת את הקורא אל החצר האחורית של החיים. אל המקום שבו נמצאים האנשים חסרי הפנים, האנשים השבורים, שלא תמיד דחוף לדעת מיהם, ואולי הכי נוח להפנות את המבט הלאה מהם.

צ'רלי דיוויס בת השבע עשרה הספיקה לחוות בחייה הקצרים דברים שיכולים למלא כמה עשורי חיים. אבל יותר מכל- היא איבדה. והרבה. את משפחתה, ועוד אנשים. חלקם מתו, אחרים עזבו בדרכים אחרות, וכתוצאה מנסיבות מסוימות מצאה עצמה צ'רלי ברחוב. חיה חיי רחוב על כל המשתמע מכך. וכל יום כזה הוא חלק ממסע הישרדות. כי זה לא רק להעביר את היום, זה להגיע ליום המחר עם כמה שפחות נזקים, ובמחיר הכי נמוך שהמצב דורש.

ויש מחיר. לכל דבר יש תעריף. וגם צ'רלי נדרשת לשלם מחיר. היא חיה את החיים מהצד הקשה שלהם, אבל כשאתה בתחתית, הדרך היחידה שלך היא כלפי מעלה. וצ'רלי עולה את הדרך לאט לאט. החל מהמוסד אליו הגיעה, דרך שתיקותיה, עד לשחרור, והיציאה לחיים. אומנם כילדה שבורה, אבל כזו שהצליחה לאסוף עצמה, ואיכשהו לחבר את החלקים מחדש, ולצאת החוצה כאדם אחר. כילדה שבחרה לחיות את החיים, הפעם בצורה אחרת.
ולפגוש בדרך באנשים טובים. כאלו שהאמינו בה, כאלו שהושיטו יד. והיא אחזה ביד. ולפעמים היד הזו היא הקרן אור. כי גם במקום הכי חשוך, תמיד, אבל תמיד יש איזו קרן אור. ורק צריך למצוא אותה.

גלאזגו כתבה את דמותה של צ'רלי בלי לייפות דבר, ובלי לשייף את השפיצים. וכן, המילים שלה דוקרות את הקורא. היא לוקחת את הקורא אל תוך נשמתה הפצועה והמדממת של ילדה שבורה, מה שגרם לי לחשוב ולתהות, כמה צ'רליות כאלו מסתובבות בינינו? מה אנשים מסתירים מתחת לבגדיהם? מה הם מצפינים עמוק עמוק בתוך ליבם?

ספר מטלטל, כבר אמרתי?
16 קוראים אהבו את הביקורת
אהבת? לחץ לסמן שאהבת




טוקבקים
+ הוסף תגובה
dina (לפני שנה ו-7 חודשים)
מושמוש, גם בסוף הספר יש פרק שהיא מספרת קצת על העבר שלה. לי זה הרגיש שהיא כתבה את הספר כדי להשמיע סיפור וקול, לא חושבת שהיא כיוונה למשהו אחר(הצלחה, בראש רשימת רבי המכר) אבל שמחה בשבילה שזה מה שקרה בדיעבד.
מושמוש (לפני שנה ו-7 חודשים)
כול הביקורות נהדרות. ספר נוער. חיבור בין פואטיקה לאובדות, לא ממש כנה לדעתי. מורגש הלכתוב בשביל לכתוב ושיהיה רב מכר. הסופרת סיפרה בראיון שהיא הייתה חותכת את עצמה שזה כמו גיבורת הסיפור. לא יודע אם זה אמין.
dina (לפני שנה ו-7 חודשים)
תודה רבה לכם דן וראובן.
ראובן (לפני שנה ו-7 חודשים)
שיחקת אותה שוב, דינה
דן סתיו (לפני שנה ו-7 חודשים)
דינה סקירה מרשימה מאד. תודה!





©2006-2023 לה"ו בחזקת חברת סימניה - המלצות ספרים אישיות בע"מ