ביקורת ספרותית על החינוך הסנטימנטלי [מהדורת 2023] מאת גוסטב פלובר
ספר טוב

---

L'Éducation sentimentale

החינוך הסנטימנטלי, שהתפרסם ב 1869 והעלילה מתפרסת בין השנים 1869-1840, ומספרת את סיפורו של פרדריק מורו וחברו ,שרל דלוריה, מן הפרובינציה הצרפתית- עד פריס הנכספת. בעוד שארל דלוריה הוא
The guy next door
קונפורמיסט שקול, סטודנט למשפטים וחד לשון, גיבור הרומן פרדריק מורו הוא 'הנוכל מטינדר', רודף אחרי פנטזיות, ירושות, נשים (אחת אחרי השנייה/תוך כדי/ובמקביל). שתי החברים נפגשים בפנימיית 'בסאנס'. פרדריק בין 12 ודלוריה בן 15, בפגישתם בפנימייה. שתי-הם באים ממשפחות מבוססות. החינוך הסנטימנטלי נפתח כששתי-הם בפריס , בחורים צעירים המחפשים את דרכם אל החברה הגבוהה, ועסוקים בהתחשבנויות בלתי-פוסקות. דלוריה מלווה לפרדריק כסף, כדי שיוכל ללכת לארוחות שמנתה-וסלתה של פריס- הזוג ארנו, הזוג דמברז והפילגש רוזאנט (של פרדריק ומר ארנו). ארנו הוא בעל "המפעל התעשייתי לאומנות חרושתית", במילים אחרות יש לו בית דפוס והוא היה מוציא לאור ובהמשך ניהיה יצרן קרמיקה. אשתו מארת מרי ארנו היא אשתו של ז'אק ארנו התעשיין, בעלת 2 ילדים למופת , ומנהלת רומן אפלטוני לעת מצוא עם פרדריק שמחזר אחריה , בעוד בעלה ז'אק ארנו שוכב עם רוזאנט הצעירה והיפה החייה על חשבונו. רוזאנט לא מסתפקת רק בז'אק ארנו, היא שוכבת במקביל עם פרדריק. הזוג דמברז , האדון (בנקאי, פוליטיקאי) והגברת הם רמי מעלה, חברים בוועדה לנציגי הסנאט, חברים קרובים של לואי פליפ, מלך צרפת, וישחקו תפקיד מכריע בהצלחתו של הגיבור פרדריק מורו באצולה של פריס. פרדריק מצליח למשוך את תשומת ליבו של מר דמבראז לאחר ששכב עם אשתו גברת דמברז.

חלק ראשון:
פרדריק ודולוריה מגיעים לפריס, מעיירת הרפאים נוז'אן, ו טרוא, עיירת ילדותו של דלורייה. בעצת זקן שמוכן לתת עצה תמורת 10 פראנק, פרדריק יקנה חליפה אופנתית מכספים שהוא לווה. חודשיים לאחר עזיבתו את נוז'אן, פרדריק נוחת בפריס ומשתכן בחדר באכסנייה ברחוב סן-יאסנת. הוא מתקיים מקצבה של 2,000 פראנק לשנה. בפריס של שנות ה-40 הרוחות גועשות, הפגנות נערכות כדי לשנות את שיטת הבחירות. פרדריק לא יכול לשהות בעיר , כי אין לא מספיק כסף- עד שלבסוף מגיע דולוריה, עם הירושה ממות אימו בסך 7,000 פראנק. פרדריק חי על חשבונו והולך לסעודה אצל ז'אק ארנו כדי להתקבל לעבודה בבית דפוס, לכתוב כתבות עבורו, להיפגש עם אשתו היפה וללכת עם החליפה היקרה שקנה לארוחת ערב יוקרתית עם הזוג דמברז וארנו.

"כעת לא היו לה עוד חובות. קיצורו של דבר, נותרו להם כעשרת אלפים פראנק הכנסה שנתית, מהם אלפיים ושלוש מאות שלו- כל ירושתו!
זה בלתי אפשרי! הזדעק פרדריק.
היא הנידה בראשה לאמור שזה בלתי אפשרי"
(ע"מ 103).
פרדריק נפגש עם גברת ארנו- אישה הצעירה מבעלה- ז'אק ארנו בעשרים שנה , עם 'בקבוקים בלונדינים, לא כעורה ולא נאה'. מארת ארנו מרי, נאלצה למכור את חוות פרל לאדון רוק, כדי להעמיד את בעלה על הרגליים. בסידור הבלתי אפשרי, פרדריק ישליך את כל יהבו בזוג ארנו, בסידור בלתי אפשרי, עם סוף ידוע מראש.

"יום אחד, ב 12 לדצמבר 1845, סמוך לשעה תשע בבוקר, העלתה הטבחית מכתב לחדרו.
"(..) אדוני: מר מורו, דודך, אשר מת בלא צוואה...
הוא היורש" (ע"מ 111).
"כל הונו של הדוד! עשרים ושבעה אלף לירות הכנסה שנתית!".

פרדריק חוזר לנוז'אן אחרי שנגמר לו הכסף, בעוד חברו דלוריה חי בחדרון סטודיו שלו עם מקר אחר (עם הרהיטים שפרדריק קנה לדאבונו).

"בערב, כשהיו שניהם לבדם, אמרה גברת מורו לבנה שהיא מייעצת לו להקים משרד עו"ד בטרוא"
"אה! זה מוגזם לגמרי! הזדעק פרדריק.
"החלטתו המפורשת להתגורר בפריז.
"מה תעשה שם?"
"שום דבר!"
גברת מורו הופתעה מגישתו ושאלה אותו מה הוא רוצה להיות?"
"שר בממשלה! השיב פרדריק.
"והוא הצהיר שאינו מתלוצץ כלל, בכוונתו לזנק אל תחום הדיפלומטיה. (..) הוא ייכנס תחילה למועצת המדינה, בחסותו של מר דמברז". (ע"מ 113-112).

הירושה מהדוד תפתח לפרדריק את הדלתות בפריס, לאחר שניסיונותיו להתאקלם בה לאורך החלק הראשון קשל- עבד ללא תמורה בעיתון של ז'אק ארנו, קשריו עם דמברז לא נסעו פרי והוא חי על חשבונו של דלוריה, לאחר שקצבה של 2,000 פראנק לשנה לא מספיקה לחדר עלוב בפריס.

חלק שני:
בעוד פרדריק מורו חוזר לפריס, מצויד בקצבה שנתית של 27,000 פראנק, הוא משתכן בעיר. חוזר לעיתון 'האומנות החרושתית' של ז'אק ארנו, משתעשע עם הוסונא, עו"ד חבר של דלוריה על הקמת עיתון משלו- בכדי לפרסם את הרומן שהוא לא כותב בהמשכים. לאחר ההצלחה של הספר, והעיתון הוא כמובן יזכה במבוקשו להיות פוליטיקאי רם מעלה.
אך מה, ז'אק ארנו סוגר את העסק החרושתי והעיתון, ובמקום מקים מפעל קרמיקה. פרדריק יצלח את בחינות הסף להוראה, בעוד שדלוריה חי בקמפוס, שוכב עם קורטיזנות שונות ונכשל בבחינות הלשכה.
פרדריק הולך לנשף של דמברז ופוגש את אודרי נערת הזוהר האצילה ואת רוזאנט הזונה שתמצא חן בעיניו. הוא יקבע את משכנו ב'קרן רחוב רומפורד'- בית פרטי קטן, וחושב לשכן בחדר שינה השני את דלוריה חברו או את גברת מרי ארנו 'פילגשו לעתיד'. הוא בא לביתה של הווטנאזית, גברת דמברז המיוחסת, לאחר שהוא צריך לפרוע 40,000 פראנק על הבית והכרכרה שקנה. שם הוא פוגש את את רוזנאט בביתה של דמברז. בעוד גברת דמבראז חושקת בפרדריק, הוא חושק בקורטוזינה רוזאנט.
הדרך של פרדריק להחלץ מחובות ולהיות
Missiea
בדרכו לצמרת צרפת, טמון ב 15,000 פראנק שהלווה לז'אק ארנו באמתלה לפגוש את 'המי ומי'.
המתווכת בין השתיים היא גברת ארנו, שאומרת לפרדריק שז'אק כבר קנה שתי חלקות אדמה למפעלי הקרמיקה אותם הוא מקים, ופירעון ההלוואה לא עומד להיפתר בקרוב. פרדריק נכנס כמשקיע בקרמיקה בעוון ההלוואה ומסדר עבודה בחברה לחברו סקנדל, מורה למתמטיקה שפגש בפעם הראשונה שהגיע לפריס. פרדריק מתחיל ללמד נערים בבית"ס, מתחיל פלירטוט עם רוזאנט, שלא רוצה 'שאריות של מישהי אחרת' (גברת ארנו). ומוזמן לעוד נשף אצל גברת דמברז. בסוף הנשף, העלמה וטנאז, יריבתה הקורטיזנית של רוזאנט מספרת ל פרדריק שהיא שוכבת עם ז'ומיאק, פלאקור, אלאר 'הקטן', ברטינו ועם סן-ולרי. בעוד רוזנאט דוחה את כניסתו למיתתה את פרדריק, היא שוכבת עם דאלמר. מיד לאחר מכן נפגש פרדריק עם גברת ארנו , שמספרת לו שהכול נכון! והוא חושב על רדיד הקשמיר שהביא ז'אק ארנו (שגם שוכב עם רוזאנט) ופוחד שהיא תגלה שגם פרדריק עצמו שכב עם רוזאנט.
מרי ארנו מספרת לפרדריק את עברה, לאחר שהוא בא להתאכסן בבית ארנו. הוריה באו משארטר, היא וז'אק היו בירח דבש באיטליה. ז'אק ארנו מממן את חייה של רוזנאט המאהבת היצואנית שלו, שמכרה את רדיד הקשמיר וצמצמה הוצאות לאור דרישותיו של ז'אק שלא יהיה לה אף אחד מלבדו.

"אה, שכחתי! אתה צריך... כשתדבר על רוזנאט לזרוק לאשתי משהו...משהו שישכנע אותה שאתה המאהב שלה" (ע"מ 199).
במציאות, שתיהם שוכבים עם רוזנאט, ו העלמה מרי ארנו מנהלת רומן אפלטוני עם פרדריק ומעלימה עין מהוללות בעלה.
בעמוד 200 , מפיו של עו"ד חדש, שמחליף את הוסונא- מכניס פלובר את תפיסתו הדתית:
1 "התגלות"- שוחרי הרפורמה המודרנים מאמינים כולם בהתגלות.
"אין לכם תפיסה רחבה יותר של המוחלט משהיתה לאבותיכם, תפרוץ המונרכיה תמיד מבעד לצורות הרפובבליקניות שלכם, והכומתה האדומה שלכם לעולם לא תיהיה אלא כיפה של כמרים!

2 "זלזול בדת/חילול הקודש"- הכליאה בבידוד תבוא במקום העינויים . (..)
"נראה את מועצות העירייה מתאמצות להרגיז את ראש העיר, המועצות המחוזיות – את מושל המחוז שלהן, בית הנבחרים את המלך, העיתונות את השלטון, הממשל- את כולם!. (ע"מ 201).

"ארנו אמר, בנימה זחוחת דעת, שהואיל וההחזרים שציפה להם לא יצאו לפועל, אין ביכולתו כעת להשיב את חמישה עשר אלף הפרנקים" (ע"מ 208).
פרדריק חייב 18,000 פרנק, מהם הלווה חלק מהכסף דלוריה. ז'אק ארנו עושה ממנו צחוק, מה גם שעסק הקרמיקה עומד לפשוט רגל...
פרדריק חוזר לביתו, גברת מרי ארנו באה עליו, מתגעגעת (יחדיו עם בנה הקטן). פרדריק מאוהב בה וקוטף לה את הפרח היחיד בגן ביתו. בהמשך מוכר פרדריק משק בית שקיבל בירושת דודו כדי להשקיע בין 60-40 אלף פראנק כדי להשקיע בחברת פחם , באחד ממיזמיו של אדון דמבראז (חלק מהכסף יעבור לארנו), בתמורה פרדריק יקבל מניות ותפקיד בחברת ההשקעות של דמברז.
בהמשך פרדריק אובד העצות הולך עד למפעל הקרמיקה כדי לראות את בני הזוג. רק מרי ארנו שם, מראה לו את המפעל ויוצקת כלי קרמיקה.

"היריבים ניצבו זה מול זה, עדיהם משני הצדדים. רז'מבאר נתן את האות:
עכשיו!"
(..) הוויקונט פקח את עיניו, אחר"כ זינק אל חרבו בשצף-קצף. פרדריק, שלא הרפה מנשקו, חיכה לו בעיניים יציבות וביד מונפת" (ע"מ 259-258).

מר רז'מבאר, ממקורביו של ארנו שמע על פרשיית האוהבים בין פרדריק-ו מרי ארנו- ז'אק ארנו ו רוזנאט. הוא קורה את פרדריק לדו קרב, שידו של פרדריק מורו על העליונה.

"צריך לגלות סלחנות , מר מורו! אלה דברים שנתקלים בהם לפעמים בחיי משפחה"
(..)"הם אמיתיים! השיבה גברת ארנו (..) כי הרי בסופו של דבר קנית אותו"
"אני?"
"כן, אתה בעצמך, אצל הפרסי!
"רדיד הקשמיר! חשב פרדריק.
(..) "אז מה, זאת אשמתי שיש בכתובת ההיא גברת אחרת בשם ארנו?"
"כן, אבל לא ז'אק ארנו! החזירה.
(..) "בקיצור, אני עומד על כך שאת טועה! את רוצה שאני אשבע
"אין שום טעם"
"למה?"
"לקחה את קופסאת הכסף, והושיטה לו קבלה פרושה לרווחה.
ארנו הסמיק עד אוזניו ותווי פניו התעוותו ותפחו.
"ובכן?"
(..) אוי! כן, כן, אני נזכר, אמר לבסוף. "זאת היתה שליחות. אתה ודאי יודע על כך פרדריק?
"ובשביל מי?"
"בשביל הפילגש שלו!"
"הפילגש שלך!" קראה גברת ארנו וקמה לעמידה זקופה.
"אני נשבע לך"
"תפסיק כבר! אני יודעת הכל! (ע"מ 190-189).

המרצע יוצא מן השק, מרי ארנו מוכיחה את בעלה בפרסייה. למורת רוחו של ז'אק ארנו, שצריך את הכסף ותמימותו של פרדריק. שתי הגברים שוכבים כעמור גם עם אותה רוזאנט. פרדריק קרוע בין שתיהן ומחזר אחר רוזאנט ומזמין דיוקן בדמותה.

"בשלהי יולי חלה נפילה בלתי מוסברת בערך המניות של מסילת-הברזל הצפונית. פרדריק לא מכר את שלו ובבת-אחת הפסיד שישים אלף פראנק". (..) היה עליו לצמצם את הוצאותיו, או להיכנס למקצוע כלשהו, או למצוא שידוך נאה" (ע"מ 273).

הוא בוחר באופציה השלישית, מתחתן בפעם עם העלמה לואיז רוק. תוך כדי הוא מאוהב בגברת ארנו ושוכב עם רוזאנט.

חלק שלישי:

בעמוד 335 יש תיאור פוליטי של פלובר משמע 'חזרה ועלתה רוח הרפאים של שנת 93', ולהב הגיליוטינה רטט בכל הברה של של המלה 'רפובליקה'.
מן אלגוריה לשנות ה- 40/50 במאה ה-19 התוססות בצרפת, עם הרבה פוליטיקה מצד גוסטב פלובר- דלוריה נכנס לכלא בעוון היותו בהפגנה. "בחינוך הסנטימנטלי" הדמויות אינם מפעילות ומגיבות לאירועים שמכניס פלובר לסיפור, בניגוד לדמויות עצל סופרים אחרים בני זמנו של פלובר.
המימד הפוליטי נכנס לחינוך הסנטימנטלי דרך הזוג דמברז, ושאיפותיו לתפקיד פוליטי והכנסה קבועה של הגיבור פרדריק. זה החלק הפחות מוצלח ברומן, אני יותר אהבתי את המאורעות הרומנטיים נוסך אופרת סבון בערוץ 36 שמספק הספר בהצלחה יתרה.

"אל תהרוג אותי! אני בהריון!
"פרדריק נרתע לאחור.
"את משקרת!"
"רק תסתכל עלי!
"היא לקחה נר דולק והראתה לו את פניה.
"אתה מבין בזה משהו? (ע"מ 405).

רוזאנט בהריון! לא ברור מי האבא מה יעלה בגורל התינוק?
לואיז רוק לא זוכה בירושה של אביה, ופרדריק מפסיק לגלות בה עניין והם מתגרשים. גברת דמברז נפרדת מבעלה והזוג ארנו עוזב את פריס לאחר פשיטת הרגל של עסקיו של ז'אק ארנו.

ה"חינוך הסנטימנטלי" שמסתיים ב-1868/9 משאיר את שתי החברים פרדריק מורו ודלוריה יחדיו בפריס, ללא דבר מלבד חברותם, לאחר שדבר משנות נעוריהם לא הצליחו להגשים.

"החינוך סנטימנטלי" הוא רומן פחות פוליטי ורומנטי בעיקר. הקריאה מייאשת, נוכח תמימותו של פרדריק מורו ואהבתו למרי ארנו הבלתי מושגת ומה שהוא מוכן להקריב למען האהבה שלעולם לא תושג.

» ביקורות נוספות של אושר
» ביקורות נוספות על החינוך הסנטימנטלי [מהדורת 2023]