ספר לא משהו
הביקורת נכתבה ביום רביעי, 6 בדצמבר, 2023
ע"י roeilamar
ע"י roeilamar
קראתי את הספר הזה לפני כמעט שבועיים ופשוט שכחתי לכתוב עליו עד כה. זה עד כמה היצירה הזו זניחה ולא משאירה חותם.
כלומר, כן, אולי אם מסתכלים על השפעה היסטורית וכו' לארבעת הסיפורים הללו הייתה משמעות בהתפתחות של ספרות אימה, גותיקה וכל הטוב הזה, אבל קורא מודרני שיושב עם זה.. צר לי, לא מזיז.
סגנון הכתיבה של בירס די מעצבן. אם אתם מכירים את הסטריאוטיפ של הבריטי האציל המתחכם תמידית מסרטים תקופתיים, אז ככה בערך הוא כותב על 200%. מרוב התחכמויות, קריצות ולהטוטים הוא פשוט מעייף ולא ממלא בתוכן על הדרך. הוא כותב בסרקזם רק בשביל הסרקזם עצמו..
מה גם שהמבנה של בערך כל הסיפורים הללו זהה: איזה רוצח מעוות מתאר את הרצח שהוא ביצע. וזה תמיד באותו סגנון כתיבה, אותה חזרתיות על פרטים, אותו סוג קורבן, זה כאילו AI קיבל סיפור אחד עם הוראה ליצור משהו דומה לו עוד שלוש פעמים.
אולי זה נשמע כאילו הכל רק שלילי, אז עכשיו לחיובי: קריאה קצרצרה, לפעמים ההתחכמויות וסגנון הכתיבה כן מצחיקים, וסה"כ יש כאן רגעים מבדרים. פשוט.. זה מבדר כמו שאיזו סוכריית גומי זולה עם טעם מלאכותי שטוח ערבה לחיך; כן, אחת - שתיים יכולות להיות נחמדות, אבל כל הסוכר והבנאליות הזו נמאסים די מהר..
12 קוראים אהבו את הביקורת
12 הקוראים שאהבו את הביקורת
