ביקורת ספרותית על אליוט מאת תה
ספר לא משהו

---

#
זה אחד הספרים שהוצאת עברית הציעה בחינם (תבורכו!) שבזכות הגדרתו כמד"ב הורדתי בתקווה לאסקפיזם נדרש. לא שמעתי על הסופר/ת וציינתי לעצמי שההוצאה נקראת גם היא תה. כלומר – הוצאה עצמית. הספר הוא ישראלי, נראה לי. נועה הוא שם ישראלי ואופנתי לבת. מצד שני אליוט ושמות דמויות אחרות – אינם בדיוק שמות ישראלים. זה מעיד, כמו רבים משמות הילדים היום, על הפרקטיות של הישראלים. הם פטריוטים אוהבי ישראל, כמובן. אבל גם דואגים לדרכון זר ולשם שיצלצל נכון במנהטן.

אליוט הוא נער בן 16, תלמיד לא משהו בכיתה י'. הוריו גרושים, אמא שלו מפרנסת אותם ממשמרות לילה של אחות. אליוט הוא נער ביישן ומופנם שחושב שאין לו חברים בעולם האמיתי. הוא חי בכמה מעגלים שלא תמיד משיקים האחד לשני. הוא גיימר מוצלח המשחק במשחקי מחשב, וגם זוכה ברבים מאד ומתקדם לתחרות עולמית. שם הוא מצפה, לזכות בפרס כספי ניכר שיוכל לעזור לאמו (פרח לב הזהב וזה...) ובמעגל השלישי הוא בקשר עם כמה דמויות (אל תגידו חברים דמיוניים. כולם מאד אמיתייים...) אביר, מכשפה, פיה, רוזן, צייד ומי שלעולם לא מגיע, שאיתם הוא נפגש, מנהל שיחות, מקבל ונותן עצות ובטוח שאיש אינו יכול לראות אותם, חוץ ממנו.

הכתיבה בסיסית ופרימיטיבית. הדמויות – בני נוער כולן – קלישאתיות, לא מזכירות בני נוער אמיתיים בשום צורה. תאורי האירועים משעממים ולא ברורים. הספר נכתב כנראה כפנטסיה ישראלית, ניסה לתפוס מרובה ונכשל, לדעתי, לגמרי. קראתי 40% ממנו ונטשתי. מילא. לקח שנים לייצר אלופים אולימפיים תוצרת ישראל (ועוד כמה מדינות, האמת) אולי זמן הוא מה שצריך כדי "לייצר" סופרי פנטסייה ישראלים, שאפשר לקרוא בלי להיות נבוכים? כלומר, זמן וגמילה מחקיינות והעתקה.

» ביקורות נוספות של yaelhar
» ביקורות נוספות על אליוט