ביקורת ספרותית על אבירי הלב - חטיבת הצנחנים בקרבות צליחת תעלת סואץ וכיבוש הגדה המערבית (כולל מפה) מאת ישראל הראל
ספר טוב

---

"כור־המצרף של המלחמה והרכבה האנושי המיוחד של החטיבה, הביאו לכל שהתגבשה בה אווירה מיוחדת ויחודית שהבדילה – ומבדילה – אותה מהרבה יחידות" (עמוד 11).

הספר "אבירי הלב" מאת ישראל הראל (הוצאת קרן חטיבת הצנחנים,1974) ביקש לתאר את נתיב הקרבות של חטיבת הצנחנים 247 (כיום 55) בקרבות צליחת תעלת סואץ וכיבוש הגדה המערבית ("אפריקה"). הראל, שכצנחן במילואים לחם בשורות החטיבה, תיאר את מהלכי הקרבות תוך שהוא נעזר בעדויות רעיו לנשק ומפקדי החטיבה.

למרות שסיפורה של החטיבה, עליה פיקד במלחמה אל"ם (לימים אלוף) דני מט, מוכר וידוע, הרי שהספר מלא בפרטים שלי חידשו רבות. כך למשל, למדתי שבימי המלחמה הראשונים נשלח כוח מגדוד 565 "בפיקודו של עוזי אילת, כתגבורת של חי"ר מעולה לאוגדה 162. כוח זה עסק בהחדרת חוליות לעומק מערך האויב. חוליות אחדות הגיעו כמעט לשפת התעלה. כוחות אלו סיירו בשטח והנחיתו אש ארטילרית" (עמוד 14).

ב־13 לחודש הוחלט שהחטיבה תהיה החטיבה תוכפף לאוגדה 143 שבפיקוד אלוף (מיל') אריאל שרון, ותכבוש את ראש הגשר במבצע "אבירי לב", מבצע צליחת התעלה. בתדריך הסביר המח״ט, אל״ם דני מט, כי "צה"ל עובר להתקפת נגד ומעביר את המלחמה לשטח מצרים על מנת לשנות את פני המלחמה. החטיבה צולחת ראשונה את התעלה, תכבוש ראש גשר בגדה המערבית ברוחב של 4 ק"מ ועד תעלת המים המתוקים, ‏על מנת לאפשר בניית גשרים וצליחת הכוחות המשוריינים" (עמוד 22). לאחר שפירט את מתווה התכנית החטיבתית סיכם מט ואמר: "‏הכל מוטל עכשיו עלינו, בהצלחה" (עמוד 23). בתדריך שנתן מג"ד 565, סא"ל (מיל') דן זיו, לאנשיו בטרם הקרב אמר: ״אנחנו נצלח, נכבוש את ראש־הגשר בלילה, וכשתאיר השמש תראו את המחזה הכי־יפה שראיתם בימי חייכם: תראו איך מאות טנקים וכל עם־ישראל עוברים את הגשרים לתוך מצרים" (עמוד 34).

בלילה שבין ה־15 ל־16 לאוקטובר 1973 יצא המבצע לדרך. הראל כתב כי "רבים־רבים ‏בחטיבה היו שותפים להרגשה שנטל עצום ואחריות רבה ביותר מוטלים עלינו. לעיתים רחוקות מוצדק לומר: "הכל תלוי עכשיו בנו". אחת הפעמים הבודדות שמוצדק היה לומר כך, חשנו, היתה בתנועה לקראת הצליחה. לאחר המלחמה אמר המח״ט "אני, בכל אופן, לא הרגשתי מעולם באחריות כה כבדה כמו באותן שעות. הרגשתי שאנו הננו הראשונים במהלך גורלי זה וכי עיני כל ישראל נשואות אלינו. ידעתי שכולם: המטה־הכללי, הפיקוד, בוודאי ובוודאי האוגדה – ומי יודע מי עוד – מאזינים לרשת שלנו וממתינים לשמוע את מלת הקוד הגואלת – ׳אקאפולקו׳, דהיינו: גל ראשון צלח ונאחז בגדה מערבית" (עמוד 28)

סמוך לשעה 01:30 בלילה, 16 באוקטובר "שש הסירות הראשונות הורדו למים" (עמוד 32), כתב הראל, "החטיבה החלה לצלוח" (עמוד 32). ראשונה צלחה פלוגת החה"ן החטיבתית. הסירה שעליה פיקד סגן אלי כהן, מ"מ בפלוגה (ולימים ח"כ ושגריר) הגיעה ראשונה לגדה המערבית של תעלת סואץ. כהן ואנשיו הניחו מטענים, פרצו דרך לחבריהם וסימנו את המעברים. "כשהגענו לשטח הבונקרים שבגדה המערבית דיווחנו מילה אחת: "אקאפולקו". ענה לנו קול מוכר מאוד, קולו של הרמטכ"ל, רב־אלוף דוד אלעזר ז"ל: "כל הכבוד, כל הכבוד". מאות ואלפים בכל רחבי החזית – ומעבר לה, שהאזינו לרשת, נשמו לרווחה. הצליחה מתבצעת כמתוכנן" (עמוד 32).

בשעות הבוקר הראשונות שלאחר הצליחה נערכו הצנחנים להגנה. "הרבתה לעשות פלוגה ג׳ מגדוד 565, שהציבה מארבים לכלי־רכב מצריים שנעו ובסביבות הרמפה שתפסה "א׳ אדום". הפלוגה השמידה שבעה כלי־רכב ולאויב היו למעלה ממאה הרוגים. המצרים ביו המומים לחלוטין" (עמוד 34). ב־18 בחודש נתקלו טנקים מחטיבה 460 במוצב ששלט על ציר "סקרנות". החי"ר המצרי במוצב היה מצויד בנשק נ״ט ומנע מהטנקים להתקדם הלאה. פלוגה מגדוד 565 בפיקוד סרן (מיל') יצחק נודלמן נשלחה לסייע. "פלוגה זו של נודלמן, שיום קודם לכן ניהלה קרבות קשים והלילה ספגה הפגזה בלתי־פוסקת, נקראה לכבוש את המוצב המצרי. זמן קצר ביותר נותר בידה לנוהל־הקרב, הפלוגה הסתערה על היעד כשזלדות מכוח השריון נותנות לה חיפוי. חיילי הפלוגה פרצו את הגדר, קפצו לתעלות וניהלו קרב ביעד המבוצר. מיכאל מוקטוב, מטובי החיילים בפלוגה, נהרג בראשית הקרב, ובמהלכו נפצעו כעשרה חיילים. כ־40 מצרים נהרגו בתעלות. הדרך לשריון היתה פתוחה" (עמוד 44).

סיפור נוסף שלא הכרתי על החטיבה וקורותיה התרחש לאחר הקרב בעיר סואץ. על פלוגה ב׳ (בה התחלפו במלחמה שלושה מ"פים: דודיק שנפצע, בוקי שנהרג ולבסוף דוד עמית, גיבור הקרב בסואץ) הוטל לתפוס מוצב מצפון לעיר סואץ. "ב־28 באוקטובר בשעות הלילה הותקפה פלוגה זו על־ידי יחידות קומנדו מצרי, שנעו לאורך קו־המים, בתעלה ששימשה כבסיס לסוללה המערבית של תעלת־סואץ" (עמוד 59). הראל כתב כי "המצרים טיפסו על הסוללה והגיעו עד לעמדות. במהירות ובקור־רוח השתלטו אנשינו על המצב ובירי מטווחים של שנים־שלושה מטרים ובזריקת רימונים בתעלות חיסלו את הכוח המצרי. לאחר קרב קצר ונוקשה נסוגו שרידי הכוח המצרי. הפלוגה איבדה את דוד ארז, חייל ותיק שהגיע מארצות־הברית למלחמה, ושנים נפצעו״" (עמוד 59).

הספר כתוב היטב ובחלקו השני יש פירוט של חללי החטיבה עם דף נופל לכל חלל. מסמך מרתק על כוחם של כוחות המילואים בכלל והצנחנים בפרט.

» ביקורות נוספות של פרל
» ביקורות נוספות על אבירי הלב - חטיבת הצנחנים בקרבות צליחת תעלת סואץ וכיבוש הגדה המערבית (כולל מפה)