ביקורת ספרותית על עבודות וימים מאת הסיודוס
ספר טוב

---

הסיודוס כתב את השירה שלו בסביבות התקופה בה הומרוס גם הוא פעל (יש דיון מחקרי האם הסיודוס קדם להומרוס בכמה עשורים או ההפך. קטונתי מלהיכנס אליו.) והם לא יכלו להיות שונים יותר.

הומרוס שר על אצילים, על עידן הברונזה האגדי והתרבות המיקנית שנכחדה מאות שנים לפניו. הוא שר על עולם פנטסטי, עושר דמיוני, קרבות אפיים ואלוהויות.
הסיודוס מצד שני מציג כאן יצירה דידקטית לאיכר בן ימיו, עם טיפים ועצות בנוגע למתי לשתול גפנים, איך לבנות מחרשה, אמונות תפלות בנוגע להשתנה בנהרות (כן), ואיך לאחסן את משוט הסירה שלך בחורף. (כהערת שוליים ראוי לציין שיש להסיודוס גם שירה מיתולוגית על יצירת העולם, "תאוגוניה", אבל היא די משעממת באופן מוזר ובעיקר מלאה בגנאולוגיה ורשימות שמות אינסופיות)
אני חייב להגיד שה"קוטן" של היצירה הזו הוא דווקא די מקסים ואינטימי. זה כמעט מרגיש כאילו אתה יושב על המרפסת בכפר יווני קטן לפני 2,700 שנים ואיזה תרח זקן חופר לך בלי הפסקה על "הימים שלו" וכו' וכו'.
הרבה אנשים הרבה פחות התחברו ל"עבודות וימים" ממני, ואני יכול להבין למה, זה קסם מאוד ספציפי שמתאים לאנשים מסוימים, אבל בהתחשב בעניין שלי בארכיאולוגיה והיסטוריה, ובכן, אני האנשים המסוימים הללו. ההצצה לחיי היומיום והפשטות הפסטורלית של הסיודוס היא משהו שאני לא מסוגל שלא להיות מהופנט ממנו.

יחד עם זאת, כן, יש כאן רגעים מטרחנים טיפה יותר מדי, או פשוט מטופשים. ראוי לציין את קטע ה"ימים" שמסיים את היצירה הזו, שהוא פשוט אוסף של "ביום הזה והזה בחודש תעשה את זה וזה", וכדי לשדרג את הכל הסיודוס סופר בשלוש דרכים שונות(!) את הימים בחודש וזה מבלבל בטירוף.
יש גם קטע שלם של אמונות תפלות שנעות מ"אל תשתין בנהרות" דרך "תשטוף ידיים לפני שאתה מנסך לאלים" ו"אל תעשה סקס אחרי הלוויה". כמו שאמרתי, תרח זקן. לפעמים מעניין, לפעמים פסטרולי, לפעמים מתובל במיתוסים וכו' (מיתוס פנדורה נמצא כאן) ולפעמים פשוט קרינג' רציני.
מיותר לציין גם שליצירה הזו יש גישה די מזעזעת כלפי נשים, כיאה ליוונים העתיקים שברובם היו מיזוגניים בטירוף.

מה שמעניין כאן זה עד כמה יש חלקים שמזכירים את התנ"ך באופי שלהם. למשל, בתחילת הספר יש קטע שלם של קטרוג על חוסר הצדק וההונאה שמלכים מבצעים, ואז יש כמה בתים על כך שזאוס יבצע חלוקת שכר ועונש למי שמציית לצדק ולמי שפוגע בו. ממש כאילו זה נלקח מנאום תוכחה של אחד הנביאים.

מילה על תרגום: היצירה הזו תורגמה לעברית פעמיים. בפעם הראשונה על ידי שלמה שפאן ובפעם השנייה על ידי אהרון שבתאי.
תרגום שפאן יפה יותר אבל גם תובעני יותר מבחינת העברית, ולפעמים פחות מובן מתרגום שבתאי.
אני עדיין קצת עייף וטראומטי מלקרוא את "האיליאדה" בתרגום טשרניחובסקי, וכמו כן בדיוק קראתי את "תאוגוניה" של הסיודוס בתרגום שפאן (ואני הולך לקרוא גם את "מגן הרקלס" בתרגום שפאן בימים הקרובים.) אז עשיתי לעצמי הנחה וקראתי את תרגום שבתאי, אחרי שאת 200~ השורות הראשונות קראתי בשני התרגומים.
אל תדאגו, תרגום שבתאי הוא לא שמעון בוזגלו מבחינת הרידוד של המקור, אבל אם יש לכם כוח אני באמת ממליץ יותר על התרגום של שפאן.

7 \ 10 אהבתי את הקטע שבו הוא ממליץ לזרוע ולקצור שדות בעירום מלא. לא היה עובר את משרד הבריאות היום.

» ביקורות נוספות של roeilamar
» ביקורות נוספות על עבודות וימים