ביקורת ספרותית על הרי החושך מאת רן אדליסט
ספר בסדר

---

הרומן "הרי החושך" שכתב רן אדליסט (הוצאת דביר, 1982) עסק במלחמת לבנון הראשונה. המחבר, יוצא סיירת שקד והכתב הצבאי של הערוץ הראשון, ניצל את בקיאותו וניסיונו והוציא מתחת ידו רומן שתיאר נכוחה את המצב כפי שהיה אז. גיבור הספר סהר מירקין, בן הקיבוץ הבדיוני גבעת נטפים, ששימש כקצין השלישות בצוות של אלוף פיקוד הצפון יעקב "יענקלה" נווה. בפרק הראשון של הספר תוארה פשיטה ללבנון, אחת מיני רבות שאירעו בשלהי שנות השבעים בטרם המלחמה, שהוטלה על "אנשי הסיירת הפיקודית" (עמוד 7). מפקדם הוא סרן חיים ציבעוני. 

 "כשיענקלה וחיים היו פועלים בצוותא לא היה צורך בשום תדריך מטה המחייב סגירת אלף ואחד עניינים. חרמוני, קצין האג"ם, היה עוסק בכך על פי הנהלים, אבל די בזיק שבין מפקד הסיירת ואלוף הפיקוד כדי שהנערים הדרוכים יירו למשימת כהרף עין – טה טה טה טם! וחיים טהור העין מנהיגם, בתום נעורים נחוש ושליו, אל מול הרעם המתגלגל. כשבאתי לפיקוד, אחרי פרק הגבס, מבטי הבוז של סגל בית הספר לצניחה, וקורס השלישות המזורז, היה חיים מפקד מחלקה שנטמע בריקעה של הסיירת בלא שאיש ישים אליו לב" (עמוד 9). בהדרגה השתנה המצב. חיים, "לא היה חברתי במיוחד אולם הפליא לנהוג בנעריו" (עמוד 10). האלוף העריך אותו מאוד. "זו איננה הפעם הראשונה בה הוא חודר, מפתיע וקוטל" (עמוד 41).

לאחר שמחבלים חדרו ופגעו בסיור של צה"ל על גדר המערכת הוכן בפיקוד מבצע פשיטה, "קלע דוויד" שמו. "צריך לחצות את הרכס, רצוי לעשות זאת בשקט כדי לא לעורר את מתי מלחמת השיחרור, להגיע אל הכפר המצוי מעבר לו, לזהות את הבית בו שכנו האורבים על פי דיווחי מודיעין, ואחר כך להוציא את יושביו, להניח חומר, ולפוצצו. אם מישהו יתנגד יש להסתער ולחסל, לא לפגוע בנשים וילדים, ולחזור לפני עלות השחר" (עמוד 42).

הכוח בפאתי היעד, "נישא קולו של חיים, "פעלו על פי התיכנון." הציפייה פקעה, החניון נמצא סאון רגליים וקולו של חרמוני המודיע לכל יחידות המישנה העורפיות, ומיד הבהק זוהר, ורעם עמיום נגלגל ובא מעבר להרים, ופיצפוצים זעירים שנשמעו כמו נפצוצי פופקורן" (עמוד 50). לאחר מכן "נשמע רק קול מכשירי הקשר המעבירים את קולות חיים ופיקודיו. איך לצאת, ואיך להיכנס ולהיזהר, ולהסיט אש ולתקוע בזוקה. הכול נשמע כשורה, עד שלפתע נשתרר שקט" (עמוד 50). 

בקשר "נישא קולו של טוביה, סגנו של חיים שאמר: "קודקוד נפגע, כאן מישנה, המשך משימה כמתוכנן," וקולות הירי נתחדשו. החוליה שנתגלתה בבית השיבה אש ונסוגה לבית סמוך, הושם עליה מצור, והבית עצמו הוכן לפיצוץ" (עמוד 50). ניסיתי, סיפר סהר, "לתאר לעצמי את חיים, השרוע מעבר להרי החושך" (עמוד 51), פצוע, כואב ומדמם (ומכאן שם הספר). במקביל, "מכשיר הקשר פולט את שגרת פקודות החיפוי, והפריצה, וכוננות הנחת החומר, ולאחר כמה שניות נחצו השמיים בהבזק עז, שלאחריו נתגלגל ובא רעם הפיצוץ הגדול" (עמוד 52). המשימה הושלמה והכוח חולץ באמצעות מסוק הפינוי.

סהר וחיים השתחררו והפכו חברים טובים. ואז פרצה מלחמת לבנון הראשונה, וחיים, ששב לארץ מניו יורק (שם השאיר את אשתו האמריקנית, ג'ולי) והתגייס נהרג בקרבות. עיקר הרומן עוסק בהתמודדות של סהר, יועץ של שר בכיר בליכוד, עם מות חברו ועם השלכות המלחמה על החברה הישראלית.

» ביקורות נוספות של פרל
» ביקורות נוספות על הרי החושך