רכשתי אותו לפני הרבה זמן עוד שהכל היה טרי, אבל לא היה לי האורך רוח לקריאה...
ספר מרגש, לא יכולתי לעזוב מהיד ברגעים המועטים שאני קוראת. 5 כוכבים נוצצים.
ספר נוגע ללב, את הלחץ של זמן הקורונה, את זה שאנחנו בעצם בדיוק ההפך מסין. אצלנו כל מה שאפשר להחליק, לשנות נעשה, שם אמרו בידוד לא התווכחו, וכמו שעופר דקל כתב, זו עיר קטנה רק "10 מיליון", אנשים.
והכל הקשיבו להוראות., והכי חשוב כל השלטון המקומי וארצי, כמו מכונה משומנת עזרו לאנשים הביאו אוכל לבית ומנהלת שלא עשתה את זה, ישר פיטרו וכתבו בפומבי שיראו ויראו.
נכון, שהייתי בין אלה שעבדו, שייכת למפעל חיוני, לא שייכת למערכת הבריאות, ובארץ היו הרבה מפעלים חיוניים, כאן ההוראות היו פחות קשוחות.
אני חושבת שננה הייתה העוגן בזכות זה הוא עבר את זה יותר בקלות, ננה הייתה סוג של תמנון שעזר לכולם, וגם כמובן למשפחה.
וגם עופר דקל, סיפר שאנחנו הישראליים לכל מקום שמגיעים מחפשים עוד ישראליים, וזה מוביל לדבר ועוד דבר.
הוא סיפר על חייו באותו הרגע עם כל מיני התייחסויות לעבר של אנשים שהכיר במהלך הגעתו לסין ושומר על קשר. מאוד אהבתי בסיכומו של דבר.
אני מאוד ממליצה עליו. וגם נותן פרספקטיבה לחיים. תקראו, ותהנו.


















