ביקורת ספרותית על המפציצים המריאו עם שחר מאת ביילי ברטלט
ספר מעולה

---

הספר "המפציצים המריאו עם שחר" מאת ביירן ליי וסידני ברטלט (הוצאת מערכות, 1983) הוא רומן מלחמה המתרחש במלחמת העולם השנייה, שתיאר את סיפורו של מפקד כנף 918 של מפציצים מדגם B-17 ("המבצרים המעופפים") שבכוח מנהיגותו הפך יחידה מוכה ליחידה איתנה ומחושלת. מחברי הספר שילבו בין ניסיונו של קולונל ליי, אשר שירת בחיל האויר האמריקני כטייס מפציצים וכמפקד טייסת, ולחם במלחמת העולם השנייה, במהלכה הוביל גיחות הפצצה על גרמניה הנאצית לבין זה של ברטלט, שהיה תסריטאי וסופר.

השנה היא 1942. בראשית הספר התברר כי כנף המפציצים 918 היא יחידה נחשלת, שביצועיה כושלים ומפקדה תשוש מלחימה. מפקד הלהק, גנרל פריטשרד החליט למנות במקומו את הגנרל פרנק סבג׳, מפקד קרבי קשוח ומנוסה. "אינך פוגש בפרנק סבג׳. אתה מתנגש בו" (עמוד 17), אמר עליו מי והדבר ניכר בגישתו לפקודיו ולמשימות. אחד מעמיתיו סיפר עליו כי הוא "ממזר יפה־תואר. אינדיאני בחלקו ואין לך אדם שיהיה שוה־נפש לגביו. אתה אוהב אותו או שאתה שונא אותו. במה שנוגע לי, לא יכולתי שלא לחבבו. נרפה ליד שולחן־המשרד, אבל טייס נלהב. זכה בדי.אפ.סי. בימות שלום, מה שמצריך מעשה רב. נשים מתאהבות בו, והלוואי והיה לי דולאר על כל כוס רביעית של ויסקי ששתה" (עמוד 17). גנרל פריטשרד הסביר לסבג׳ מדוע מינה אותו. ‏"אנחנו מהוים את הכוח היחידי, במדי ארה"ב, המסוגל להכות באויב הראשון במעלה זה זמן רב. אך אין זה רק עניין ההפצצה או הפרסטיג׳ה הקשורה בכך, אלא הרוח הקובעת יותר מכל את הנצחון" (עמוד 71). מכאן, שלכנף 918 חייב להיות מנהיג קרבי מן המעלה הראשונה.

סבג׳ תפס פקוד על היחידה וניער אותה. לאנשיו אמר שהוא יודע שלדעתם כל שפקד אותם מקורו במזל ביש. "אינני מאמין במזל ביש" (עמוד 89), אמר.הסיבה האמיתית למצבם, קבע, "אתם מרחמים על עצמכם" (עמוד 90). הפחד, אמר לאנשיו, הוא טבעי. "פחדו נא. אך זכרו כי ההבדל בין פחד־מות לבין נטישה הוא, הכניעה. ואינני עומד להכנע כל זמן שאני מפקדו של ה־918. שכחו את דבר עשרים וחמש הפעולות... ואת דבר ההליכה הביתה. חשבו עצמכם למתים" (עמוד 90). הוא בעט בנחשלים, רתם בכוח מנהיגותו את הספקנים. לא היה לו אכפת שינועו למשימותיהם מתוך שנאה כלפיו ורצון להוכיח לו שהוא טועה. שהם יכולים. וכך היה.

סבג׳ מצדו הקפיד להוביל בראש בגיחות, באימונים ובכל משימה שרק היתה. הוא ידע "שהבעייה המכרעת של גיס־האויר השמיני היא עדיין זו של מנהיגות קרבית" (עמוד 186). באחת מגיחות ההפצצה, "‏שעה שחצו את התעלה והיו קרובים לחוף האויב, כשהעננים סמיכים מאלצים את זרם מפציצים לגלוש לגובה של ארבעת אלפים רגל בלבד, שמעו את הוראת מפקדת הפיקוד קוראת להם לחזור. הם ראו את שאר ארבעה הכנפות פונים סביב וקובעים נתיב לבסיסיהם; רואים היו שהגנרל סבג׳, במטוס המוביל של ה־918 מוסיף להובילם כלפי חוף האויב, זונח, כנראה את הפקודה לשוב. ראו את בסיס הענן מתרומם ומחמת כך נסק אתם סבג׳, בדיוק לפני קו שחרור הפצצות שמעל לקרפיפי מסילת־הברזל בליאז, לגובה של עשרים ואחד אלף רגל. ראו את ההתפוצצויות צצות כפטריות סביב נקודות־הכיוון. אחר חזרו כולם בשלום הביתה" (עמוד 117).

בטרם קראתי את הספר ראיתי את הסרט (שבו שיחק גרגורי פק את דמותו של סבג׳). הספר לא רק שעולה על הסרט הוא סיפור מרתק על האדם והמפקד בקרב ובמלחמה.

» ביקורות נוספות של פרל
» ביקורות נוספות על המפציצים המריאו עם שחר