ביקורת ספרותית על דודיה נפח - ספריה לעם #124 מאת ליב אוליצקי
ספר מעולה

---

בחלק של ספרות היידיש שאני כן נוגע, אני כל פעם נהנה מחדש.
לא יצא לי ליפול על הרבה חלקים רקובים או סגנונות לעוסים, ותמיד כל סופר יש לו קסם מאוד מיוחד, כשלכאורה הוא מגיש תוצר ששאוב מאותה אווירה שטעטעלית-פולנית.
אני מקווה לתפוס עוד ועוד מהיבול הזה, כי מדובר באוצר.

הציור שעל הכריכה יכול לתאר יופי יופי את סגנון הספר. בעל מלאכה עייף ומסותת, שגם בלי להביט עמוק אל העיניים שלו אפשר לראות סיפור. דודיה הנפח הוא עוד בעל מלאכה שחי בפולין דאז על כל מנהגיה וחוקותיה. אין בעלילה ובסיפור חייו מלידתו ועד מותו שום דבר גרנדיוזי או צעקני, ועדיין הכתוב מתאר בצורה כלכך מעוררת תיאבון חיי משפחה כלכך פשוטים. התרגום חולק לשניים בידי ד"ב מלכין וחיים פלג, ואין בזה אלא חותמת איכות.

אין לי מה להוסיף על האמור ואולי זה גם חיסרון, אבל חיסרון שכנראה נותן לספר הזה את התיאור שהייתי רוצה לתאר אותו, כספר נפלא.
(חבל שאין יותר תרגומים שלו. מה שגורם לי לפחד לפתוח פה לשטן ולראות פתאום שבלהה רובינשטיין תרגמה אותו, כי לא יודע איך ומה, כל מה שקראתי שהיא תרגמה היה מאוד יבש והשפה הרגישה אחרת ממה שהייתי רגיל (כמו לדוגמא מבשביס זינגר) אבל עדיין, קניתי כמה ספרים שהיא תירגמה שלא מצאתי בתרגום אחר, אולי אמצא אחד מהם פרי בשל...)

» ביקורות נוספות של oziko
» ביקורות נוספות על דודיה נפח - ספריה לעם #124