ביקורת ספרותית על מועדון קריאה לגברים (לא רומנטיים) מאת ליסה קיי אדמס
ספר טוב

---

עם הביקורת הזאת החלטתי לנסות משהו שונה.
כבר כתבתי אותה לפני שהתחלתי להרגיש שבכלל לא בא לי לפרסם אותה, שאני מעדיפה לכתוב על תחושותיי בקשר לספר בפסקה קצרה, ובזה לסיים את העניין.
בסופו של דבר החלטתי לא להיות קיצונית, ופשוט לערוך את הביקורת שכבר כתבתי, ככה שיהיה בה רק תוכן שקשור לספר.

אז זה הניסיון הראשון שלי.
וכבר כתבתי על מה הספר במילים שלי, אבל אני חושבת שהתקציר עושה את זה הכי טוב:

"החוק הראשון של מועדון קריאה: לא מדברים על מועדון קריאה.

גאווין סקוט, כוכב הבייסבול מקבוצת נאשוויל לג'נדס, נקלע לצרה רצינית. לאחרונה הוא גילה סוד משפיל: אישתו תיאה זייפה אורגזמות מאז ומתמיד. תגובתו לגילוי מהווה הקש האחרון השובר את גב מערכת היחסים הרעועה ממילא. תיאה רוצה להתגרש, וגאווין מבין שהוא נתן לגאווה שלו ולפחדיו לגבור עליו.

ברוכים הבאים למועדון קריאה לגברים(לא רומנטיים).

אבוד ונואש, גאווין מוצא עזרה במקום מפתיע: מועדון קריאה חשאי, לרומנים רומנטיים, שחברים בו מהגברים החזקים ביותר בנאשוויל. בעזרת רומן היסטורי לוהט בשם 'לחזר אחר הרוזנת', החברים במועדון מנחים את גאווין כיצד להציל את הנישואים שלו. אך הרומיאו האבוד הזה יזדקק לקצת יותר מאשר כמה מילים יפות ומחוות דרמטיות בכדי למצוא את הגיבור החבוי בו ולזכות מחדש באמונה של אישתו."
-

הקונספט הזה היה מאוד מהנה.
אני חושבת שהדמות שהכי הסתקרנתי לגביה ושאני בטוחה שאחד מהספרים הבאים הוא עליה, זה מאק.
הוא פשוט אומר שטויות שכיף לשמוע.

עוד משהו שלא חשבתי עליו לפני שקראתי את הספר, זה שיכולים להיות לזוג הזה ילדים.
אז יש להם שתי ילדות תאומות, מה שלדעתי הפך את זה להרבה יותר משמעותי עבור הקורא, אם הם יתגרשו או לא.
אני חושבת שהספר הזה לוקח את עצמו ברצינות במידה הנכונה.
כי יש בו רגעים מצחיקים ומטופשים, אבל הסיפור עצמו עדיין מורכב, במידה שמוסיפה לו אמינות וגורמת לו להרגיש שונה משאר הרומנים הרומנטיים.

כמו למשל, זה שגאווין מגמגם.
זה הזכיר לי את השיחה שהייתה לי עם אורב על כך שהגבר בספרים האלה תמיד מושלם מדי, אז הספר הזה הוא דוגמא טובה לגבר שלא מושלם.
כי גאווין מגמגם, וחסר ביטחון, הוא גם לא אמיץ במיוחד, ולא יודע תמיד להגיד את הדבר הנכון.

מאק לעומת זאת… מאוד שונה.
יש סצנה שבה מאק מתבקש להדגים את כישורי החיזור שלו, וזה היה משעשע, ועצם זה שהגברים האחרים תיארו אותו באיזשהו שלב כ-"אל החיזור", פשוט קנה אותי.
ואולי זאת הסיבה שגאווין מתעב את מאק, מתחילת הספר מאק פשוט עולה לגאווין על העצבים, וזה איכשהו יוצא די חמוד, בעיקר בגלל איך שמאק מגיב.

גם האחווה הגברית שיש כאן מצאה חן בעיניי, למרות שללא ספק הייתי רוצה עוד ממנה.
משהו שידוע לי על הספרים הבאים בסדרה הזאת, זה שמועדון הקריאה עצמו פחות נוכח בהם.
אבל אני עדיין אשמח לקרוא את הספר השני על מאק, למרות שאני בספק אם יתרגמו אותו.

הו, וואי, אני מצטערת.
כי נהניתי מהסיפור של גאווין ותיאה אבל אני כבר רצה קדימה לסיפור של מאק.
אולי דרך הציטוטים שאני אשתף אתם תבינו למה.

בכל אופן, גאווין מפשל הרבה, ונהניתי מזה כי זה מראה שברגע שאתה מאבד מישהו והקשר שלך איתו כבר לא מה שהיה פעם, זה נורא קשה להחזיר אותו, לנתח מה באמת השתבש ואם אפשר לפתוח דף חדש עם אותו אדם.
לא הייתי קוראת את הספר הזה ספציפית בשביל הקומדיה, כי אני חושבת שהספר הזה יותר קליל משהוא מצחיק.

הסמאט היה מעניין, בעיקר כי היה שם הרבה לחץ על האם גאווין יצליח להביא את תיאה לאורגזמה או לא.
אוקיי, אז אולי הספר הזה קצת מצחיק, כי עכשיו כשאני חושבת על העניין הזה אני מצחקקת.
זה פשוט נושא מצחיק ופגיע, באותו הזמן, וזה כל כך מוזר.

אהבתי את התכנים הפמיניסטיים שהכניסו כאן, שדיברו קצת על רומן רומנטי ועל גבריות רעילה, בעיקר את איך שמאק הרצה על הנושאים האלה בצורה שנשמעה לא הכי רצינית, אבל עדיין מכבדת והגיונית.
כי הוא אמר דברים ממש נכונים, כמו למשל בסצנה הזאת:

מאק הצביע על מגש המשקאות. "לאטה פאי דלעת, בדיוק כמו שהזמנת."
לסתו של גאווין נשמטה בתדהמה. "גם אתה שותה את זה?"
דל צנח ללא גינונים מיותרים אל הכיסא הסמוך לחלון. "אני מת על המשקה הזה, אבל אני נבוך מדי להזמין אותו בעצמי."
מאק התיישב בכבדות על הספה והניח את רגליו על השולחן.
"אהבה למשקה הזה היא לא סיבה למבוכה. תגובת הנגד ללאטה פאי דלעת היא הדוגמה מושלמת לאופן שבו גבריות רעילה מחלחלת גם לדברים היום-יומיים ביותר. אם המוני נשים אוהבות דבר מסוים, החברה שלנו מתחילה ללעוג להן. בדיוק כמו רומנים רומנטיים. אם נשים אוהבות אותם, הם בוודאי בדיחה, נכון?"
-

אז אני ללא ספק אתאהב בפמיניסט.
ולא סתם גבר שתומך בנשים, אני רוצה גבר שמגן על נשים כאילו הוא בעצמו אישה.
כי הוא מבין שזה לא עניין של להגן על נשים, אלא של זכויות אדם.

סך הכול, יש בספר הזה מרכיבים נהדרים, כיף ומעניין לקרוא אותו, ואני כן חושבת שהוא מביא איתו משהו ייחודי.
הייתי נהנית לצפות בזה כסרט.
אהבתי את הנושא של גברים שקוראים רומנים רומנטיים כדי להבין נשים, ושזה הופך אותם לאנשים טובים יותר.
אני חושבת שיש מסר בספר הזה, על לעשות מאמץ לראות דברים מנקודת מבט שונה וללמוד את השפה של האחר.

לדעתי הסיבה העיקרית של הגברים האלה להשתתף במועדון הקריאה הייתה כי הם פשוט צריכים את זה בחייהם, כדרך חיים.
הרי כולנו צריכים מקום שבו אנחנו מקבלים מענה לצרכים שלנו, מה שהם לא יהיו, ואני חושבת שהמועדון קריאה שלהם ענה על הצורך למצוא אחווה של גברים שאיתם הם יכולים לשתף את הקשיים שלהם בכל מה שנוגע ליחסיהם עם נשים.
זה די נפלא.

קיצר, אני רוצה את הספר השני.

_

קונטקסט: גאווין מזמן פגישת חירום ומזמין את הגברים ממועדון הקריאה אליו הביתה כשתיאה לא בבית.
אחד החברים שלו, דל, מביא את הבת שלו (ג'ו ג'ו) לשחק עם אווה ואמיליה.
הבנות מכריחות את הגברים לשחק איתן בתחפושות לפני שהם שולחים אותן לחדר השינה לצפות בסרט.

אבל הבחירה בבת הים הקטנה עוררה דיון בקרב החבר'ה, וכעת הוויכוחים הסיטו אותם מהמטרה שלשמה הם התכנסו.
"היא ממש צריכה לשנות צורה בשביל להיות עם גבר," אמר מאק, בעודו מנופף בכפות ידיו כדי לסיים לייבש את ציפורניו. אווה הכריחה אותו לצבוע אותן בירוק ובאדום, לסירוגין, לרגל חג המולד.
"איזה מין מסר זה מעביר לילדות קטנות?"
"זה סרט," רטן דל, נוקט בגישה המתגוננת של מי שהציע את הסרט.
"דל מציג טענה מצוינת שאסור לנו להתעלם ממנה," אמר מלקולם בשלווה. הקישוטים הקטנטנים של חג המולד שהתנודדו מזקנו הפיקו צלילים חגיגיים בעודו מדבר. "אנחנו לא צריכים להניח שנשים ובנות לא יודעות להבחין בין מציאות לפנטזיה. אנחנו לא פוחדים שגברים שקוראים ספרי מתח ומסתורין לא יוכלו להתאפק ויהפכו לרוצחים סדרתיים, אז למה שנניח שילדה לא תדע שהיא לא צריכה להפוך מבת ים לבת אנוש על מנת למצוא אהבה רק בגלל סרט?"
"כי לפעמים זה המסר היחיד שבנות מקבלות," טען מאק. "זה לא רק סרט אחד. זה מסר שחוזר כמעט בכל סרט מזורגג."
כולם הנהנו בהסכמה חרישית. הרוסי הרים רגל והפליץ.
"נכון," אמר מלקולם. "אבל אנחנו חייבים למצוא דרך ליצור תוכן מהנה, שחוגג את עוצמתן של נשים, מבלי להמעיט מיכולתן להבדיל בין עובדות לבדיה באותו הזמן."
"כמו רומנים רומנטיים," רטן גאווין.
מאק הניח יד על ליבו. "הילד מתחיל לגדול."

» ביקורות נוספות של סייג'
» ביקורות נוספות על מועדון קריאה לגברים (לא רומנטיים)