ביקורת ספרותית על לאהוב אותך מחדש מאת קיילי סקוט
ספר בסדר

---

*ביקורת למבוגרים בלבד*
לא ציפיתי למשהו עמוק ומדהים, כי הספר הזה נורא קצר, בערך מאתיים עמודים.
זה מוזר לי קצת שאני רוצה להיכנס ישר לתוך העלילה ופשוט להסביר אותה מבלי לפרוק איזשהו רגש בקשר לספר הזה.
משמע נהניתי ממנו, את זה אני יודעת, אבל אין לי הרבה מחשבות ורגשות לגביו.

הייתי במחסום קריאה בשבועיים האחרונים, ובחרתי לקרוא את הספר הזה במטרה לצאת מהמחסום קריאה, והוא מילא את המטרה שלו.
כבר בעמוד השני חייכתי והרגשתי הקלה שהספר הזה זורם לי טוב.
הסגנון כתיבה שלו לגמרי מתאים לאלו שקוראים רומנים בכמויות, ולא ממש מחפשים זמן איכות עם ספר, כי הוא בעיקר דיאלוגים.
אה, והוא גם מסופר בגוף ראשון, על ידי דמות קלילה שלא זוכרת שום דבר על עצמה, ומנסה לפענח מה היא אוהבת ואיך ליצור עבור עצמה חיים חדשים.

מה שאהבתי בספר הזה זה שהוא ישר ולעניין.
מהתקציר אנחנו יודעים שקלמנטיין בת ה-25, מתעוררת בבית חולים כשהיא לא זוכרת כלום על עצמה.
היא מגלה שהיא הותקפה, ושהיא נפרדה מאהבת חייה לפני חודש, ושהיא לא ממש מתחברת לגרסה הזאת שאנשים מתארים שהיא הייתה.
וזה מרענן, היא כמו אדם חדש בעולם.

כבר בעמודים הראשונים אנחנו רואים איך היא מגיעה לאד, האקס שלה, ואת המפגש הראשון שלהם אחרי שאיבדה את הזיכרון.
וזה היה ממש נחמד, פשוט להתחיל מהחלק המעניין, ואז לעבור קצת פה ושם כדי לתת לנו רקע למה שהיה בעבר.
אנחנו לומדים שהיא כנראה עדיין בסכנה, ושהתקיפה שלה לא הייתה אקראית, ואנחנו רואים איך היא מנסה להבין על מי היא יכולה לסמוך.
זה די מעניין העניין הזה של: "אני לא יודעת מי אני, ואני לא יודעת אם אני יכולה לסמוך על מה שאנשים מספרים לי עליי."

יש כמה אנשים בסביבתה שאנחנו חושדים בהם, בעיקר כי היא מתארת איך הם גורמים לה להרגיש חרדה.
השילוב הזה בין זה שאנחנו לא יודעים כלום ומגלים הכול בקצב שבו היא מגלה, עם הקלילות שלה וההפתעות באיך שהיא מתקשרת שונה כי האונה הקדמית שלה נפגעה וזה מסתבר פשוט הפך אותה לאדם יותר ישיר - הפך את הספר לדי נוח ומהנה, אבל בצורה לא עמוסה.
וזה מוזר שזאת גם הסיבה שנהניתי ממנו והצלחתי לקרוא אותו כשאני עדיין לא ממש במצב רוח לקריאה, וגם הסיבה שאני נותנת לו דירוג כזה, כי הוא לא היה מספיק עמוס עבורי.

אבל זה ספר שקל לקרוא, החצי הראשון די נוח ואיטי, והחצי השני כבר יותר מהנה בגלל הסמאט והדיאלוגים החשופים יותר.
הסמאט היה טוב, לא מפורט מדי אבל משכנע.
היו כמה רגעים שהצחיקו אותי פשוט כי הם לא היו שיגרתיים.
אני חושבת שאחרי שקראתי את "הטעות המושלמת" של הסופרת הזאת, אני יכולה להגיד שאני ממש אוהבת את איך שהיא כותבת קומדיה רומנטית, כי בשני הספרים האלו הדמות הראשית הנשית הייתה מפתיעה וקלילה.

אז הנה למה אני נותנת לו שלושה כוכבים:
1. היה חסר לי קצת יותר עומס, אבל זה מה שהפך את הספר לקל לקריאה ומהיר.
ועדיין קראתי אותו בארבעה ימים...
אז אני חושבת שזה אומר שהוא תמך בי בזמן שהתקשיתי לקרוא, ועזר לי לאט לאט לצאת ממחסום קריאה.
2. אני חושבת שהטרופ הראשי כאן הוא "הזדמנות שנייה", ומשהו שאני חושבת שנפוץ בו, זה שאנחנו לא מקבלים את ההתאהבות ובניית הקשר של הזוג, וזה היה קל מדי כשהם פשוט חזרו כי זה היה טבעי להם, כאילו כהמשך שונה למה שהיה בעבר.
3. החלק של המסתורין היה שם כדי לקרב את הזוג, ולא כי זה היה ממש מעניין כשלעצמו.
אפשר היה לנחש בקלות מי התוקף ואת הסיבות שלו, עוד לפני שזה נחשף.
אז רוב הספר אנחנו פשוט מחכים לראות איך בדיוק זה יקרה, אבל זה קל מאוד לנחש.

סך הכול, ספר קליל ושונה.
ואין בו משהו שממש נחרט, אבל אני חושבת שהייתי צריכה שהוא יהיה כזה.
תכלס, קניתי אותו בעיקר כי הוא קצר מאוד.
היה ברור שהוא אמור לשמש גלגל הצלה עבורי בתקופה שאני לא יכולה לעכל ספרים עמוסים יותר.
כמובן שהייתה לי תקווה, שאולי איכשהו למרות אורכו הוא יצליח להרכיב משהו משמעותי יותר מרק סיפור נחמד וקל, אבל ידעתי שזה לא סביר.

אני חושבת שהבנתי שאני צריכה לדרג ספרים בעיקר לפי רמת ההנאה שלי מהם, ולא מהדעה הכללית שלי עליהם.
נראה לי שתמיד נתתי ושאני תמיד אתן את הדירוג שהכי מתאים לרמת ההנאה שלי מהספר, ורמת הסיפוק שלי מהסיפור.
אז, נראה לי שאני לא באמת צריכה להסביר את הדירוג שלי יותר מדי...
כי הדירוגים שלי משקפים בעיקר את רמת ההנאה והסיפוק שלי מסיפור.
ואני חושבת ששלושה כוכבים זה דירוג בעייתי, כי אפשר לתרגם אותו בקלות ל-"לא התלהבתי" אדיש שכזה, כשהסיבות יכולות להיות הרבה יותר מורכבות מזה.

במקרה הזה, פשוט נהניתי.
פשוט נהניתי מהזמן שלי איתו, וזהו.
ואני מצטערת... אבל הציטוט הבא הולך להיות ארוך וגס במיוחד.

אם מישהו תוהה, אז אזהרתי בהתחלה שזאת ביקורת למבוגרים בלבד רק בגלל הציטוט, כי אני ממש לא רוצה להסתכן בכך שמישהו ירפרף על הביקורת ובטעות יקרא את זה.
ואני לא יודעת אם מה שמפורט שם נחשב ספוילר...
אבל אני ממליצה למי שבטוח רוצה לקרוא את הספר הזה וליהנות מההפתעות שבו, לא לקרוא את הציטוט.

_

*אזהרת תוכן מיני*

קונטקסט: הם שכבו, והוא השאיר עליה סימנים.
הוא מודאג כי הוא אף פעם לא היה כל כך קשוח איתה בעבר, וחושש שהוא פגע בה.
היא אומרת לו שהוא לא.
מכיוון שהיא לא זוכרת איך הם היו שוכבים ומבחינתה הכול חדש לה, היא שואלת אותו אם הוא התאפק בעבר.

קולו אדיש ורציני. "קלאם, לא היו לנו בעיות במיטה."
"אז מדובר בתופעה חדשה במערכת היחסים שלנו. בסדר."
"לא. לא בסדר. כל מה שגורם לך להיפצע הוא לא בסדר."
אני בולעת רוק ומהרהרת. "כשאתה מדבר ככה על הנושא, אני מרגישה שאין לי זכות להביע דעה בנוגע לחיי המין שלנו. הכול קרה בהסכמה, אתמול בלילה וגם היום בבוקר."
קמטים מעטרים את מצחו.
"אני תוהה אם העובדה שהמצב הרגשי שלנו שונה משפיעה בצורה כלשהי גם על היחסים הגופניים שלנו. בעיקרון אין שום בעיה להביע רגשות בנוגע לפרידה שלנו ולכל מה שעברנו באמצעות סקס לוהט שהסכמתי לו בכל מובן אפשרי." זה נשמע לי נכון. אצטרך לבדוק בגוגל מאוחר יותר. גוגל יודע הכול.
בינתיים, אד ממשיך לשתוק.
"אנחנו לא באמת יכולים לצפות שהכול יהיה טוב ויפה רק כי אנחנו מבלים ביחד," אני אומרת. "כנראה טוב מאוד שאנחנו פותרים בעיות במיטה בצורה כזו, אם חושבים על זה."
מבטו מרוחק ומנותק. כאילו הוא כבר גיבש דעה ושם זין על הדעה שלי.
אולי הגיע הזמן לעלות שלב.
"אהבתי שנשכת אותי."
"קלאם..."
"ואהבתי כשהצלפת על הדגדגן שלי."
הוא מניח את ידיו על מותניו ומזעיף את פניו. "השיחה הזו הסתיימה. אני מתכוון לזה."
"אהבתי מאוד להיות למעלה בפעם הראשונה. אבל נהניתי מכל רגע כשהחזקת אותי בפעם השנייה ופשוט נתת לי את זה, אתה יודע?" אני שוב רועדת לנוכח המחשבה ומחייכת בבוטות. "גמרתי חזק כל־כך שראיתי כוכבים, אני נשבעת לך. והבוקר כשהתעוררתי עם היד שלך בין הרגליים שלי..."
רעש חנוק בוקע מהמסדרון ואחר כך אחיו אומר, "בבקשה תגרום לה להפסיק."
"זאת שיחה פרטית," אני מתפרצת. "לך מכאן ליף."
נשמעים מלמולים והדלת אל חדר האמבטיה נטרקת. זה מה שקורה לאנשים שמצותתים. בינתיים, אד עדיין עומד, לסתו נוקשה והוא מקרין דאגה. סיימתי לנסות לדבר איתו בהיגיון.
"מטריד אותך שאני כבר לא הבחורה היפה והמסודרת שלובשת בגדים פרחוניים ורוצה לעשות סקס מנומס?" אני שואלת. "כי אם זו עומדת להיות בעיה, כדאי שנדבר על זה עכשיו."
מבטו מזנק אליי. "קלאם. אנחנו לא עשינו סקס מנומס."
"אתה בטוח?"
"לגמרי," המילה נאמרת בנימה בלתי מעורערת. לבסוף הוא מטה את סנטרו. "את משגעת אותי בכוונה, נכון?"
"כן."

» ביקורות נוספות של סייג'
» ביקורות נוספות על לאהוב אותך מחדש