ביקורת ספרותית על חלונות חיים ומלחמה - מנחלאות לחווה הסינית מאת שמשון פאר
ספר מעולה

---

ובכן,
כותב הספר - ידידי וחברי שמשון (גילוי נאות גיליתי) ואמשיך,
עשית זאת.
"פנתה אלינו אחיינית של אחד מחבריי, שנפל במלחמת יום הכיפורים.
ביקשה שאכתוב לה על הדוד שלה - פלטי שהיה מ"כ שלי במסלול.
כשנהרג, עדיין לא נולדה, אבל היא רוצה לשמוע עליו עוד ועוד. חלפו 50 שנה, אז מה?"
זו תמצית נוף השכול במולדתנו. הפצע שהגליד הותיר צלקת בולטת ומכאיבה, לעולם תישאר צלקת. צלקת ש"מדלגת" גם לגופם ולנפשם של הדורות הבאים.
והרעות זאת שזורה בזיכרון. 50 שנה - שני דורות חלפו - והצלקת לא נרפאת. "הרעות נשאנוך בלי מילים", לא נשארו מילים, נשארה תמונה, ואבן, ויד לנופלים על הר עגול, ומשפחה."

אחרי 52 שנים של זכרונות, מראות, ריחות שעולים ו"ביקורי חברים" כפי שאתה (וגם אני קוראים להם) בימי הזיכרון ובימים נוספים בבתי העלמין.
אחרי שנים רבות שחינכת ולימדת דורות של תלמידים. וליווית מסעות עם תלמידיך השביעיסטים-שמיניסטים לאתרי המור"ק ולביקורי החברים ואצלם הוצאת וסיפרת את הסיפורים ההם מהמלחמה ההיא, ומהקרב בחוה. יצאת לגימלאות מחינוך רב שנים, והחלטת להוציא החוצה את מה שתקוע שם בפנים, רבות סופר על פה, ואצלך גם עלה על הכתב על גבי אריזות נייר תוך כדי ימי הקרב, ונוספו אח"כ דפים על גבי דפים הכול נשמר במגירה - סיפורו של צנחן, של גדוד 890, בחווה הסינית, מלחמת יום הכיפורים.

כן - הפצעים הגלידו כלפי חוץ אך מבפנים נותרו חשופים ומדממים. - סיפור הקרב ההוא והמלחמה ההיא ומי שאינו ומי שנשאר.
ואתה לקחת תקופת פסק זמן לעצמך בין החינוך ממנו פרשת לחוות הסוסים שלך כדי לכתוב את הזיכרונות.
הוספת, אם כבר אז כבר, מסיפורי הילדות והנעורים שלך בירושלים - חלונות חיים. שכונת נחלאות עולים, ילדים, חלונות יפים. זיכרונות טובים גם שלא תמיד היה קל. הוספת אותם להקל קצת על העומס ה"כבד" של הסיפורים והתיאורים וגם כי "הרי האדם הוא תבנית נוף מולדתו" - לא נספר קטעי נוף מולדת נוסטלגי?".
והמשך? אולי יבואו חלונות נוספים ויכתבו בעתיד.

כתוב יפה, שוצף בשפתך כמו שאתה מספר על פה. קריא, נגיש, מענין.
ובכן, תודה על השיתוף והספר והסיפורים.

חמישה כוכבים על הסיפור, ההגשמה וגם על ההוצאה לאור - לא מובן מאליו.

» ביקורות נוספות של מוש
» ביקורות נוספות על חלונות חיים ומלחמה - מנחלאות לחווה הסינית