הביקורת נכתבה ביום שלישי, 23 במאי, 2023
ע"י אהוד בן פורת
ע"י אהוד בן פורת
מי שנהנה מספר של אהרן מגד שקרא קשה שיסתפק בספר אחד ולא ימשיך לקרוא לפחות ספר נוסף שלו. אני מוכרח להודות בכנות לגבי הספר הזה, "דודאים מן הארץ הקדושה" שפחות ציפיתי ממנו והאמת פחות התחברתי לפורמט שלו ואומר סופר שבוחר להעביר עלילה דרך מכתבים. בכל זאת, גם הפעם התקשתי שלא להתחבר למה שמגד ביקש לספר לנו.
כל ספר של אהרן מגד מצליח לרגש אותנו באופן אחר. הכתיבה בספר הספציפי הזה מצטיינת באהבת הארץ וכן בידע בוטני. גיבורת הסיפור היא אנגליה שבאה לבקר בארץ הקדושה ומחפשת אחר פרח הדודאים. היא מעבירה תקופה ניכרת מביקורה בארץ עם שרה ואהרן אהרונסון ואנחנו, הקוראים לא יכולים שלא להתרשם מאורח החיים שלהם וקבלת הפנים שהיא זכתה לה אצלהם.
כל פרק הוא מכתב והוא מסתיים בכוכבית של הערת שוליים, של מי שקורא איתנו את המכתבים ולמעשה מחפש לדעת מה קרה לה בארץ. בעניין זה אני חייב לומר שבהשוואה לכוכביות בספרים אחרים, בספר הזה זה זורם כחלק מהעלילה ולא משהו שמוציא אותנו מריכוז ומאלץ אותנו בכל פעם להתחבר מחדש לעלילה. בעיניי זה סוג של חוויה מתקנת.
כמי שיצא לו לקרוא כמה ספרים של אהרן מגד (לא במקרה, כי אם בבחירה. הלכתי ורכשתי את כל ספרי הפרוזה שלו, מ-"חדווה ואני" ועד ל-"קברות התאווה" שהן סך כ-60 שנות כתיבה), שמתי לב שלפעמים פרט שולי בספר אחד יכול לזכות בספר אחר להתייחסות מעמיקה יותר. כמו העניין שבתקופה שמדובר עליה בספר הזה, תחילת המאה הקודמת. היו מטרידים יתושים ולכן היו ישנים במיטה שמעליה כילה ואילו מגד בחר באחד מספריו האחרונים להתעסק ב-"זבובים", שכידוע הם לא פחות מטרידים. אני לא יודע אם זאת לא באמת תחושה רק שלי אבל אין ספק שכייף להמשיך ולקרוא את מגד ולעקוב אחר תהפוכות ומהמורות שהוא עבר בחייו שהיתה להם כמות מסויימת של זליגה לכתיבה.
28 קוראים אהבו את הביקורת
טוקבקים
+ הוסף תגובה
|
אהוד בן פורת
(לפני שנתיים ו-3 חודשים)
אני מודה לכם, מירית ואור !!!
|
|
|
עמיחי
(לפני שנתיים ו-3 חודשים)
כן, רויטל, זה קורה לפעמים :-)
בהשוואה לכמה ספרים של מגד שאהבתי, ב"יום האור" הייתה לי תחושה שהספר נאפה מהר מדי, כשהחומרים עדיין לא מעובדים כמו שצריך. גם מזמן לא קראתי ספר שלו שלא חשתי בו אמפתיה כלפי אף דמות. ובכל זאת, כדברי אהוד, הכל סובייקטיבי. על פי "תוכנית הקריאה" שלי, הספר הבא שלו שאקרא יהיה "געגועים לאולגה" ואחריו "דודאים וגו'". |
|
|
אהוד בן פורת
(לפני שנתיים ו-3 חודשים)
את הספר
"יום האור של ענת" עוד לא קראתי (ברור מאליו שאני מתעתד לקרוא גם) מעניין
יהיה לבחון את מה שאתה אומר עמיחי, אני בכל אופן מודה לך על התגובה ועל כך שזכיתי לכוכב גם ממך. רויטל, אני כמובן מודה גם לך. כולי תקווה שאת לא נותנת לדברים להרוס לך, מן הסתם גם סרטים שנכשלים מבחינה קופתית, זה לא פוסל שנאהב אותם. אחרי הכל זה הרי עניין של סובייקטיביות. |
|
|
רויטל ק.
(לפני שנתיים ו-3 חודשים)
וואו,עמיחי, יום האור של ענת הוא אחד הספרים הכי אהובים עלי...
דמויות שנגעו ללבי מאוד, לא הרגשתי בכלל שהוא כישלון אמנותי. בזמנו אהבתי גם את דודאים מן הארץ הקדושה, אבל קראתי לפני 20 שנה לפחות, אז לא זוכרת מספיק. עכשיו ממש מתחשק לי לקרוא שוב. |
|
|
עמיחי
(לפני שנתיים ו-3 חודשים)
רץ, ההסתייגות שלך מעניינת.
לאחרונה קראתי את "יום האור של ענת" של מגד, שהעציב אותי מאד. אמנם הספר אינו נורא אך הוא כישלון אמנותי מסיבות דומות למה שכתבת - קווי עלילה לא משכנעים שמתקשים להתלכד לספר של ממש. התחקיר ותחומי העניין האישיים של מגד באים לידי ביטוי מוגבר בספר, על חשבון היצירה כשלמות אחת. |
|
|
אהוד בן פורת
(לפני שנתיים ו-3 חודשים)
כאן קל לי יותר להמשיך במקום שעצרתי
בו לפני החג. אז אני ממשיך - לי יניני, רץ, חסידה לבנה,
אור קרן, ענן, רוחי ליליאן, שופי ינשופי, מירה וגבריאלה - תודה רבה לכל החברות והחברים !!! אני מבין שחוות הדעת הזאת שלי מצאה חן בעיניכם. אני רואה כאן שמות של כמה שעוד לא יצא לי להכיר. תבורכו ... שבוע טוב !!! רץ, אני לא יודע על מה אתה מסתמך אבל אני בטוח שבאופן טבעי דרכו של אהרן כדרך כל סופר לא היתה רצופה רק הצלחות אבל יחד עם זאת, תסכים איתי שיש לו הישג ספרותי יוצא מן הכלל. זאבי, עם כל הכבוד לפרויקט בן-יהודה (ויש כמובן, כבר מעצם השם של הפרויקט) אני לא מתעניין בפורמטים אחרים מעבר לספר של ממש. מה לעשות אני כנראה מהאסכולה הישנה. |
|
|
רץ
(לפני שנתיים ו-3 חודשים)
מגד ניסה לכתוב ספר שונה, בנושא שבחר - העלייה הראשונה ולהפגיש אותה עם העולם הנוצרי וסמליו.
רעיון ממש טוב, אך מגד נכשל בכך, שהוא בעצם שכתב את החומר הגולמי של התחקיר אל תוך הספר, על חשבון עלילה שלא ממש סגורה על עצמה. שנית הוא גם השתמש במספר צירים לעלילה שגם הם לא ממש מתחברים האחד עם השני.
|
|
|
זאבי קציר
(לפני שנתיים ו-3 חודשים)
ניתן להוריד קבצים דיגיטליים לחלק ניכר מספריו של מגד באתר "פרויקט בן-יהודה".
|
|
|
אהוד בן פורת
(לפני שנתיים ו-3 חודשים)
אני מבקש להמשיך
ולהודות למוריה (המקסימה), לבועז (שמח לגלות שכפי שאתה מגדיר את עצמך
אתה "מגדיסט אדוק") ולמושמוש ... חג שבועות שמח לכל אחת ואחד מאיתנו !!! אגב, אתמול הפכתי חלק מהספרים בספריה שלי ולשמחתי הצלחתי למצוא את "מסע באב" ... מעניין (מורי) אם אני אצלח את הקריאה בו, למרות שאני מוכרח לומר שעל פניו אני לא רואה כל סיבה שלא. |
|
|
בועז
(לפני שנתיים ו-3 חודשים)
קראתי את געגועים לאולגה. קראתי את רוב ספריו. כמו אהוד גם אני מגדיסט אדוק.
|
|
|
יוֹסֵף
(לפני שנתיים ו-3 חודשים)
בועז
אם אתה אוהב את הסיפורים הארס-פואטיים שלו, אז אתה חייב לקרוא את "געגועים לאולגה".
|
|
|
בועז
(לפני שנתיים ו-3 חודשים)
אהובים עליי ביותר הספרים הארס-פואטיים של מגד, אלה שבהם הגיבור הוא סופר/משורר/עורך/מתרגם, ולכן הרומנים הנבחרים שלי הם "הגמל המעופף ודבשת הזהב" (סאטירה מבדחת מאוד על יחסי סופר-מבקר שאתרע מזלם לגור באותו בניין, זה מעל זה) ו"עוול" (טרגדיה קודרת על משורר שנעשה לו עוול ספרותי נורא ע"י עיתונאי)
דודאים חורג מהקבוצה הזו ואע"פ כן נהניתי מאוד מקריאתו. בונוס מיוחד והפתעה משמחת הייתה הפגישה עם סבה של סבתי, גאוות המשפחה, חיים אמזלג, סגן הקונסול הבריטי ביפו בתקופה העות'מנאית (!) שפוגש את העלמה האנגליה כשהיא מגיעה לארץ. |
|
|
אהוד בן פורת
(לפני שנתיים ו-3 חודשים)
תודה רבה יעל, אני שמח
שאת מצטרפת לחברים
שהצלחתי לעניין אותם בחוות הדעת הזאת שלי. |
|
|
אהוד בן פורת
(לפני שנתיים ו-3 חודשים)
אני מודה שהספר
"מסע באב" הוא משום מה ספר שחמק לי מהראדר, ואומר סימנתי שיש לי אותו
אבל אני לצערי לא זוכר אם קניתי אותו והוא משום מה חמק לי בתוך האוסף הענק שיש לי (שמונה לעת עתה כאלפיים ספרים), אז ביטלתי את הסימון / הורדתי אותו מהרשימה עד שאמצא אותו או שארכוש אותו (שוב). שלא תדעו מה זה להיות אספן ספרים כשאין לך זיכרון חזק במיוחד. למרות שהזיכרון הויזואלי שלי בדרך כלל חזק יותר. ברשותכם, אני אקרא לזה "צרות של עשירים" (בעושר במקרה זה שהוא עושר רוחני). |
|
|
מורי
(לפני שנתיים ו-3 חודשים)
כן, מסע באב.
|
|
|
אהוד בן פורת
(לפני שנתיים ו-3 חודשים)
אני מודה גם למלכה, רויטל ויוסף !!!
אז מורי, אני לא הייתי ברור בשאלה שלי (גם זה קורה מן הסתם). אני התכוונתי אם אתה זוכר לזה שהתחלת פעמיים ופעמיים נטשת. |
|
|
מורי
(לפני שנתיים ו-3 חודשים)
אתה לא קולט נכון: מאוד אהבתי את פויגלמן.
|
|
|
אהוד בן פורת
(לפני שנתיים ו-3 חודשים)
מורי, מוזר שאתה לא הסתדרת עם "פויגלמן".
אני מכיר אותך כאחד שקורא ספרים עם עלילות מורכבות
ומה אגיד לך, לי דווקא "פויגלמן" זכור לטובה. כמו כן תודה לשאר החברים. עוזיקו, זאבי וסנטו. אני משתדל תמיד לעניין בחוות הדעת שאני כותב. רק מה לעשות שזה לא תמיד יוצא. |
|
|
oziko
(לפני שנתיים ו-3 חודשים)
מעניין. דווקא נתקלתי בו לא מזמן, ולאחרונה לקחתי ממנו הפסקה קטנה כדי להספיק עוד, אבל הוא בטוח אחד מהסופרים שאני מתכנן לקרוא כל מה שיצא מהם.
ופויגלמן מאוד מאוד אהבתי, למרות שראיתי ממנו ביקורות פושרות ביחס לטובים שלו
|
|
|
משה
(לפני שנתיים ו-3 חודשים)
אהוד ביקורת מעניינת, תודה.
|
|
|
מורי
(לפני שנתיים ו-3 חודשים)
ברור, פויגלמן.
|
|
|
אהוד בן פורת
(לפני שנתיים ו-3 חודשים)
מעניין ... דווקא אצלי (בינתיים) מגד זורם מאוד.
מורי, אתה זוכר את שם הספר? |
|
|
מורי
(לפני שנתיים ו-3 חודשים)
אחד של מגד אהבתי ואחר התחלתי פעמיים ופעמיים נטשתי. לא אמשיך אתו.
|
|
|
אהוד בן פורת
(לפני שנתיים ו-3 חודשים)
תודה אלעד, אשמח אם תמצא לנכון
לשתף במידה ויצא לך
לקרוא איזה ספר של אהרן מגד. איזה ספר מספריו אהבת? תודה מורי, הבקשה שלי מאלעד נכונה גם אליך. |
28 הקוראים שאהבו את הביקורת
