כמעט לכל אחד מאיתנו התחשק יותר מפעם אחת לרצוח מישהו. זאת יכלה להיות מחשבה של רגע או מחשבה ארוכה יותר, אבל בפועל כמעט אף אחד מאיתנו לא יוצא באמת לרצוח. למה? אולי בגלל אמונה בטוב או בהשגחה של אלוהים, אולי בגלל הפחד מהחוק, ואולי בגלל משהו אחר. אבל מתברר שבאנגליה של המאה ה - 18 רצח לא היה דבר נדיר. במקום שבו החוק היה תמיד לטובת החזקים - החלשים פעלו בסתר לטובתם. ובין החלשים היו גם נשים שהעדיפו לרצוח עם רעל, בעיקר את הבעלים שלהן, ששתו לשוכרה ובזבזו את כל הכסף שלהם על פילגשים.
נלה היא רוקחת ב 1791. מקצוע שלמדה מאמא שלה. פעם היא רקחה רק תרופות, אבל אחרי שנפגעה מגבר התחילה לרקוח בעיקר רעלים. היא אירגנה לעצמה חנות קטנה עם מסתור. ושמה עבר מפה לאוזן בין הנשים.
קרוליין הגיעה לבדה לאנגליה, אחרי שגילתה שבעלה בוגד בה. 10 שנים קודם היא סיימה לימודי היסטוריה לתואר ראשון, אבל אז החליטו היא ובעלה שבמקום להמשיך ללמוד היסטוריה, עדיף שתעבוד בעבודה נוחה וטובה. באנגליה היא יוצאת עם קבוצה ומדריך לסיור של חיפושים על גדות התמזה. היא מוצאת בקבוק קטן עם חריטה של דוב עליו, וכאן מתעוררת בה שוב הסקרנות להיסטוריה והיא מתחילה לחקור. גם את העבר של הרוקחת המסתורית וגם את חייה שלה, שהיו אמנם נוחים אבל משעממים.
הספר מאיר נקודה אפלה ומעניינת בחיי האנגלים. הוא אמנם מספר לנו רק על עבודתה וחייה של רוקחת אחת, אבל בהתחשב בעובדה שרוב האנגלים הכירו את הצמחייה המקומית, ואת הרעלים שיכלו להפיק מצמחים אלה, בטח היו עוד 'רוקחות' שכאלה.

קרוליין, אישה צעירה בת זמנינו, מגיעה ללונדון לבדה בעקבות משבר בזוגיות, ונקלעת לחיפושי עתיקות בגדות הנהר.
בחיפושיה היא מוצאת בקבוק ישן, וזה מוביל אותה לחקור אודותיו. פיסות ההסטוריה שמתגלות לה, משפיעות עליה יותר משחשבה שאפשר.
היא מנסה להתחקות אחרי רוקחת שפעלה באותם רחובות רק 200 שנים קודם לכן, והגילויים אודותיה מכניסים אותה לתסבוכת נוראית.
כמו בז'אנר הרומנים ההיסטורים, גם כאן שני הסיפורים מתקדמים במקביל.
נראה שמבחינת מעמדן של הנשים בחברה, לא הרבה השתנה בשנים האחרונות, וחבל.
סיפור נחמד, כתוב טוב, קיטש וצפוי במידה, מפתיע ומרגש במידה, והמרחק בין האופי הלונדוני והאופי האמריקאי, גם כן במידה.
נהניתי.
עשה לי חשק לטוס ללונדון.

רומן היסטורי.

הספר מחולק לשתי תקופות הווה והמאה ה-18. בדף הראשון תמצאו שבועת רוקחים עתיקה. השבועה היא בניגוד גמור לרוקחת האבודה שחיה במאה ה-18 באנגליה.

הפרק הראשון מתחיל ב-3 בפברואר 1791 עם נלה שמנהלת "בית מרקחת" של אז בלונדון. המקום היה שייך לאימה ולאחר שהאם נפטרה נלה המשיכה בדרכה. המקום כלל צמחי מרפא, שיקויים ותרופות טבעיות. אבל לא רק. בתוך המקום הסתתר לו חדר סודי, שבו רחקו רעל לנשים שרצו להיפטר מבן זוגם או מהמאהבת של הבעל.

כהמשך לפעילותה של האם, נלה המשיכה את דרכה ועזרה לאותן נשים להגשים את יעדן. על כל הפעילות הזו נלה ניהלה יומן הזמנות מסודר.

באחד הימים נכנסה לבית המרקחת אליזה-נערה בת 12. אלייזה מוקסמת מהמקום ובמסגרת משימה שהגברת הטילה עליה, היתה אמורה לרכוש לגבירתה רעל עבור בעלה שמאסה בו. אלא מה שאליזה נערה מיוחדת וסקרנית ונצמדת לנלה, כדי ללמוד את רזי המקצוע. החברות הלא צפויה בין שתיהן, גורמת לרצף אירועים המסכן את גורלה של נלה ולא רק את שלה.

בזמן הווה, קרוליין מגיעה ללונדון ללא בעלה ג'ימס. הם היו אמורים לחגוג את יום נישואיהם העשירי, אך גילוי מטלטל משכנע את קרוליין להתרחק ולצאת לחופשה לבדה.

במהלך החופשה בלונדון ובניסיון להפיג את כאבה ומשבר נישואיה, קרוליין מצטרפת לסיור חיפוש אוצרות ליד נהר התמזה. במהלך הסיור היא מגלה בקבוק קטן של תרופה, שעל גביו משורטטת חריטה מסתורית. קרוליין שלמדה בעברה היסטוריה מסתקרנת לגבי הבקבוקון, ומתחילה במסע נדודים בלונדון על מנת לפצח את התעלומה.

פרקי הספר נעים בין עבר להווה, ומתארים תקופה שהרפואה לא הייתה מתקדמת כמו היום. הצדק נעשה על ידי הקורבן במקרה זה נשים, שרצו לשמור על כבודן ונפגעו מבני זוגם.

למרות מרחק הזמן של כ-200 שנה יש לאירועים בעבר ובהווה קווי דמיון.

הספר מעניין ומגולל תקופה עתיקה כשהנשים היו הבטן הרכה של החברה, ולמרות המגבלות הצליחו לאסוף את עצמן.

בשורה התחתונה: שילוב של עבר והווה ועל תקופה שעדיין לא הצליחו להתחקות אחרי רעלים ברקמה האנושית.

בסוף הספר הסופרת צירפה מתכונים לרעיים מבית היוצר של נלה קלבינר .

לי יניני

הוצאת מודן, פרוזה תרגום, תרגום: סימה אבלגון, 347 עמודים, 2022


כוכבים יותר נוטה ל3.5 כוכבים