ספרו של דן זמל לוקח אדם שגרתי אשר במהלך העלילה עובר תהפוכות רבות עד לסוף המפתיע.
גבי הוא מורה למתמטיקה בתיכון. הוא עושה את תפקידו המקצועי אך אינו מעורב בנעשה בבית הספר. אהבתי בספר את הזמנים בהם גבי מעביר את זמנו בביתו עוקב אחר התרחשויות מהמרפסת של דירתו. בתחילת הספר אשתו עוזבת אותו אך הדבר לא גורם לו לשום זעזוע ושום תגובה. הוא אדם שמקבל את הדברים כפי שהם ואינו פונה פנימה להתבונן בנפשו. כל האירועים בספר לכאורה סתמיים חייו של גבי עוברים עליו ברוגע הוא מגיע כל יום לבית הספר מלמד את שעליו מלמד חוזר הביתה ושוב שגרה של חוסר מעש ממכר. אחד האירועים הבולטים בספר היא אירוע אליו נקלע גבי הגורם לו להיות עד לרצח. גבי מתבונן ממרחק ברצח המתבצע מול עינו בלילה ואינו מזעיק עזרה ואינו עושה דבר. הוא הופך לחשוד בעברה של אי-מניעת פשע. גם מאירוע זה גבי יוצא בשלום וממשיך בחייו הסתמיים.
הבדידות של גבי זועקת לעין ואין שום אדם משמעותי בחייו. אין לו משפחה ובעבודתו הוא לא יוצר קשרים עם מורים אחרים.
הספר כתוב בצורה פשוטה ומציג עת תפיסת העולם של הגיבור אשר לא שופט את שקורה לו אלא פשוט נותן לדברים לקרות.
הספר קצר מאוד 130 עמודים. ספר מעניין שמומלץ לקרוא.
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•••
•••
•••
•••
•••
•••
•••
•••
•••
•••
•••
•••
•••
•••
•••
•••
•••
•••
