ביקורת ספרותית על השנים הבאות מאת מיכל ברנע־אסטרוג
ספר טוב

---

העלילה נעה בין חמש דמויות. הדמות הראשונה מילה צעירה כפרית שבורחת מהכפר בו היא חיה ומהעתיד שרצו לטוות לה הוריה. לדעתי חלק זה הקרוי מילה כשם הגיבורה הוא פחות טוב מהחלקים הבאים. הוא גם מתרחש במאה החמש עשרה. גיבור החלק השני הוא גבריאל. בחלק זה כבר הכתיבה זורמת והסיפור יותר מובנה וברור וגם יותר איכותי. הקורא נחשף לגיבור הסיפור לחולשותיו ולתשוקותיו. הכתיבה של מיכל ברנע היא פיוטית, מלודית ויש בה הרבה עדינות. כמו כן מצטיינת הסופרת בהעברת הלכי המחשבה של הדמויות ובחשיפת רגשותיהם. גיבורת החלק השלישי היא גיומאר בעלת החזיונות המחפשת את אחותה האבודה. לגיומאר יש חזיונות בהם היא רואה את אחותה האבודה היא דמות מורכבת וחכמה שהבדידות מענה אותה. חלק זה מצוין והוא הכניס אותי לעולמה המעורער והסבוך של הגיבורה.
בחלק הרביעי הגיבורה היא שלומית אימא לילדים גדולים. בחלק זה בעת ההתרחשויות יש שוב 'סבב לחימה' בארץ ושלומית שומעת את האזעקות. בנה של שלומית עובד בתור חובש בארגון עולמי ללא גבולות. אל שלומית מתקשר חבר של בנה ומספר לה כי בנה קצת 'השתגע' שלומית לוקחת את ביתה ויחד הן טסות אליו שתיהן מודאגות מאוד.
בסופו של דבר הן מוצאות את הבן והכול בסדר אצלו. החלק החמישי והאחרון נקרא אינס. אינס מתמודדת עם מות בן זוגה ועם מגפה מסתורית הפוגעת במעגלי האמון שבמוח.
המשטר הוא אכזרי והזמנים קשים. חלק זה הוא מפחיד אך מציאותי מאוד וממחיש עולם חולה בו הקיום שברירי עד מאוד והחיים בלתי נסבלים.
לכל אורך הספר שמחתי לקרוא את השפה של הסופרת שהיא שפה מורכבת ובעלת הרבה רגש. הסופרת יכולה בכמה מילים לתאר רגשות מורכבים והלכי נפש סבוכים. הכתיבה עדינה ונוגעת ללב.

» ביקורות נוספות של rea
» ביקורות נוספות על השנים הבאות