הביקורת היא על שני הספרים בדואט "חדר תשע" ו"חדר שתיים".
הספר מסופר ממבט ראשון. תחילה מנקודת המבט של גל, חיילת לקראת שחרור לאזרחות. היא מקבלת הצעת עבודה עם משכורת שיכולה לעזור לה בטיפול אביה חולה הסרטן ובכיסוי חשבונות והלוואות לבנק. טרם קבלתה לעבודה היא מקבלת מידע מועט לגבי העבודה וחותמת על הסכם סודיות. כשהיא מתחילה את יומה הראשון, הממונה האחראי עליה מצמיד אותה לאחד העובדים הטובים ביותר במקום.
במהלך העלילה נוספת נקודת המבט של מייק, בחור באמצע שנות העשרים לחייו, העובד הטוב ביותר בחדר הבקרה של "די. אר." (ראשי תיבות של "dark rooms") והיחיד בעל ראיה סלקטיבית ואובייקטיבית לנעשה בחדרים ובעיקר בחדר תשע, שם לקוח קבוע בשם "אדון נייף" מעולל את מעשיו המזוויעים והקשים ביותר לצפיה. מייק ממונה לחפוף את גל לעבודה החדשה כבקרית ב"די. אר." אבל שום דבר לא הכין את שניהם למה שעומד לקרות שם.
איזה ספר מטלטל... לא יכולתי להניח אותו לרגע. אני חושבת שכבר המון שנים לא קראתי ספר אופל שבאמת הייתי מרותקת אליו כל כך.
הדמות של נייף הפחידה אותי כל כך. הרגשתי אחוזת אימה מהמעשים שלו. אבל מה שהכי הפתיע אותי היה חוסר השליטה של מייק. היה לי קשה עם העניין שגל סלחה לו ואפילו האשימה את עצמה בחוסר השליטה שלו בחדר שתיים. הדמות שלו עברה טלטלה רגשית בעקבות מה שגל עברה ואפשר להבין מה גרם לו להתנהג כמו שהתנהג, אבל הצורה שבה הוא נזף בגל ממש הכעיסה אותי. מצד שני, אני חושבת שזה היה העניין שהסופרת ניסתה ליצור.
בשלבים מסוימים הרגשתי שזה גולש טיפה למדע בדיוני אבל זה לא הפריע לי. אם כבר להיפך. בדקתי קצת על הסופרת ולהפתעתי מדובר בספר הביכורים שלה. בהחלט עשתה עבודה טובה עם הדואט הזה.
הספר נחשב רומן ארוטי אפל אבל הרגשתי גם מתח ואפילו טיפה מדע בדיוני. ספר קשה לקריאה, בהחלט לא לבעלי לב חלש.
אזהרת טריגרים: פגיעה מינית, הטרדה מינית, מילים גסות, מחלת הסרטן, BDSM.


















