הרומן החדש של ישראל המאירי כתוב בקצב מהיר, אירוע רודף אירוע ואין רגע אחד משעמם. בספר מספר דמויות אשר מרכיבות פסיפס אנושי מגוון ומעניין.
הדמות הראשונה נטע רווקה בת שלושים ושבע עומדת ללדת בבית חולים כאשר אין לידה בן זוג ולא ברורה זהות האב. היחידה שיודעת מי אבי התינוק היא נטע. יונה דגן אימא של נטע גרה בקיבוץ ותיק במרכז הארץ. היא חיה לבדה לאחר שנפרדה מגדעון דגן אביה של נטע שהוא אמן ומרצה לאמנות.
גדעון מעורב בתקרית בעיר ערבית כאשר סטודנטים יהודים וערבים מעלים מיצג מטריד ומנצלים את התערוכה לצרכים פוליטיים. מהר מאוד הופכת התקרית לאירוע בטחוני וגדעון מובל לחקירת שב"כ.
דמות נוספת בספר היא ספואן צעיר דרוזי אמן ותלמיד של גדעון דגן. ספואן נמלט מהזירה של התערוכה ומחפש מקום בו לא יחשדו בו.
הקיבוץ המתואר בספר מתאר היטב את הקיבוצים של היום ואת הניכור הקיים לעתים בין האנשים.
הסופר מוביל את העלילה ביד בוטחת ומשלב בה גם אלמנטים מיסטיים של לידה ומוות הלקוחים מהעדה הדרוזית.
נהניתי לקרוא את תיאורי הדמויות בספר כאשר כל דמות חושפת פן נוסף מאישיותה וככל שמתקדם הספר כל דמות מקבלת נופך, מורכבות ומשמעות.
לכל דמות יש תפקיד בספר וכולן יחד יוצרות פרוזה מבריקה ומלאת ברק.
הספר יצא בעם עובד הוצאה לאור. הספר הוא חדש יצא לאור בחודש האחרון.
אני ממליץ על הספר מכיוון שהוא גורם לחוויית קריאה מהנה ויש בו כישרון כתיבה יוצא מהכלל.
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•••
•••
•••
•••
•••
•••
•••
•••
•••
•••
•••
•••
•••
•••
•••
•••
•••
•••
