הביקורת נכתבה ביום רביעי, 14 בספטמבר, 2022
ע"י cujo
ע"י cujo
בגנו של סולטאן חיה נערה דחויה יש אומרים שהיא שדה. על עפעפיה יש כתם לידה כהה או קעקוע של אלפי סיפורים. היא ניזונה מפירות הגן ומחוממת על יד בעלי הכנף בחורף. אחד הנסיכים הצעירים , מאלו שאין חשש שירש את הסולטאנות , מעיז להפר את איסור הארמון ומבקש לשמוע את סיפוריה. היא נענית , עוצמת עיניה וקוראת את הסיפורים הצרובים על עפעפיה.
זהו סיפור המסגרת לספר הזה.
לפני כמה שנים התחלתי לקרוא את סיפורי אלף לילה ולילה ( המהדורה החדשה ).
התחלתי לבלוע את הסיפורים (אני שם בצד את סיפור המסגרת שישב כעב מטיל צל על כל האסופה) , חלקם היו מוכרים לי חלקם חזרו על עצמם , רובם היו קצרים. איכנשהו באמצע הכרך הראשון נחנקתי . אפשר להגיד שהספר עשה לי בחילה. אני מרבה לדמות קריאה לאכילה לכן אין הפתעה בתיאור אם כי מעטים הספרים שיצרו כזה אפקט. הרגשתי כמו ילד שנכנס לחנות ספרים וזלל מכל הבא ליד עד שלא יכל יותר.
המילה אגדה או מעשייה מציתות אצלי תמיד את הדמיון , אני משער כמו אצל רוב האנשים שגדלו על סיפורים , סרטים של דיסני והפיה שמפזרת את אבק הקסמים על הטירה. ארץ האגדות נשמעת כמו מקום נפלא להיות בו כשאתה ילד ומשהו מזה נשאר גם כשאתה גדל. אבל כשמסתכלים על מעשיות ואגדות כגדולים רואים פתאום את חד הממדיות של הדמויות ,את העובדה שכולן רוצות או חושקות במשהו בצורה כל כך חשופה וכשקוראים קבצי מעשיות או אגדות ( ביחוד אם חוזרים קצת אחורה לגרסאות המקוריות ) מגלים שרוב הדמויות שם הן קצת פסיכופטיות.
גם מבחינת המוסר או המסר שיוצא מהאגדות יש דברים שלא שמתי לב אליהם בעבר והיום כהורה או כבוגר או כיוון שנפתחה בתקופתנו רגישות גדולה יותר לנושאים ופתאום רואים שהסיפור התמים שלכאורה מסתיים בטוב מחביא בתוכו מסרים בעייתים.
לפני כמה שבועות מצאתי בספרייה הקהילתית ספר אגדות מאוייר ומקוצר. התחלתי לספר להם את הנזל וגרטל. צמד הילדים שחיו בקצה היער בשמחה עד שאימם מתה ואביהם נשא לאישה את אימם החורגת. המרשעת כמובן. כשמצבם הכלכלי מדרדר מסיתה האם את האב להשאיר את הילדים ביער כי אין מספיק אוכל לכולם. הוא מתווכח אבל נעתר והילדים ננטשים. מבוהלים מצליחים הילדים למצוא דרכם הביתה אבל אז רודה בהם האם ושוב דורשת מהאב לנטוש את הילדים ביער. אז מגיע החלק של המכשפה והפיטום והתנור . צונזר מפאת גיל . ואז עמי ותמי או הנזל וגרטל שבים לביתם ומהבית יוצא אביהם מאושר לראותם ומספר להם שאימם החורגת מתה והם לא צריכים לדאוג יותר. הוא מחבק אותם והם חיו להם באושר. איזה אבא טוב זה.
שני סיפורים תספר הנערה בספר. הראשון נקרא הנסיך והאווזה , הוא נפתח בנסיך הבורח ממלכת אביו אבל לא טורח להכין לעצמו צידה לדרך. כשהוא יוצא מגבולות הממלכה הוא רואה בית ישן וסביבו להקת אווזים. הוא רעב מאוד וכשאווזה אחת מדדה מחוץ ללהקה הוא תופס אותה ומולק את צווארה רק כדי לגלות ש.....
הסיפור השני מספר על נערה יתומה בשם שלג שמתקנת רשתות דיג בעיירה קפואה ונעניית להצעת שותפתה לעבודה הקשה לשמוע את סיפורה.
הסיפורים בנויים כמו בובות רוסיות , אחד בתוך השני בתוך השלישי בתוך הרביעי . מישהו מתחיל לספר סיפור ואז נתקל בדמות שמתחילה לספר סיפור ובתוכו יש עוד סיפור וקח נפתחים ונסגרים סיפורים בתוך סיפורי המסגרת ולעיתים שב הסיפור לסיפור המסגרת הראשי כאשר נתפס הנסיך שאינו טוען לכתר נענש ומופרד אבל תמיד חוזר לנערה כיוון שאין בלעדיה סיפור.
הפרקים קצרים. שניים שלושה עמודים בראש כל סיפור מאוייר שם הסיפור , לפעמים שם הסיפור הממשיך. השנה שמעתי וקראתי הכי הרבה ספרים מאז שאני קורא. האודיו חשף בפני עולומות חדשים וכמויות ספרים . הספר הזה הכריח אותי לקרוא לאט. לעצור בין הפרקים הקצרים , לנוח. למוד מאפקט אלף לילה ולילה הקשבתי לו ולא היה לי אוברדוז . הוא לימד אותי את הקריאה האיטית בשנה בה אני בולע ספרים.
הספר כתוב כאגדה ומרגיש כספר סיפורים אם כי הוא ספר פנטזיה שבורא עולם לאיטו . יש חוטים ודמויות שזולגות בין הסיפורים גם בין שני הסיפורים הראשיים. יש לספר המשך והוא נגמר בצורה שלא עונה על כל השאלות של סיפור המסגרת אבל הוא כן מרגיש ספר שלם.
יש בספר אלמנטים ויצורים ממרחב עולמות האגדה והפולקלור ומחוות לאגדות מפורסמות אבל תמיד עם טוויסט או זווית ראיה קצת שונה ביחוד בנוגע לתפקידים שהוכתבו מראש ולמקום הנשים בסיפורים . בעיקר המכשפות והאמהות החורגות.
יש פה נסיכות שתקועות במגדל ונסיכים עם שליחות , חיות מדברות ,יצורים מוכלאים ואנשי זאב,יש אגדות בריאה ויצורים נכחדים. משני צורה ופושטי עור ועוד רבים אחרים. יש גם יצורים בעלי רגל אחד עם שנות כמו יעקב וחווה שחיים בגטאות ומתיהם קמים לתחיה על ידי דיבוק.
זה ספר אגדות למבוגרים. שונה מספרי הפנטזיה שקוראים בדרך כלל. מלא בקסם שכדאי לצרוך לאט.
ציטטות:
1.
"There is a maiden in a tower—" At this the Witch spat, again rolling her marvelous eyes.
"Those revolting creatures are always getting themselves locked up. If only they would stay that way.”
בתרגום חופשי:
"יש בתולה במגדל- בשומעה זאת ירקה המכשפה, שוב מגלגלת את עיניה המדהימות.
"היצורות הדוחות הללו כל הזמן ננעלות כל הזמן. אם רק היו נשארות נעולות"
2.
"the Virgin is devoured, the sea turns to gold, and the saints migrate west on the wings of henless eggs."
"In the Stars' name, what does that mean?" I gasped.
"I haven't the faintest idea! Isn't it marvelous? Oracles always have the best poetry! I only repeated what I was told—it is rather rude of you to expect magic, prophecy, and interpretation. That's asking quite a lot, even from a King.”
3.
“Never assume that a woman is wicked simply because she is ugly and behaves unfavorably towards you. It is unbecoming behavior for a Prince.”
12 קוראים אהבו את הביקורת
טוקבקים
+ הוסף תגובה
|
פרפר צהוב
(לפני 3 שנים ו-1 חודשים)
כילדים פשוט היינו נהנים מהסיפור, אבל כמבוגרים נהיינו היסטריים?! E:
|
|
|
cujo
(לפני 3 שנים ו-1 חודשים)
תודה רבה על התגובות
חני - ברור שבספרים עדיף האיכות על הכמות אבל יש כל כך הרבה עולמות שאני רוצה לבקר.
פרפר אני לא מנסה למצוא הגיון באגדות ואני נהנה מהן. אין בעיה עם בתי ממתקים ובריכות שוקו אבל לצרוך אותן ברציפות בספר כמו ספר רגיל זה לפעמים יותר מדי. לגבי ההסתכלות כבוגר - אתן לך דוגמא לספר ילדים שגם נתקלתי בו לאחרונה - הבית של יעל. תמים וחביב ואז יעל נכנסה לארגז והועמסה על הטרקטור ואני שמאז הייתי קטן עבר זמן וגרוסמן הפעיל בי את הדקדוק הפנימי ואני יודע מה קורה לילדים שנסגרים בחפצים נטושים התחלתי לחרוד שאולי הטרקטור לוקח אותה למנסרה... שנה טובה:) |
|
|
חני
(לפני 3 שנים ו-1 חודשים)
תמיד מעניין אצלך בסקירה, אין רגע דל.
זה נכון לגבי חד מימדיות של דמויות כשאנחנו
כבר קוראים אותם כאנשים בוגרים ולא ילדים. לגבי השוואת ספרים לאוכל, אהבתי את ההשוואה שלך למרות שאצלי מעדיפה יותר ספרים שמדייקים אותי כמו באוכל צריך לבחור איכות על כמות.יש משהו אחר כשמצביעים ובוחרים. לגבי אגדות זה גם תלוי תקופה, פעם אגדות היו מסופרות בכיכר העיר ועוברות מפה לאוזן. והיו מלא גירסאות שונות לאותו דבר. ומה שעשית זה כמעט אותו דבר. שינית את מה שלא אהבת לסוף אחר. ולך תדע יום אחד תמצא את הסיום שסיפרת באחד הספרים ותחייך. שנה טובה |
|
|
אהוד בן פורת
(לפני 3 שנים ו-1 חודשים)
הבנתי אותך פרפר צהוב, אני מודה לך
על תשובתך אבל לי זה באמת קשה לנתק את ההגיון
ולכן אני מוותר מראש על כל קריאת "המדע בדיוני", אם כי אני יודע שדווקא כמה סיפורים מהג'אנר הזה שנתפסו פעם גם כלא הגיוניים בסופו של דבר הקדימו את זמנם. |
|
|
פרפר צהוב
(לפני 3 שנים ו-1 חודשים)
אהוד, ספר אגדה הוא מראש סוג של פנטזיה שלא נשמעת לחוקי הפיזיקה או ההגיון.
בית שעשוי ממתקים לא יראה כל כך טוב אחרי זמן קצר, הרעיון שזאב בולע סבתא שלמה ומצליחים להוציא אותה משם בחיים לא ממש ריאלי, גם דלעת שהופכת לכרכרה לא ממש אפשרית בעולם האמיתי. כך גם באגדות למבוגרים כמו "אמנות ההקשבה לפעימות הלב". קוראי אגדות צריכים ליהנות מהדמיון ולהשאיר את הציניות ואת הלוגיקה בצד. |
|
|
אהוד בן פורת
(לפני 3 שנים ו-1 חודשים)
פרפר צהוב, האמירה שלך לא מובנת לי.
למה לא לחפש הגיון מסודר (בספר שקוראים באופן כללי ולו דווקא
בספר הספציפי הזה)? כי אפשר לסמוך על כך שילדים שיקראו את האגדות האלה לא יהיו מספיק בוגרים בשכלם, כי מבוגרים שיקראו את האגדות האלה בזמן שיקראו את הספר הזה ההגיון שלהם יהיה בדיוק בחופשה? אני שואל את זה בכנות, כאחד שמגדיר את עצמו אחד שקורא המון אבל דווקא בספרים שאין בהם הגיון מסודר יש לו מחסום וקשה לו לקרוא. |
|
|
yaelhar
(לפני 3 שנים ו-1 חודשים)
מעניין מאד.
|
|
|
פרפר צהוב
(לפני 3 שנים ו-1 חודשים)
אגדות יכולות להיות מעניינות לא רק לילדים, כל עוד לא מנסים לחפש בהן הגיון מסודר.
|
|
|
אנקה
(לפני 3 שנים ו-1 חודשים)
סקירה מעניינת מאוד.
|
12 הקוראים שאהבו את הביקורת
