איזה ספר כייפי!
נתחיל באוירה המושלמת של טוסקנה, כל תיאורי הנוף רק גרמו לי לרצות לחזור לשם שוב.
סיפור טוב יש, גיבורה שנכנסה לליבי די מהר, רומן וסודות.
מהכל ביחד יצא ספר סוחף שלא יכולתי להפסיק לקרוא בו.
מומלץ מכל הלב.

ספר מלבב על רקע נופי טוסקנה בליווי אוכל איטלקי מעורר חושים.

מלבד הליפוף של האוכל והנוף הטוסקני, סנטה מונטיפיורי יוצרת צמה משלושה דורות מהולים בעבר והווה.

מכל הבלילה הזו יצא סיפור הנע על מנעד של רגשות, אהבה, אובדן, עובדות היסטוריות, יחסים בתוך המשפחה ועוד.

הספר נפתח באנגליה בשנת 2010. גרייסי ברטון באותה עת שוהה במספרה עם שיער עטוף בנייר כסף. כדי להנעים את זמנה היא עלעלה במגזין. תוך כדי דפדוף עיניה נפלו על צילום של טירה בטוסקנה-"קסטלו מונטפוסקו". באותן דקות מכוננות משהו דיגדג לה בבטן...

גרייסי התגוררה בכפר חוף בבאדלי קומפטון. כפר שמזכיר קצת את הקיבוץ שלנו, שכל אחד יודע מה קורה אצל שכנו מעבר לכותל. היא התגוררה לבד עם שני כלביה מאז שהתאלמנה.

גרייסי הייתה סוג של מתבודדת ולא מהטיפוסים שאוהבים להתנשא מעל פני השטח. היא לא הייתה בחו"ל מאז שהיא מתגוררת בבאדלי קומפטון, וההחלטה לטוס לקורס בישול בטוסקנה, מעוררת תמיהה ומותירים את בתה והסביבה פעורי פה.

"הרעש הסביבתי" בעקבות החלטתה עושה את שלו וגורר את קרינה-בתה ואנסטסיה-נכדתה להצטרף אליה לטוסקנה.

דמותה של קרינה מתוארת כאישה שהקריירה יותר חשובה לה מבתה, בעלה ואמה. היא מחוברת רוב הזמן 24/7 באינפוזיה לטלפון הנייד או ללפטופ.

אנסטסטיה בת ה-17 מתגוררת בפנימייה, מחוברת לאביה והטלפון הנייד מכיוון שתשומת ליבה של האם מופנה אך ורק לעבודתה.

מה האווירה האיטלקית והטוסקנית תעשה לשלושת הדורות הללו, שכל כך מרוחקות אחת מהשנייה כמה שנות אור?

בטוסקנה נחשף סודה של גרייסי... מהו הסוד? מה גרייסי הסתירה והאם היא תצליח לסגור מעגל אחרי עשרות שנים?

"הפיתוי של גרייסי" היא סאגה משפחתית על עבר והווה, המשלבים אומנות, היסטוריה ורומנטיקה.

לדעתי, הספר הזה הוא חגיגה לאוהבי האוכל האיטלקי, הקריאה בו קולחת והדמויות מקסימות. הכתיבה מזכירה מעט את הסרטים האמריקאים עם מעט קיטש, צפוי, מהנה ומפתיע.

נהניתי לקרוא איך כל אחת מהדמויות חווה שינוי, ואט אט הן מצליחות להתקרב האחת לשנייה. צמצום הפערים ביניהן מקסים. לא אתפלא אם הספר הזה יהפוך בעתיד לסיפור מצולם ונצפה בו בקולנוע.

הסופרת סנטה מונטיפיורי נשואה להיסטוריון בריטי יהודי: סיימון סבאג מונטיפיורי והוא צאצא של סר משה מונטיפיורי.
היא כתבה כ-20 ספרים ו"הפיתוי של גרייסי" הוא הראשון שתורגם לעברית.

את ההשראה לספרה היא קיבלה מהשתתפותה בקורס בישול, שנערך בטוסקנה ובד בבד קראה ספרים בתחום האומנות וזיופי יצירות אומנות.

ספר בונבוני, חביב שאפשר לסכמו בצמד מילים: "חלומות מתגשמים".

קריאה נעימה.

לי יניני

ידיעות אחרונות-ספרי חמד, פרוזה תרגום, מאנגלית: כנרת היגינס-דוידי, 388 עמודים, 2019

הוי כמה שזה מעולה, כל כך רומנטי, נעים נחמד, חמוד, אופטימי כל כך ובסוף אפילו יש הפי אנד, איזה כייףףף ואושר, מי שמכיר את האנגלים ובעיקר האנגליות יתחבר יותר ומי שמכיר את האיטלקים והאיטלקיות יתחבר גם יותר, ובספר יש המלצה בופ על מקום ללכת לעשות קורס בישול באיזה מקום מדהים מלא אושר מזכך מעלה שצפונה בו הנאה רבה, ההתמוגגות מהאוכל מהנופים מהמרחבים כל כך מתחברת לזה הנני, פשוט יופי טופי, ונחמד שיש מתח והסיפור נרקם ומתגלה לאט לאט.
הספר ניכתב ב 2018, תורגם לעברית מאנגלית ב 2019. כל כך שמחה ששימח אותי ומצאתי אותו על המדף בגינת פוליטי? או שהמטופלת שיש לה ערמות שהיא בדרך להיפטר מהן הביאה לי ערמה, ניראה לי שזה נימצא בגינת פוליטי כיוון שבסופו של עיניין הערמה שמסרה לי מיינה ושמה בשקית על בד לא מי יודע מה מפתה, ולכן כששינעתי באיזו שעת ערב השבוע ערמה ישנה ותיקה שהחלטתי שאפשר להזיז ולמסור ולתת לאנשים אחרים לקרוא ולהנות החלטתי שמותר לי לקחת הביתה עוד ערמה משובחת יותר, כמו הספר הזה שכאן לפנינו , דוגמא טובה ביותר, עדיין ספר נשי ואני גם מחוברת ל איטליה ו ל אנגליה אז התחברתי ממש בעונג לסיפור המעניין שניפרש לפנינו כאן יחסים במשפחה נושא האומנות תרבויות אחרות ובסך הכול יהי כייףףף. 6 סיקורות [ פליטת קולמוס מיקלדת שממש בא לי להשאיר כאן כיוון שאכן הביקורות אינן לרוב ביקרות אלא בהחלט יכולות להיות גם סקירות], 35 הצעות מכירה. וגם אני ממש שמחה לראות שעוד יש סיכוי שאתקל בסופרת הזו כיוון שישנם עוד שני ספרים שלה מתורגמים לעברית.
שבוע קסמרפא מבורך, המשך יומנעים, יום ראשון 04-09-2022 12:35.

קודם כל, הכתיבה מהממת ומדויקת - כמו יהלום מלוטש, כמו ריקוד שכל תנועה בו מלאת חן, כוונה ותשוקה, מכוונת בדיוק לקצב השיר..אין תוספת מיותרת ואין הפחתה - הכל במידה הנכונה, וזה הקסם האמיתי בספר הזה.
נהניתי מאוד לקרוא את הספר שמסופר משתי נקודות זמן שונות כאשר האחת מההווה - יותר קלילה והאחרת, נקודת העבר - מעט יותר קודרת ומיסתורית.
הספר משלב בתוכו את עולם הציור והאומנות - מה שמוסיף המון עניין ואווירה ברקע האיטלקי.
זהו ספר שמההתחלה עניין וריתק והתגלה אפילו כמותח. ציפיתי למשהו אחר והופתעתי ממש לטובה:) מזכיר לי קצת את הסגנון של קריסטין הרמל מבחינת עלילה.
בהחלט מומלץ!

״הפיתוי של גרייסי״-סנטה מונטיפיורי

הוצאת ידיעות אחרונות
388 דף

נהדר!!! מומלץ מאד!!!

הספר אצלי בדיגיטלי כבר 3 שנים ואני לא מצליחה לקרוא דיגיטלי. ישר כאבי עיניים. השאלתי מחברה ספר-ידני-כמו שאני אוהבת.

גרייסי ברטון, אישה כבת 60, נטולת שמחת חיים, אלמנה, אוהבת את השיגרה שלה, את שני הכלבים שלה. 40 שנה לא נסעה לשום מקום ולא יצאה מגבולות באדלי קומפטון, החליטה בפתאומיות, לאחר שראתה עלון אצל הספרית הקבועה, על קורס המטבח האיטלקי בטוסקנה, בקולדורו, בטירה. לטוס לשם לבד.
החליטה להוציא את החסכונות ולעשות משהו עבור עצמה.
כל המצקצקות, ״החברות״ שלה ובקודקוד המרשעת שבטוחה שהשמש זורחת מהתחת שלה, פלאפי סקות-בות, הקוץ בתחת וחטטנית סדרתית רעה וגם שקרנית ושולטת ביד רמה על שאר הנשים, מחליטה להתקשר לקרינה, בתה של גרייסי ולמנוע ממנה את השיגעון לטוס לאיטליה לבד.
קרינה עצמה אישה מאד עסוקה וקרייריסטית על חשבונן של בתה אנסטסיה ובטח על חשבון אמה גרייסי.
3 דורות עם קשר דם, אבל לא קשר הדוק.
שלושת בנות המשפחה מגיעות לטוסקנה היפהפיה ונפתחות ליופי מסביב ולעצמן.
גרייסי עצמה עם סוד שהסתירה מכולם, היא נולדה באנגליה וגרה עם אמה גריט, סבתה ואחיה ג׳וזף. הנס הולינגסוורת, משחזר ציורים עתיקים מפורסם, אח של אימה והבן של הסבתא שהיו מהולנד. הם לחמו נגד הנאצים במלחמת העולם השניה ואביה של גרייסי וג׳וזף נהרג, הנס עצמו גר באיטליה, היה מגיע לבקר בכל חצי שנה. תמיד הביא מתנות והביא לגרייסי צבעים ודפים לצביעה. דודה הנס שחשב שהיא עילוי כציירת, ביקש לקחת אותה לביתו בטוסקנה ששם תוכל להעשיר את ידיעותיה ויצירותיה. היא גרה בטוסקנה משנת 55, בביתו ״לה קולומביה״ ולומדת לתקן ולשחזר יצירות אומנות ישנות. היא ראתה בטעות את הנס במצב לא נעים, שאותו הסתיר במשך שנים.
היא מתאהבת בטנקרדי בסנלי, הבן של הרוזנת
מקסטלו מונטפוסקו שמסתיר סוד עצוב.

מדוע הסתירה מכולם את מגוריה באיטליה? ואת היותה דוברת איטלקית רהוטה?
מה קרה שם ב״לה קולומביה״ שהוא נטוש?
איזה ציור גרם לניתוק בין טנקרדי וגרייסי?

ספר….. חמוד. כייפי. נעים. קליל.
והכוונה שלי כאן מאד חיובית.
ספר שקוראים בהנאה, בלי לחץ, ומדמיינים שאתם בטוסקנה (הייתי שם, יודעת על מה הסופרת כותבת) יושבים בבית קפה עם קפה ומאפה ונהנים מהנוף, מהפסטורליות וקוראים ספר על רומן קליל, כמו הספר הזה.
מאד אהבתי.
שמחה שהתעקשתי לקרוא וזכיתי בספר מתוק.
מאד מומלץ!!!!

איזיג'ט לא ענו לי. התקשרתי והתקשרתי והתקשרתי, והמתנתי והמתנתי והמתנתי. אחת השיחות שהכי לא רציתי לעשות, אבל העננים המשחירים בשמיים אותתו לי שאם אני לא אבטל את הטיסה הזו ואנסה להשיג את הכסף בחזרה, הטיסה הזו הלכה לעולמה יחד עם הכסף שלי. ובנוסף לכל, זה היה אחד הביטולים שהכי לא רציתי לעשות. עולם הזוי, וכמובן שזה יקרה, דווקא בשנה בה אנחנו טסים לאיטליה.

הייתי באיטליה אי שם ב-2006, נסיעה קצרצרה עם חברה לרומא, 4 ימים לערך, פסטה, גלידה, והרבה איטלקים מהממים שלא ממש טורחים לסבר פניהם לתיירים. היה נחמד. טעים. אבל במרוצת השנים הבנתי שהמדינה האירופית-תיכונה הזו מציעה כל כך הרבה ועוד לא ראיתי כלום. איטליה הפכה להיות היעד שאני תמיד חולמת עליו ואיכשהו הוא לא קורה...

לקראת 2020 התחדשנו, בן זוגי שיחיה ואני, בנוהל חדש ומשמח. בוחרים בית קפה, יושבים עם טבלה בגוגל, וקובעים. כן קובעים. תאריכים ויעדים - בחו"ל. הפכנו להיות הדבר הלא ספונטני הזה, אבל גילינו שזה מפיח בנו תקווה מחופש לחופש, מקפיצה לקפיצה של אסקפיזם מתוק - בלי מפחי נפש, בלי ציפיות שלא נענות. יושבים, דנים בכך, מחליטים מתי זה כן נכון לצרף את הקטנה שלנו ומתי בא לנו קפיצה קצרה החוצה לבד. אושר. במרוצת ינואר הטבלה עם 3-4 היעדים והתאריכים הלכה וקיבלה צורה, תוכן, וגם יישום

וכך, אמצע אפריל הפך ליעד נהדר קסום וזוהר בלוח השנה שלנו - דרום איטליה, אמלפי, החופים, העיירות הקטנות. הפעוטה, המשפחה ואנחנו. מה צריך יותר מזה? רק איזה בית חווה מקסים שמייצר את הפסטה והיין והגבינות שלו, וגם את זה הזמנו.הכל כמעט הוזמן והיה מוכן. חברה לאימוני הכדורעף השבועיים שלנו יחד ציפתה יחד איתי לנסיעה הזו והשאילה את "הפיתוי של גרייסי". זה ספר קליל, מכניס אותך לאווירת איטליה -אמרה. והעבירה לי את הספר אי שם בסוף ינואר.

הפיתוי של גרייסי הכניס אותי די מהר לאווירה. החלטה, נסיעה, הרפתקה, משפחה, אוכל, אהבה. וככה גם קראתי אותו - מהר. לא בטוחה אם זה רק כי הוא היה קליל והכניס אותי לאווירת הטיול התקרב, או כי ברקע בכל יום שעבר החדשות בטלויזיה והנהלים אצלנו סגרו עליי, עלינו, את ההזדמנות הזו. רציתי להספיק, אם לא את הטיסה הזו, לפחות את הספר הזה, בלי המרירות שבסוף - למרות שהסוף היה ידוע לי די מוקדם.


"היי, כאן שירות הלקוחות של איזיג'ט, תודה על הסבלנות. כיצד אוכל לעזור לך?", אנחה...
"היי, שלום - אני נאלצת לבטל טיסה אצלכם".

ב-3 מילים: קליל, חמוד, קיטשי.
חיפשתי ספר קליל לקרוא בנסיעה לחו"ל עם חברות, והספר הזה היה לי על המדף.

הספר מספר על גרייסי, אישה אלמנה בת 60 בערך, שגרה בעיירה קטנה באנגליה ומנהלת חיים די רגועים ושקטים, עם הכלבים שלה ומועדון חברות די פלצניות.
מודעה במגזין אליו היא נחשפת כשהיא ממתינה במספרה קוראת לה לצאת לסדנת בישול באיטליה - במקום קסום שמסתבר שבעברה היא הייתה קשורה אליו....
הנשים במועדון החברות מופתעות מנסיעתה ופונות לבתה, קרינה, שגרה בלונדון ולא ממש בקשר איתה, מתוך "דאגה" אליה. קרינה - קרייריסיטית מצליחה שכל חייה סובבים סביב עבודתה, נשואה ואם למתבגרת שגרה בפנימייה(אנסטסיה).
גם ביניהן אין ממש קשר של אם ובת. קרינה מחליטה לנסוע עם אמה לאיטליה ומצרפת אליה את אנסטסיה.
בסדנה באיטליה הן חוות מסע נפשי, מגלות סודות מעברה של גרייסי ומכירות חברים למסע....

ספר די קיטשי אבל זורם ומתאים למי שמחפש משהו מאוד קליל ונחמד מבלי לחשוב יותר מדי.

נחמד ביותר

מעולה! סוחף! מומלץ! להישאב לעולם אחר ולהנות מכל רגע!