ספר זה מאגד מסות וסיפורים קצרים של כהנוב שנכתבו ברובם בעיתונות בשנות ה-60-70 של המאה הקודמת. כהנוב יודעת לכתוב, אך הנושאים ברובם מיושנים לקורא המודרני ולא חידשו לי הרבה, רעיונות מעניינים יותר היא מצליחה להביע במסות הפילוסופיות שלה. כהנוב כותבת הרבה על הלבאנט, שהם קבוצת המדינות השוכנת במזרח הים התיכון. המאמרים ברובם מאוד כללים, שטחיים ואינם מתמקדים ומעמיקים, מאמרים לעיתונות אמרנו.. קריאים וברורים.

מהסיפורים הקצרים נהנתי הרבה יותר מכיוון שהם חדשים לי, מעניינים ותמיד מתמקדים בנושאי אתיקה, יהדות וציונות.
יש מאמרים מעניינים על הסופרים אלבר כהן וספרו סולל ועל אלבר ממי שהיו מעניינים ועשו לי חשק לקרוא יצירות של סופרים אלה.

הפרקים האחרונים היו שטוחים במיוחד ולא חידשו לי הרבה לכן העניין בהם היה מועט, אך למי שאיננו בקיא בהיסטוריה של מהאטמה גנדי ומעוניין לקבל סקירה קצרה על ספרות יפנית יכול למצוא בהם עניין רב. שווה קריאה.

ספר זה מאגד מסות וסיפורים קצרים של כהנוב שנכתבו ברובם בעיתונות בשנות ה-60-70 של המאה הקודמת. כהנוב יודעת לכתוב, אך הנושאים ברובם מיושנים לקורא המודרני ולא חידשו לי הרבה, רעיונות מעניינים יותר היא מצליחה להביע במסות הפילוסופיות שלה. כהנוב כותבת הרבה על הלבאנט, שהם קבוצת המדינות השוכנת במזרח הים התיכון. המאמרים ברובם מאוד כללים, שטחיים ואינם מתמקדים ומעמיקים, מאמרים לעיתונות אמרנו.. קריאים וברורים.

מהסיפורים הקצרים נהנתי הרבה יותר מכיוון שהם חדשים לי, מעניינים ותמיד מתמקדים בנושאי אתיקה, יהדות וציונות.
יש מאמרים מעניינים על הסופרים אלבר כהן וספרו סולל ועל אלבר ממי שהיו מעניינים ועשו לי חשק לקרוא יצירות של סופרים אלה.

הפרקים האחרונים היו שטוחים במיוחד ולא חידשו לי הרבה לכן העניין בהם היה מועט, אך למי שאיננו בקיא בהיסטוריה של מהאטמה גנדי ומעוניין לקבל סקירה קצרה על ספרות יפנית יכול למצוא בהם עניין רב. שווה קריאה.