ביקורת ספרותית על המלחמה שלפני - סיפור ההשתנות של צה״ל מאת ערן אורטל
ספר טוב דירוג של ארבעה כוכבים
הביקורת נכתבה ביום רביעי, 3 באוגוסט, 2022
ע"י פרל


"תאגידים שלא משתנים מתים. אנשיהם ממשיכים הלאה. צבאות שלא משתנים, ממשיכים הלאה. אנשיהם עשויים למות" (עמוד 10).

הספר "המלחמה שלפני" (הוצאת משרד הביטחון, 2022) מאת תא"ל ערן אורטל, מפקד מרכז דדו שמתאר את תחום החדשנות וההשתנות הצבאית, בתפיסה, בחשיבה ובבניין הכוח ויישומו בצה"ל, הוא ספר חשוב ומאיר עיניים, שכמאמר הרמטכ"ל כוכבי, "מספק הצצה לחדר המכונות האינטלקטואלי של צה"ל בעת האחרונה, וזו וייחודיותו. עם זאת, חשיבותו הגדולה יותר בעיניי היא הדיון השיטתי והמפותח באופן שבו צבאות בכלל וצה"ל בפרט יכולים וצריכים להמשיך לבחון את עצמם, להתפתח ולהשתנות" (עמוד 8).

יש הסבורים, כתב הרמטכ"ל, כי "רוח הלחימה, מיומנות ומקצועיות הכוחות והיכולת להשתנות ולהתאים את עצמך לשדה הקרב העתידי - הם עניינים נפרדים. האמת היא אחרת. אנו מאמנים את הכוחות ומציידים אותם, כמובן, כדי שיהיו כשירים; אנו מפתחים את הלוחמים והמפקדים ופועלים להכשרתם, כדי שיהיו מקצועיים; אנו מקבלים את אנשינו מהחברה הישראלית ומחזקים את המסירות למטרה שקיימת ממילא בקרב המשרתים שלנו. אך מיומנות הכוחות ומסירותם קשורה קשר הדוק גם ליכולת הכוללת של הצבא להשתנות ולהסתגל לתנאים המשתנים" (עמוד 8). אולם, ציין, "כשנבקעים סדקים ופערים בין היכולות, הכשירויות, תורות הלחימה והארגון לקרב לבין האויב והאיומים, הראשונים להבחין בכך בחושים חדים הם הדרגים הלוחמים. כשהבקיעים האלה הופכים לרחבים ועמוקים מדי, נפגעת מיומנות הכוחות ומקצועיותם, ומכאן קצרה הדרך לפגיעה ברוח הגייסות ומסירותם. צה"ל פעל כל שנותיו ללמוד, להשתנות ולהתאים את עצמו לסביבה המשתנה אלא שלא תמיד בעיתוי הנכון ולא בהכרח בהיקף ועומק השינוי שהיה דרוש" (עמוד 8).

הספר מאורגן בחמש חטיבות נושאיות, כאשר כל אחת מהן מכילה מספר פרקים. רוב הפרקים הם עיבוד מאוחר למאמרים שפרסם המחבר בעבר, לעיתים עם כותבים נוספים, שעודכנו והותאמו לספר. החטיבה האחרונה בספר, ואולי המרתקת ביותר בתוכו, עסקה בטרנספורמציה של צה"ל, ולמעשה בשאלה "לאן צריך ללכת, ולמה זה קשה?".

טכנולוגיה, כתב אורטל, "לא תייתר לעולם את המרכיב האנושי במלחמה – מפקדים מוכשרים, לוחמים אמיצים, יחידות מיומנות" (עמוד 289). אך אין די בכך. "אומה אחראית אינה מפקידה את גורלה רק על נכונות בניה להקרבה, ל"דם יזע ודמעות". נוצר פער מהותי בהתאמה בין הכוח הצה"לי לבין האתגרים שעומדים מולו. חובתנו האסטרטגית, המקצועית והמוסרית, היא לספק ללוחמים את האמצעים המתאימים" (עמוד 289). אורטל המליץ שבמלחמה הבאה יתמקד צה"ל בהכרעת צבאות הטרור, חמאס וחזבאללה, "באמצעות שלילת יכולת השיגור שלהם" (עמוד 289). לתפיסתו, כך תוכל ישראל למנוע את שיקום כוחו הצבאי של האויב. "השמדת המשגרים היא הדרך להותיר את האויב חשוף בתום המלחמה למערכה ישראלית עוקבת שתמנע את שיקומו" (עמוד 289).

ספר חכם שמאפשר לקורא ללמוד על שורה של תהליכים בבניין הכוח של צה"ל כמו גם על האופן שבו מגבש לעצמו הפיקוד הבכיר של הצבא תפיסות וחשיבה צבאית.
6 קוראים אהבו את הביקורת
אהבת? לחץ לסמן שאהבת




טוקבקים
+ הוסף תגובה
בת-יה (לפני 3 שנים ו-2 חודשים)
בת-יה (לפני 3 שנים ו-2 חודשים)
מילים יפות - המציאות עגומה ועלובה.



6 הקוראים שאהבו את הביקורת




©2006-2023 לה"ו בחזקת חברת סימניה - המלצות ספרים אישיות בע"מ