אם אי פעם קראתם ספר מפרי עטה של קריסטן אשלי סביר להניח שאתם יודעים למה לצפות. אני יכולה להגיד שנהניתי מהמחצית הראשונה של הספר. לעומת זאת, המחצית השנייה שלו היתה הרבה פחות טובה בעיני, ולעניות דעתי ניתן היה לקצר אותו. והרבה. ניסיתי לשמור על חיבור לסיפור, אך תיאורים ארוכים של חדרים ורהיטים, ניתוחים של כל משפט שאמרו קורט וקאדי, וחזרתיות אינסופית, הישרו עלי שיעמום ומקריאה סוחפת עברתי לקריאה מרפרפת בהילוך איטי. ואני לא מדברת על האפילוג שברובו עסק בזוג אחר לגמרי... הדבר החיובי היחיד שאני יכולה לומר על המחצית השנייה הוא שאפשר לדלג על כל הפסקאות העוסקות בשיפוץ וכד' ועדיין לא להרגיש שהחסרתם משהו.
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•••
•••
•••
•••
•••
•••
•••
•••
•••
•••
•••
•••
•••
•••
•••
•••
•••
•••
