“הספר מגולל את סיפורם של ישראל ופולה, יהודים, זוג צעיר בתחילת דרכו, אשר נמלטים יחד מעיירת הולדתם בפולין, ערב הכיבוש הגרמני.
לאחר זמן לא רב נפרדות דרכיהם של השניים וכל אחד עסוק בניסיונותיו לשרוד, כל אחד בדרכו הוא.
פולה מגיעה לרוסיה, לבית דודיה, שם היא מתחילה ללמוד ומכירה את אהובה החדש ירחמיאל (מילה), לימים בעלה ואבי בנה.
ישראל מוצא את עצמו מתגייס לצבא הפולני ועובר ממקום למקום בניסיונות להסתיר את היותו יהודי ולשרוד את הזוועות. גם ישראל מכיר בת זוג חדשה ומתחיל איתה מערכת יחסים, שאותה משווה כל העת למערכת היחסים שלו עם פולה, אהובתו הנצחית.
עם הזמן, ישראל מגלה במפתיע, דרך מכתב שמצא, כי פולה נישאה, התאלמנה וכי היא אם לילד רך, המתגוררת במוסקבה.
הוא נחוש למצוא אותה, ועובר תלאות רבות עד לרגע המיוחל.
הוא נושא את פולה לאישה ויחד עם נמלטים מהמשטר הקומוניסטי הקשוח אל עבר מטרתם הנעלה, עליה לפלשתינה.
אם נראה לכם שגיליתי לכם יותר מידי פרטים מהספר, אז זהו שלא. הכל כתוב בתקציר. זוהי נקודה נוספת שהעיבה לי על הקריאה. מצאתי שלא היו לי הפתעות, לא היה מתח, הכל היה גלוי ושקוף מתחילת הקריאה בספר וחבל. היו חסרים לי אלמנטים של מתח, קצת התפתחויות לא צפויות בעלילה.
מכל מקום, בסה"כ מדובר בסיפור אהבה יפה. להפוך את הבלתי אפשרי לאפשרי, זוהי גולת הכותרת, וכן, גם בתקופה קשה זו, האהבה יכולה לנצח.
הספר כתוב בגוף שלישי, מפי מספר כל יודע, כתוב בסה"כ בצורה יפה, עריכה טובה, שפה גבוהה וניסוח משובח. יחד עם זאת, העלילה לא התפתחה מעבר לצפוי, וזה מעט אכזב.
ספר חביב, לא יותר לטעמי.”

“"כנגד כל הסיכויים"...

איזה סיפור אמיתי שובה לב, מרתק ומרגש כאחד. אני קראתי אותו בשלוש שעות...

בערב פלישת גרמניה הנאצית לאדמת פולין, פולה בת ה-17 וישראל בן ה-18, חבוקי זרוע נמלטים מאדמת פולין לרוסיה.

ישראל ופולה הכירו בגימנסיה. הם בילו יחדיו ואהבת נעורים קרנה מעיניהם. בעיני ישראל פולה היתה יפיפייה, עם חיוך משורטט ושיער בהיר. העולם עד אז, נראה ענוג ורווי באהבה...

"יום יבוא ואת תהיי אשתי"... ישראל הבטיח (עמוס 6)
"אני רק בת שש עשרה."... "צעירה מדי להחלטות מהסוג הזה. אני חייבת עוד לטעום מן החיים ולפגוש אנשים נוספים לפני שאחליט לקשור את גורלי עם... בעל"... (עמוד 6).

הוריה של פולה היו בעלי אטליז ולה שני אחים: הניק ודוד. ישראל סיים את לימודיו בהצטיינות, אך האוניברסיטאות בפולין סירבו לקבל סטודנטים יהודים, והפיתרון הראוי היה להתרחק מפולין, ולחצות את מסך הברזל ללבוב שברוסיה. שם אימו של ישראל-הניה, עבדה כטכנאית שיניים, למרות שהייתה רופאה במקצועה, עקב כך שהשלטונות סרבו להעסיק רופאים יהודים, והניה נאלצה לקבל על עצמה את הדין.

עם סיום הלימודים בגימנסיה פולה נשלחת על ידי הוריה, לרוסיה לדוד משה-האח של אביה, במטרה להתקבל שם לאוניברסיטה.

מפח נפש פולה נחלה, כשהפקידה באוניברסיטה מסרה לה, שהרשימה ללימודים לשנה הבאה הסתיימה ושלא נותר מקום פנוי.

על אדמת רוסיה, דרכם של פולה וישראל נפרדות. פולה התקבלה לעבודה במכרות הפחם כאחות, ואילו ישראל הגיע לבריסק, ומצא את אביו ואת הדודה מניה.

למזלה של פולה, בעת עבודתה כאחות במכרות הפחם, היא התחבבה על מעסיקיה, ונשלחת למוסקבה, לממש את חלום חייה: "למודי רפואה".

ישראל, התקבל לעבודה בבלאראוס במכרה פחם, ולאחר מכן המשיך בלימודיו כסטודנט לאגרונומיה באנגלס, בירת הרפובליקה האוטונומית במכון לחקלאות. לאחר שסיים את לימודיו, התנדב לצבא פולין ושירת בחיל הקשר. למרות כל תחנות החיים הללו, אהבתו לפולה לא דעכה מעולם.

פולה במהלך שהותה אצל הדוד והדודה, מתבשרת במכתב מאמה, שאביה נשלף ממיטתו באישון לילה, נשלח למחנה עבודה עם יהודים נוספים ועקבותיו נעלמו. האם ואחיה: דוד וניק, נאלצו לעזוב את ביתם, ועברו להתגורר בגטו, ברחוב גרבנובסקה יחד עם כל יהודי העיר.

פולה לא שכחה את ישראל, אבל החיים ממשיכים, ובמסגרת לימודיה הכירה את ירחמיאל– בנם של דורה ושמואל, המכונה ע"י הוריו מילה. מילה סטודנט לרפואה מתאהב בפולה והם מתחתנים ואף זוכים בילד, אך הגורל ארב לפולה ... מילה גויס לצבא הרוסי ולא שב ממנה... החיים חזקים מכל דבר והם ממשיכים ... פולה האלמנה מטופלת בילד קטן, נשארת להתגורר אצל הורי בעלה דורה ושמואל, וממשיכה את לימודיה ברפואה.

באחת הפרקים בספר, אורית רז מתארת כיצד דוד-אחיה של פולה מצא את מותו... דוד נתפס על הגדר שהקיפה את הגטו, על ידי קצין אס. אס. כשבסך הכול היה בדרכו לחנות מצרכים מעבר לכביש... את גופתו ניקרו העורבים, ואחרי שלושה ימים גופתו נעלמה... הקטע הזה בספר מזעזע וקשה. תמונה מבעיתה שליוותה אותי לאורך כל הקריאה.

ישראל בביקור בעיירת הולדתו, מגלה מכתב מפולה, שתוכנו מצית את הלהבות בליבו, וכנגד כל הסיכויים ובעקשנותו הוא חוצה את מסך הברזל למוסקבה...אלא מה, שהוא לא מתקבל בברכה אצל הוריו של מילה, ובמיוחד על ידי דורה. הבנתי את דורה אך לא הסכמתי איתה. דורה, ניסתה למנוע מפולה לחזור לפולין עם הנכד היחיד שנותר לה מבנה, והיא עשתה הכול כדי להפריד בין פולה לישראל.
עמוד 171: "הוא לא בשבילך, הבחור האיום הזה!" ... "מה יש לבחור צעיר ופנוי לחפש אצל אלמנה עם ילד?"... "הוא לא ירצה בך,"... עמוד 181: "ישראל בחיים לא ייכנס לנעליו..."..."הוא לא מתאים לך. רווק בגילו בשביל מה הוא צריך אישה עם ילד?"...

דורה לא מאסה בשום תחבולה למנוע את עזיבתה של פולה ונכדה. בנוסף לכל המשפטים שניסתה להטמיע בפולה, היא אפילו השקתה את נכדה בקפה בשעות הערב, כדי שהילד יישאר ער ולא יירדם חלילה, וכך "יציק" לישראל, שבא לבקר את פולה מתוך מחשבה, שאולי הצקותיו של הילד יגרמו לישראל לקבל רגליים קרות. בקטע הזה ממש כעסתי על דורה. מה אשם הילד? למה להרע לו? ממתי משקים ילד בן שלוש בקפה?...

למרות זאת, ישראל בתושייתו הנפלאה, ודבקותו במטרה, הופך את הבלתי אפשרי לאפשרי... (זה לא ספויילר משום ש"האפשרי" נרשם על הכריכה).

הספר הזה מכיל סיפור היסטורי, מרתק וסנטימנאלי שכתוב ברגישות רבה. הפרקים קצרים ומסופרים לסירוגין על ידי פולה וישראל, על אדמות פולין ורוסיה, ועל רקע המלחמה הגדולה ביותר שידעה ההיסטוריה.

פולה וישראל שני גיבורים שדבקו בחיים, על אף הציפורניים החדות של המשטר הקומוניסטי והנאצי.

הסופרת אורית רז הינה כלתם של פולה וישראל. פולה נפטרה מסרטן בלבלב וישראל בגיל 96 כיום, ממשיך להכתיב לאורית רז ספר נוסף, על תקופת השואה העוסק בסיפור אהבה.

אורית רז ידועה כסופרת לילדים ונוער וזהו ספרה השלישי למבוגרים. קדמו לו: "תערוכת יחיד" ו"מי בכלל דיבר על אהבה". את שניהם לא קראתי-אחפש אותם.

כתיבתה הפשוטה של אורית רז, מרתקת, מהודקת ואנושית. הכל אמיתי... אין כאן משחקי מילים ומטאפורות. זהו סיפור חיים!

"אומרים אהבה יש בעולם, מה זאת אהבה?" (חיים נחמן ביאליק).

מומלץ בחום, למרות שלי אישית היה חסר מעט מידע על ההורים של פולה וישראל מאידך, היות שפולה וישראל הם הליבה של העלילה, לא ראיתי בכך חסרון מהותי.

לי יניני”

“אני שלך ואת שלי / אורית רז

ספר שואה שהוא יצירה ספרותית מרתקת.

חייהם של יהודי פולין בשנות הכיבוש הנאצי נפרשים לעינינו באמצעות סיפורם של ישראל ופולה פרידברג, שהם גם חמיה וחמותה של הסופרת, אורית רז.

סיפורם האישי הוא סיפור של אהבה, אומץ, תושיה ותקומה.

בחור ובחורה יהודיים נפגשים בצעירותם ומתאהבים. לשניהם יש משפחות אוהבות, והחיים בפולין שלפני מלחמת העולם השנייה אינם מעידים על הבאות.
לאט לאט מתגברות הצרות, המלחמה מבריחה אותם למחוזות רחוקים ובכורח הנסיבות, נפרדות הדרכים.
שנות המלחמה הארוכות לא שוברות את רוחם. השניים מתעלים מעל לזוועות השואה וממשיכים הלאה.
בעוד שנעוריהם עוברים עליהם בקשיי הישרדות ואנטישמיות, בבגרותם הם זוכים להצלחה אישית ומקצועית, שנובעת מאופיים החזק, חכמתם ואומץ לבם.

בחלוף השנים מנסים פולה וישראל לשכנע את עצמם שהתגברו על האהבה שנקטעה באיבה.
ולמרות זאת, הצורך למצוא זה את זו אינו מרפה....

המפגש המחודש, האירועים שהתרחשו לאחריו, דרך היסורים והתלאות וסיפורי המשפחות שנותרו מאחור, מרתקים עד שאי אפשר להניח
את הספר עד לסיומו.

בעיניי, זהו אחד מספרי החובה בכל בית.

מומלץ בחום רב.”