"היא חייכה חיוך דומע, פתחה את הספר, התחילה לקרוא, והכניסה את כולם לעולם שלא היו בו פצצות. אולי היה שכול, לעיתים היה פחד, אבל היה גם אומץ להתמודד עם האתגרים האלה."

אני חושבת שניתן להבין את זה מהתקציר, אבל אזהרת טריגר – מלחמה.
אני מודה שמאז תחילת המלחמה לפני כמעט שנתיים, נמנעתי באופן אקטיבי מספרים יותר כבדים ככלל, וספרים שעוסקים במלחמות בפרט. בחודשים האחרונים הרגשתי צורך לחזור ולגוון, ולכן התחלתי להכניס לאט לאט גם ספרים מעט יותר כבדים. את הספר הזה חברה הביאה לי בלי שביקשתי, ואמרה שאני צריכה לקרוא אותו. שמחה לומר שהיא צדקה, גם אם הוא שלח אותי למסע רגשי לא פשוט.
גרייס עוברת במהלך הספר מסע פיזי – מהמקום שהיה ביתה במשך כל חייה היא עוברת ללונדון, עם כל השינויים שכרוכים בזה, אבל גם מסע רגשי – בתחילה מסע "רגיל", של עזיבת מקום מוכר, יציאה לעצמאות והתבגרות – אבל לאחר מכן מסע קשה במיוחד של מלחמה וכל מה שכרוך בכך. ממצב של מלחמה רחוקה למצב של הפצצות יומיות ואובדן של אנשים אהובים. אין ספק שהמלחמה היא המסע הקשה יותר, והיא אכן תופסת את רוב הספר. מצאתי את עצמי בכל כך הרבה מקומות במסע הזה, ואני חושבת שברגעים מסוימים הספר גם עזר לי לעבד חלק מהחוויות האישיות שלי, והרגשות שנשארו שם. בעיניי זה אומר שהספר מוצלח במיוחד.
גרייס היא דמות ראשית שהצלחתי מאוד להתחבר אליה. בין אם במאמץ לשפר ולעשות טוב בעולם, ובין אם במציאת המפלט בספרים. גרייס היא מאוד אנושית. היא כועסת, היא כואבת, היא שמחה, היא אוהבת, היא שונאת. ובכל מקום כזה הרגשתי שאני כל כך מבינה אותה, וכל כך מזדהה איתה. היא כתובה נהדר, והיא מרגישה אמיתית.
אני לא רוצה להכנס לספוילרים, אבל חשוב לי להדגיש שכספר שמדבר על מלחמת העולם השנייה ועל לונדון בתקופת הבליץ – יש מוות בספר, והוא מאוד נוכח. בין אם בהקשר המלחמתי אבל גם מוות בנסיבות טבעיות והקשיים שאדם שחווה מוות קרוב עליו עובר. יש גם הפצצות, ונזק לרכוש ולבתים. אני מודעת לזה שאלו טריגרים אצל הרבה אנשים בתקופה הזו.

לסיכום: אהבתי מאוד. בכיתי, התרגשתי, כאבתי, שמחתי. מסע רגשי משל עצמי, בתוך ספר אחד. ובתור אוהבת קריאה מושבעת, אני חייבת לכלול עוד ציטוט שמאוד נגע בי: "אני חושב שבקרבו של כל אדם יש חלל, פער שממתין שימלאו אותו במשהו. בשבילי המשהו הזה הוא הספרים וכל החוויות שטמונות בתוכם."

לפעמים יש אירועים היסטוריים משמעותיים אשר משפיעים על חיי היומיום שלנו. משפיעים על שגרת חיינו. משנים אותה מקצה אחד לקצה אחר. אני מרגישה שכך זה גם במדינתנו בעקבות המהפכה המשטרית והרפורמה, יש כל כך הרבה שינויים עכשיו במדינה אשר משפיעים על חיי היומיום והשגרה, למשל, הפגנות, פיגועים ועוד. אני כל שבוע הולכת להפגין במוצ"ש ליד ביתי או לפעמים אפילו נוסעת לקפלן. כל העניין הוא כבר לא של ימין ושמאל אלא של דיקטטורה מול דמוקרטיה. החוקים שלוין וביבי מנסים להעביר הם מאוד מסוכנים ויכולים לפגוע באופייה הדמוקרטי של ישראל. מהפכות דומות התרחשו בפולין ובהונגריה ושינו את אורך החיים של התושבים מקצה לקצה ואם לא נילחם על הדמוקרטיה זה מה שיקרה פה בישראל.

הספר מספר על גרייס אשר באה ביחד עם חברתה הטובה ויו ללונדון מכפר באנגליה. כל אחת עזבה את הכפר מסיבות כאלו ואחרות. הן עוברות לגור עם חברתה הטובה ביותר של אמה של גרייס (אמה ואביה של גרייס נפטרו) ועם בנה. גרייס מתחילה לעבוד בחנות ספרים וויו בחנות כולבו. גרייס נאלצת לעבוד בחנות ספרים לתקופה מסוימת כדי לקבל מכתב המלצה כדי שגם היא תוכל לעבוד בכולבו אך במהלך עבודתה בחנות גרייס נמשכת לעולם הספרים ואפילו מתחילה לקרוא ספרים ומחליטה להישאר לעבוד בחנות. כמה חודשיים אחרי שגרייס התחילה לעבוד בחנות הספרים, מלחמת העולם השנייה פורצת וגם אנגליה מצטרפת למלחמה. המלחמה וההפצצות מצד מדינות הציר משפיעות על אורך החיים והשגרה בלונדון. בין היתר המלחמה משפיעה גם על גרייס ועל חנות הספרים. גרייס נאלצת לעבוד פחות שעות בחנות הספרים בשביל להיות פקחית ולעזור לאנשים במלחמה בזמן ההפצצות. בין היתר תפקידה היה להוביל אנשים למקלטים ולכבות שריפות אשר נגרמו מהפצצות ולטפל בנפגעים מהפצצות. ובמקביל הייתה עושה במקלטים ובחנות הקראות ספרים לאנשים כדי שיוכלו לשכוח מחיי היומיום והחרדה שהמלחמה גורמת עמה. המלחמה גם משנה את החיים של יקריה, ויו עוזבת את לונדון ומתנדבת בחיל הנשים של המלחמה, חברתה של אמה מתנדבת בזמן המלחמה ובנה מתגייס לצבא. אהובה של גרייס בחנות הספרים נאלץ להתגייס לחייל האוויר בזמן המלחמה.

שינויים בשגרת חיי היום יום בישראל בתקופה הנוכחית לעומת מלחמת העולם השנייה שונים זה מזה. בישראל הסכנה הממשית לסכנה נמוכה יותר מאשר היה במלחמת העולם השנייה, במלחמת העולם השנייה השינויים היו הרבה יותר דרסטיים וקיצונים ושגרת החיים של האנשים השתנתה לחלוטין. פה בישראל עדיין יש שגרת חיים, אנשים הולכים לעבודה ומגדלים את משפחותיהם אבל במקביל הולכים להפגנות ונלחמים על הדמוקרטיה, משהו שחלקם לא עשו קודם לכן.

בנוסף, הספר מדבר על ספרים ואיך הספרים יכולים לגרום לנו לאושר, לרוגע ולשמחה ומקום מפלט גם בזמנים ותקופות קשות. זה משהו שאהבתי מאוד בספר הזה. בסה"כ נהנתי לקרוא את הספר, ספר נחמד, היו לפי דעתי תיאורי יתר של ההפצצות. ספר אשר מראה נקודה אחרת על המלחמה ועל כך שתושבי לונדון מנסים למצוא שגרה עם כל הכאוס שהתרחש אז בעולם. ממליצה לקרוא את הספר.

סיפור "הקרב על בריטניה" במלחמת עולם שניה מזווית ראיה קצת שונה ממה שהכרתי.
סיפורם של אנשי לונדון שמנסים להמשיך ולנהל איזושהיא שגרת חיים למרות ההפצצות, למרות הגברים והבנים שגוייסו לצבא, למרות שהילדים הקטנים נשלחו מחוץ לעיר...
אנו למדים על החיים האלה דרך סיפורה של גרייס שהחלה לעבוד בחנות ספרים קטנה ומוזנחת.
היא נשאבת לאט לעולם החדש של הספרים. עולם שלא הכירה קודם לכן. ומוצאת בהם נחמה גדולה שעולמה מתפרק מסביב: שקולין, הבן של בעלת הבית שלה מגויס לצבא, שחברתה הטובה מגוייסת אף היא, שההפצצות מתחילות...
ובין לבין מתואר עולם הספרים.
אנו למדים כיצד היא מצילה את החנות הקטנה, מעדכנת אותה ומתחברת עם בעל החנות..
אהבתי מאוד.

גרייס נוסעת ללונדון עם חברתה ומשתכנת אצל דודתה. היא מתחילה לעבוד בחנות ספרים מבולגנת ומאובקת, וכמובן היא גם לא קראה בחיים ספר אחד. המלחמה מתנהלת בעצלתיים ועדיין לא מגיעה ללונדון. וגם כשהיא מגיעה סוף סוף בבליץ המפורסם התיאורים המחרידים של ההפצצות, המוות וההריסות לא עשו עליי רושם. כל מוות וכל פיתול של עלילה צפוי בהחלט ויש קצת ניחוח של סרט הוליוודי "כל הלונדון חרבה אבל גרייס נשארת בריאה ושלמה ומצליחה לתפקד בכל החזיתות". הספר לא רע, לרוב זורם וקולח אבל לטעמי לא מעביר את קולות המלחמה על אף שמאוד משתדל. ספר "בסדר" כשמו כן הוא.
מה שכן מאוד אהבתי זו שירת הלל לספרים ולקריאה. אבל אני משוחדת :)

סיפור לונדוני על שגרת חיים בצל הבליץ על לונדון בזמן מלחמת העולם השניה, כשכל הגברים מגוייסיו והילדים נשלחים מחוץ לעיר, העיר מתרוקנת והחיים מנסים
לשמור על שגרה מסויימת גם אם היא קשה ככל שתהיה ובכל זאת...
גרייס מגיעה לעיר הגדולה קצת לפני פרוץ המלחמה, בזמן שמנסה להתערות בעיר היא מוצאת עבודה בחנות ספרים. עולם שלא הכירה כלל. היא רגישה, מלאת חמלה, לא מוותרת לעצמה ונרתמת לשיקום החנות ההרוסה בצד התנדבותה בלילות לכוחות ההצלה כשהרחובות ריקים מאדם והעיר מופצצת. במלחמה כמו במלחמה ישנם המון סיפורים כואבים וביניהם גם סיפור אהבה מתבשל ותקוה.
ממליצה

ספר משעמם ומשמים
חוזר על עצמו, בלי עניין אמיתי.
ויש לו פוטנציאל! אבל הסופרת לדעתי כיוונה יותר לבני נוער לקריאתו.
בקיצור, ממש לא מומלץ!

כמו אגדה, וחיו באושר ועושר עד עצם וכזה,
יש הטוב, הטובה, הרע, המאמא, הנערה, האהוב, היתומים המתוקים,
וחנות הספרים הקהילתית שהייתה חור של בלאגן ואבק ובעלים עייף ורוטן
והפכה לחנות קהילתית ידידותית ונעימה, מוארת (בעצם לא כי הייתה האפלה) נקייה ומסודרת שהרבה חשיבה יצירתית מושקעת בה
הלוואי עלינו כזאת - להרגיע קצת בימי בעסה כמו השנה שחלפה,
וכולם בסיפור בסופו של דבר מתמודדי מלחמה,
מתמודדי לילות ההפצצות האיומות בבליץ על לונדון במלחמת העולם השנייה
מתמודדי אובדן ורעב.
חמוד מתוק ומר לא כתוב משהו. אז חמוד.