ביקורת ספרותית על אנו החיים (מהדורת 2022) מאת איין ראנד

---

We the living
היה לרומן הראשון שפרסמה איין ראנד ב-1936. העלילה מתבססת על פטרבורג בשנים 1925-1921 כאשר משפחתה של הגיבורה קירה ארגנובנה מתבססת על דמותה של איין ראנד.
"ראנד סיימה את "אנו החיים" ב-1933. במכתב שכתבה ב-1934 סיפרה כי הקוראים הראשונים שקראו את כתב היד, "נדהמו לחלוטין כשהתברר להם שכך הכן התנהלו החיים הסובייטים". (ע"מ 377, אחרית דבר).
בני משפחתה ארגובונה ברחה לחמש שנים במהלך מלחמת האזרחים לחצי האי קרים. בתומה- 1922 הם חוזרים לפטרבורג.

"פועלי העולם התאחדו!"
קירה הביטה במילים שעל קירות התחנה החשופים. טיח התקלף בכתמים כהים, והקירות נראו כאילו לקו במחלת עור. אבל שלטים חדשים נתלו עליהם. אותיות אדומות הכריזו:
תחי הרודנות של מעמד הפועלים! מי שלא בעדנו הוא נגדנו!" (פרק 2 – ע"מ 21).

קירה ומשפחתה מגיעים לפטרבורג ומופתעים לרעה מהשינוי הפלורוטרי של העיר. קירה ומשפחתה משתכנים בדירה קטנה בעיר. קירה בניגוד להצעת אמא פטרובונה שתעבוד בקלדנות רוצה ללמוד במכון הנדסה ולבנות גשרים מאלומיניום.

"בודדה?" שאל
"מאוד – וכבר המון זמן" השיבה בפשטות.
"טוב אז בואי"
"טוב".
הוא אחז בזרועה והיא פסעה בעקבותיו. הוא אמר: "חייבים להזדרז. אני רוצה לצאת מהרחוב הצפוף הזה".
"גם אני".
"אני חייב להזהיר אותך לא לשאול שום שאלות".
"אין לי שום שאלות".
היא הביטה בתווי פניו המדהימים. בהיסוס,בתדהמה, נגעה באצבעותיו הארוכות שאחזו בזרועה.
"למה את מסתכלת עלי ככה?" שאל. אבל היא לא ענתה. הוא אמר: לצערי אני לא בן לוויה מרנין במיוחד הערב.
"אני יכולה לעזור לך?"
"בשביל זה את כאן. הוא עצר לפתע. "מה המחיר?" שאל. אין לי הרבה. קירה הביטה בו והבינה למה ניגש אליה. היא עמדה בשתיקה לתוך עיניו. כשדיברה נמוגה הרוטטת מקולה, שנעשה עכשיו נחוש ושלו.
היא אמרה "לא הרבה,.
"לאן נלך?".
"ראיתי גן קטן מעבר לפינה. בוא נלך קודם לשם-לזמן קצר".
"יש שוטרים בסביבה?".
"לא".
(ע"מ 46- פרק 4).

קירה פוגשת ברחוב באהוב ליבה לאו. הם לא שכבו והיא אבדה עליו שהיא זונה. הם יפגשו כול חודש (בשלב זה של הסיפור ליאו נרדף ע"י השלטונות).
וסילי איוונוביץ דודה של קירה מתחיל שורה של יוזמות- תחילה חנות פרטית לבדים, לאחר מיכן יצור ושיווק סבונים משומן חזיר ולבסוף יצור ושיווק סכרין. כל העסקים נכשלים בזה אחר זה. המשפחה חייה בדוחק ומתקיימת מתלושי מזון בהם אוכלים בעיקר דייסת דוחן.
מאהבה השני של קירה הוא אנדיי טגאנוב- פעיל קומוניסט וסטודנט נוסף במכון. הוא מזהיר אותה מהקשר עם ליאו המבוקש ע"י השלטונות.
לבסוף הוא מנוקה מאשמה ומקבל שלושה חדרים מדירתו הישנה של משפחתו לפני המהפכה. קירה עוברת לגור איתו ומסתכסכת עם משפחתה.
ליאו וקירה מנסים לצאת לחופשה:

"בהחלט אזרחים", אמרה בעלת הבית. "אני יכולה להשכיר לכם את החדר ללילה. אבל קודם אתם צריכים להביא תעודה מהאופרבדום שלכם, שבה כתוב איפה אתם גרים בעיר, ורישיון מהמשטרה המקומית שלכם, ואז אתם צריכים להראות לי את פנקסי העבודה שלכם, ואני צריכה לרשום אותם בסובייט שלנו כאן, ובמשטרה שלנו, ולקבל אישור בשבילכם כאורחים זמניים, וצריך לשלם מס, ואז תוכלו לקבל את החדר".
הם נשארו בעיר" (ע"מ 129- פרק 13).

ליאו לומד פ"פ והיסטוריה באוניברסיטה (מה שאיין ראנד למדה), קירה לומדת הנדסה במכון. אימה של קירה- גלינה פטרובנה מתחילה ללמד תפירה בבית הספר בעיר.
ליאו ורירה מאבדים את חדריהם בדירה לטובת פועל קשיש ומרינה לברובה- נערה פלורוטרית חוצפנית בנוער הקומוניסטי שגונבת להם עוד חדר בדירה למרות ניסיונותיה של קירה לשחד את האופרבדום (אחראי מגורים בבניין משותף).

הטיהור
"הודעה הורתה לכול הסטודנטים להתייצב במשרד, לקבל שאלון ולמלא אותו מיד. לקבל את אישור האופרבדום שלהם לאמיתות התשובות, ולהחזיר אותו לוועדת הטיהור. מוסדות השכלה גבוהה של ברית-המועצות יטהרו מכול אדם שאינו רצוי מבחינה חברתית. אלה שיימצאו בלתי רצויים מבחינה חברתית יסולקו ולא יתקבלו לשום מוסד לימוד".
השאלות העיקריות היו:
מי היו הוריך?
במה עסק אביך לפני 1917?
במה עסק אביך בין 1921-17?
במה עוסק אביך כיום?
במה עוסקת אמך כיום?
מה עסית בזמן מלחמת האזרחים?
מה עסה אביך בזמן מלחמת האזרחים?
האם הצטרפת לאיגוד מקצועי?
האם הצטרפת למפלגה הקומוניסטית של ברית"ה?
(ע"מ 167-66- פרק 16)

קירה שאביה היה מנהל מפעל בגדים וליאו שאביו היה אציל לבן וגנרל במלחמת האזרחים מועפים באחת מלימודיהם:
"כשחזרה הביתה, ליאו היה שרוע על המיטה. הוא לא קם. הוא הביט בה וצחק. צחוק יבש, חדגוני, חסר סיבה. היא עמדה בלי ניע והביטה בו.
"זרקו אותך?" שאל, התרומם על מרפק לא יציב, ושערו נשמט על פניו. "את לא צריכה לספר לי. אני יודע. העיפו אותך כמו כלב. גם אותי, כמו שני כלבים, מזל טוב, קירה אלכסנדרובנה. מעמד הפועלים מברך אותך מקרב לב!".
"ליאו, אתה... שתית!".
"בטח. בשביל לחגוג. כולנו שתינו. עשרות סטודנטים, באוניברסיטה. הרמנו כוסית לחיי רודנות הפרולטריון...
הרבה כוסיות לכבוד רודנות הפרולטריון..."
(ע"מ 169-חלק 16).

"כולנו רוצים כל מיני דברים, והם נלקחים מאיתנו. וזה בסדר. אבל מכיוון שאנו יצורים חיים- בכל אחד מאיתנו יש משהו, משהו שהוא כמו לב ליבם של החיים- ובה אסור לנו לגעת. אתה מבין, נכון?
והוא לב לבם של החיים בשבילי, ואתה לא יכול לקחת אותו ממני, כי אתה לא יכול לעמוד כאן ולהסתכל עליך ולדבר ולנשום ולזוז, ואז להגיד לי שתיכח אותו- אנחנו לא משוגעים, שנינו, נכון חבר קומיסר?
החבר הקומיסר אמר: מאה אלף פועלים מתו במלחמת האזרחים, אם מנחים על הכף המאזניים את ברית המועצות כולה- למה אריסטוקרט אחד לא יכול למות?
(ע"מ 181-80-פרק 16).

ליאו חולה בשחפת. הנסיונות לחלץ אותו לבאת הבראה מהממשל לא נענים- הוא לא חבר במפלגה ולא באיגוד מקצועי. לבסוף הוא מגיע לקרים לבית הבראה פרטי ממקור כספי שקירה מארגנת.

"אנחנו דנים בעסקה קטנה, קירה אלקסנדרובנה", הסביר בשקט בנימה מפויסת.
"הבטחתי לכם שקוקו יעשה הרבה בשביל ליאו", חייכה אנטונינה פבלונבנה.
"קירה, אני הסביר אחר"כ", אמר ליאו לאט, ומילותיו היו פקודה.
(..) מוזורוב השתדל לא להביט בעיניה, שננעצו בו כאילו הם רושמות כול מילה שיוצאת מפיו.:
"אתה מבין את היתרון שבסידור הזה, לב סרגיביץ'. סוחר פרטי הוא תואר שלא קל לשאת אותו בתקופתנו.
(..) "אין בעיה" אמר ליאו. "אני אקח את זה על עצמי. לא אכפת לי עם יקראו לי סוחר פרטי או ניקולס השני או מפיסטופלס".
(ע"מ 225- פרק 21).

ליאו שפגש את אנטונינה פבלובנה בקרים עושה עסק עם בעלה. דרך חבר מפלגה (סרוב) הם יפתחו עסק לא חוקי של מכירת מזון. עם יתפס הוא יוצא להורג. קירה מנסה להזהיר אותו ללא מועיל.

"היא צחקה, צחוק אנושי שלא נשמע אנושי, שלא נשמע כמו צחוק:
"טיפש שכמוך! אני גאה במה שעשיתי! תקשיב לי! אני לא מתחרטת! אני גאה בזה! אז אתה חושב שאהבתי אותך, מה? שאהבתי אותך, אבל בגדתי בך מהצד, כמו רוב הנשים?
(..) זה מה שבהתאם לעולם- את השאלה הזאת ואת התשובה שלכם! מתנה נפלאה, לא? אבל אחד מכם קיבל את התשלום. ואני שילמתי אותו. בך ולך. על כול הסבל שהחברים שלך הביאו אל עולמם של החיים.
איך זה מוצא חן בעינך? החבר אנדריי טאנוב, חבר המפלגה הקומוניסטית של ברית המועצות?
אם לימדתם אותנו שהחיים שלנו הם מאומה לעומת אלה של המדינה
(ע"מ 325-24).

אנדריי טאנוב- חבר המפלגה שקירה ניהלה לאורך הספר רומן מקביל איתו ועם אהוב ליבה ליאו מלשין לנא"אפו (משטרה חשאית) על החנות של ליאו. קירה לקראת סוף הרומן באה לסגור אתו חשבון.


"אנו החיים" רלוונטי מתמיד להבין את העריצות הסובייטית ועוד הרבה מדינות רודניות שמסתובבות בעולמנו כיום- בה חיי הפרט שווים מאומה.

בהרצאתה הפומבית האחרונה ב-1981 נשאלה מן הקהל איין ראנד עם יש עתיד לרוסיה?
היא השיבה בנחרצות (ובחיוך) לא!

רומן פורץ דרך, הראשון מסוגו שסיפר לעולם על הברוטליות האכזרית של ברית-המועצות, ואת החשיבות של אינווידואליזם על חשבון קולקטיביזם

» ביקורות נוספות של אושר
» ביקורות נוספות על אנו החיים (מהדורת 2022)