ביקורת ספרותית על אוטוביוגרפיה של יוגי מאת פרמהנסה יוגאנדדה
ספר מעולה

---

כתוב כאן שהתחלתי לקרוא אותו לפני 8 שנים, אם אני זוכרת נכון, גם כעת אני קוראת אותו, אתמול חברתי בשיחת טלפון שאלה אותי איזה ספר את קוראת כעת, עניתי לה שאת הספר הזה ותוך כדי גם את הספר ספר החיים והמתים הטיבטי, וואוו אילו ספריםענת, את קוראת עכשיו, אז כן התחלתי את האוטוביוגרפיה של יוגי כנראה שוב ממש בתחילת המסע שלי שהתחיל בנובמבר 2020 והחלטתי להמשיך קצת לפני יומיים שוב, היגעתי כעת אתמול לקטע שהוא פוגש את הגרמניה בגרמניה שלא אכלה 15 שנה והיא כולה בחיבור עם אלוהים הנוצרי של ישו וזה מאוד מעניין איך הוא מחבר את היוגה כדי להביא אותה למערב או לא ממש בשביל זה לנצרות כן זו האמיתית של ישו הראשונית ש אלוהים זאת האהבה זו אנרגיה זו ההוויהה מהות. הסיפור של הספר הזה בשבילי הוא מאוד מעניין באיך התגלגל אלי ומתי אני קוראת בו ומה המשמעות שלו בשבילי כמורה ל יוגה כ יוגית כתלמידה כמתרגלת. לפני שלמדתי ממש קורס מורים כול חברי ליוגה אמרו לי את חייבת לקרוא את הספר הזה או לפחות ככה הבנתי מהם שזה מה שאני צריכה לעשות כדי להיות יוגית אמיתית ואחר כך כשעשיתי את הקורס מורים סופסופ אז ממש חשבתי שעד שלא אסיים לקרוא את הספר הזה אינני מורה ליוגה אמיתית, עכשיו אני יודעת שהכול בסדר תמיד הייתי ואהיה מורה ליוגה סבבה לגמרי גם בלי לקרוא את הספר הזה, ובעצם אני כרגע חושבת שאצטרך לקרוא אותו שוב מה שאינני נוהגת לעשות בדרך כלל עם ספרים אלא אם... אז טרם סיימתי לקרוא את הספר בעצם וכבר אני מזדרזדת לכתוב פה משהו עליו, כיוון שמזמן לא כתבתי כלום במחשב ובטח שלא בכתב יד, אז נה הצלחתי לאזור כוחות נפש לעשות עבודת כתיבה על עצמי ומעשיי, מסתבר שאני בעצם ערגע בחזרתו של יוגננדה ל הודו אחרי 15 שנה ב ארה"ב בביקור בהודו והמזכיר שלו בדיוק כותב מרשמיו מהמיפגש עם המורה של המורה שלו = מרגש מאוד, תענוג ממש אננדה, אני בעמוד 423 מתוך 538 עמודים. יופי של נקודת ציון בדרך, והיום יום שלישי פעמיים כי טוב 16 באפריל 2022= 26/04/2022, כמידי יום ג' תירגלתי יוגה אצל המורה שלי, עוד תמריץ להסתובב עם הספר הזה ביד מהמירפסת פנת ישיבה שם ל חדר שינה לשידה ליד המיטה ולספה בסלון מזמן לא לקחתי את הספר הזה ואף ספר בעצם לים, ניזכרתי מי היה האחרון ב ים: של מלכה פלדשטיין האמת העירומה של האהבה, נו שוב האהבה האמת של החיים, אז אחזור רגע לסיפור הספר הזה ואני גילגוליו אלי, והתמיהה שלי למה בעצם אף אחד לא כתב שום ביקורת ואיך אני עדיין לא כתבתי עליו עד היום הזה, היום העשירי לספירת העומר 10 התפארת שבגבורה כ"ה ניסן שבוע אחד ו שלוש ימים לעומר, איך זה קשור? קדושת החיים ווהמציאה שלנו כבני אדם מהות ותירגול רוחני לדבוק בו כדי להרגיש טוב ולהתמלא בהשראה תמיכה ועידוד לעשיית הטוב והרגשת האהבה ונתינתה לבני האדם בני האנוש שסביבנו איתם אנחנו בקשר כלשהו, ועוד משהו קצר לפני המשך הסיפור: חברה באה לבקר והיא ההשראה לכתיבה כאן כיוון שזה מעשה נעלה ונאצל שבאה ששומרת על קשר שיודעת שאע"פ שאני בשלי אני אשמח בחברתה והיא גם שמחה בעצמה השבח בהודייה ליוגה הנאצלת שמנחה אותנו בדרך, אז יש לי מכרה שהיתה באשראם של יוגננדה בארה"ב איזה כייףףף להשתייך והיא דבקה של הדרך שלו בעבודתה היומיומית, הכרתי אותה בקורס של ליווי למוות של פרדי טל, עוד תוספת איכותית בלימוד החיים כשהמוות הוא חלק מאוד חשוב בהם, אז פעם אחת הצלחתי לקנות את הספר הזה סופסופ אצל יורי בתחנה מרכזית ואז היגעתי לסימנטק לראות סרט והישארתי אותו בירותים, וככה נעלם העותק הראשון שלי, את העותק הזה רכשתי ב 80 ש"ח את העותק שכעת נימצא בידי גם רכשתי ב 80 ש"ח ואינלי שמצ היכן ומתי, ואני ממש ממליצה לקרוא גם למי שלא עוסק ביוגה, סך הכול הספר כתוב קריא מאוד כסיפור חיים ולא כספר עיוני אז זה יותר דומה לסיפור ואת זה אני מאוד אוהבת, מעניין לקרוא את זה שוב יהיה במקביל ל בום שיווה ולחפש הקשרים נו הקומבמלה ושולשלת גירי שבקריאה האחרונה מצאתי אנלוגיים בשבילי. המון תודה רבה למי שקרא. ימים טובים ומאושרים וגם תיהיו שלווים ורגועים = איחולי.

» ביקורות נוספות של איור וודה
» ביקורות נוספות על אוטוביוגרפיה של יוגי