ספר לא משהו
הביקורת נכתבה ביום רביעי, 2 בפברואר, 2022
ע"י ראובן
ע"י ראובן
אצבעותיה של סקאילר בת העשרה זהות באורכן בדיוק לאלה של אינארה, הנפש הקרובה ביותר אליה.
גם גוון עורן זהה, לבן 4.0 ולא רק שלהן. כל אזרחי העיר. כל בני אותו גיל נולדו כמעט באותו תאריך, ולא במקרה. שתיהן ורבים אחרים חיים בעולם נפרד, הווירטואלי. זה של האפליקציות. הרבה 'העתק-הדבק' עם תוספות מקוריות כצבע שיער, נתון לשינויים.
בעולם האלטרנטיבי הזה סקאילר ואינארה חשות כאחיות. הווירטואלי מתקיים במקביל לאמיתי, הגשמי בו יש לה אם ואחות אמיתיות. תושבי עולם האפליקציות נחשבים בני מזל וחייהם טובים משל אלה שנשארו מאחור ועל חלקם מוטלת החובה הלא נעימה בתור 'השומרים' שתפקידם הקשה והתובעני יתברר. בעולם הגשמי אתה חייב להתאמץ והחיים שם, איך לומר, די בזבל. אלה שבמקבילו נמצאים שם הודות להקרבה מצד משפחתם שנותרו בצד השני.
בעולם הווירטואלי בו לגוף הפיזי אין חשיבות אמיתית מתאפשר הכל באמצעות הורדה באפליקציה מתאימה. מזון, לבוש, הופעה חיצונית, צ'אטים עוברים ממוח למוח. בא לך לעוף? תוריד כנפיים. רוצה שיראו שאתה זועם? להבות יכולות לפרוץ ממך. יש גם ראש ממשלה וירטואלי, ג'ונתן הולט.
המעבר קשה עד בלתי אפשרי אך סקאילר נחושה להיעזר במי שצריך, לחצות את הקווים ולפגוש את אמה ואחותה אותן לא ראתה עשור, מאז עברה לעולם האלטרנטיבי.
ועולמה המוכר והבטוח יתערער ויעבור טלטלה קשה כשתגלה את האמת הלא פשוטה ואת חשיבותה האמיתית.
יש לה ייעוד עבור גורמים מסויימים בעולם הגשמי.
ציפיתי למשהו שונה ופחות בדיוני. על התלות הגוברת שלנו באפליקציות ובסלולרי הצמוד, ההתמכרות לטכנולוגיה על יתרונותיה ומגרעותיה. אבל זה לא ממש הכיוון אליו הולך הספר. על ההמשך (מסתיים ב'תם ולא נשלם') אוותר.
דיסטופיה בינונית. הקיצֵר, לא חייבים.
15 קוראים אהבו את הביקורת
טוקבקים
+ הוסף תגובה
|
ראובן
(לפני 3 שנים ו-8 חודשים)
די כך, מוריה.משכתי איכשהו עד הסוף
|
|
|
מוריה בצלאל
(לפני 3 שנים ו-8 חודשים)
אכן לא נראה מושך במיוחד. תודה, ראובן.
|
15 הקוראים שאהבו את הביקורת
