ביקורת ספרותית על ארמון הקרח- מהדורה מחודשת מאת טאריי וסוס
בזבוז של זמן דירוג של כוכב אחד
הביקורת נכתבה ביום שישי, 31 בדצמבר, 2021
ע"י מורי


בכפר קטן בנורווגיה, כי בעיר זה לא יכול לקרות, ילדה בת 11 מגיעה לגור אצל דודתה משום שאימה מתה. קוראים לה און. און מתחברת לסיס, מהבולטת בילדות בכיתה, ומזמינה אותה יום אחת לבוא ולבקר בביתה.
סיס אכן באה והביקור, למרות שהוא מוצלח, איכשהו גורם לסיס למהר ולחזור לביתה, לא כי קרה פתאום משהו רע, סתם תחושה של דחיפות. הן שוחחו על ארמון הקרח הנוצר מהמפל מחוץ לכפר, נדברו לבקר שם, אבל רק און הלכה ונעלה. כל תושבי הכפר נדברו ללכת לחפש ולא להניח. מהו אותו ארמון? מבנה קרח עצום שנוצר ממפל שקפא, ניתן להסתובב בתוכו, אבל און לא נמצאה.
כשהדודה לא מקבלת בחזרה את און, היא מחליטה לעזוב את הישוב כמו שהבטיחה.
ילדה חדשה מגיעה לכיתה, איכשהו נוצרת התחושה שהיא תתפוס את מקומה של און למרות שסיס אוסרת עליה לשבת בשולחן המיותם של און. זמן מה עובר ובסוף הוחלט בין ילדי הכיתה שהם ילכו שוב לבקר בארמון הקרח.
וסוס יוצר בתחילה תחושה של מסתורין במפגש בין און לסיס, אחר כן מתעצמת תחושת האימה כשאון נעלמת ולא נמצאת. כשמגיעה ילדה חדשה נדמה שנוצר איזשהו תיקון.
כשילדי הכיתה מחליטים ללכת שוב יחדיו לארמון הקרח, ללא ידיעת ההורים, הסיפור מגיע לשיא של שום כלום.
על סופרים כמו וסוס אומרים שכשיגדלו הם יהיו סטיבן קינג. זה לא קרה. וסוס כהרגלו כותב רע, לא מגיע לשום פואנטה, ולמרות שקושרים לו כתרים, ספריו ראויים להתעלמות.
32 קוראים אהבו את הביקורת
אהבת? לחץ לסמן שאהבת




טוקבקים
+ הוסף תגובה
אורקה (לפני 3 שנים ו-7 חודשים)
מעולה! ספר שקראתי בנשימה עצורה - ליטרלי. אי אפשר להניח מהיד - והתרגום מעולה!
חני (לפני 3 שנים ו-7 חודשים)
לי ברור שאוהב! מקווה שאחרים לא ילכו בעקבותיך
ויתנו צ'אנס הוגן לסופר הנפלא הזה.

ואיך אדיר מילר אומר " חומה"...
וכמו שאור קרן כתב כל דעה לגיטימית.
כי בסך הכל רוב הספרים שהמלצת לי
עליהם היו נהדרים.
מורי (לפני 3 שנים ו-8 חודשים)
מוריה, תמיד אפשר לתת הזדמנות.
סקאוט (לפני 3 שנים ו-8 חודשים)
מוריה- בתור אחת שקראה אני אומרת לך- תני הזדמנות ואולי תתאהבי כמו חלקנו ואולי גם תסלדי, שזה גם בסדר אבל לפחות נתת הזדמנות.
מוריה בצלאל (לפני 3 שנים ו-8 חודשים)
קטלת יופי, אבל בעקבות התגובות כאן, השתכנעתי לתת לו הזדמנות.
אור קרן (לפני 3 שנים ו-8 חודשים)
עמיחי, הבנתי :-)
רץ (לפני 3 שנים ו-8 חודשים)
אני קורא את הציפורים שלו - ואני חייב לאמר זאת ספרות מופת, אם כי היא כתיבה שלעתים מרומזת, לא בטוח שזה סגנון שמתאים לכולם.
עמיחי (לפני 3 שנים ו-8 חודשים)
אור קרן,
תודה על ההארה. אמנם אתה צודק שכל דעה בנוגע לספר היא לגיטימית. אך לא לזה התייחסתי.
לדעתי יש הבדל בין מציאת חן של הספר על פי טעמו של הקורא לבין מידת ההבנה שלו. לא תמיד יש חפיפה בין השניים.
אור קרן (לפני 3 שנים ו-8 חודשים)
עמיחי, ספר זה לא שאלה בפרק הכמותי בפסיכומטרי. אין כאן עניין של "להבין", ואין "פיתרון" אחד.
כל היופי בספרים זה שכל אחד רואה את הדברים באופן סובייקטיבי שלו, וכל דעה לגיטימית.
עמיחי (לפני 3 שנים ו-8 חודשים)
זה בסדר.
היה צפוי שלא תבין.
מורי (לפני 3 שנים ו-8 חודשים)
הספר אכן היה מהפנט לדקה, אבל וסוס אינו כזה כישרון כתיבה גדול. הציפורים היה אך מעט טוב יותר.
סקאוט (לפני 3 שנים ו-8 חודשים)
כתבת יפה אבל לא מסכימה לדעתך. מדובר בספר מהפנט ותיאורי הטבע מהיפים שקראתי.
ממתין לי "ציפורים" שלו [שגם אותו לא אהבת]
מורי (לפני 3 שנים ו-8 חודשים)
חובב, בהתחלה היו גוני אפור, כיאה וכיאות למדינה אפרפרה ברוב ימות השנה. לקראת הסוף הכל כבר השחיר.
חובב ספרות (לפני 3 שנים ו-8 חודשים)
אהבתי את ספרו הקודם ואתן לו צ'אנס למרות הקטילה... מעניין שאין אצלך אפור רק שחור ולבן ?
אנוק (לפני 3 שנים ו-8 חודשים)
זוכרת אותו ממרחק לא מעט שנים, כסיפור מקסים.
אנקה (לפני 3 שנים ו-8 חודשים)
קראתי את הגרסה הקודמת של הספר (משנת 1977) רק לפני כמה ימים ועליי לציין שעליי הוא השפיע אחרת ממורי, לקראת הסוף אפילו הזלתי דמעות.
אולי משהו בתרגום בגרסה החדשה איבד ממשמעותו ומקסמו ?
או שאולי קשה להבין את רגשותיהם ההפכפכים ומבולבלים של בני עשרה לפני 60 שנה.
לטעמי, הספר עמד במבחן הזמן.
פרפר צהוב (לפני 3 שנים ו-8 חודשים)
יעל, זו הלצה. אני לא מתיימר להיות סמכות ספרותית ולקבוע מה טוב ומה לא, אבל מפליא אותי ההבדל בין הדירוג שמורי נתן לספר של גיל ריבה לבין הקטילה הזאת. אם כבר, הדירוג ההגיוני הוא הפוך, אך מכיון שלא קראתי את ספרו של ריבה לא אוכל להביע דיעה עליו.

זאבי, לחשדותיך יש יותר מאשר בסיס סביר.
yaelhar (לפני 3 שנים ו-8 חודשים)
ראיתי בו יותר משאתה ראית. לדעתי הסיפור פה הוא משני (ואכן יש בו בעיות...)
פרפ"צ - אני מתקשה להבין איך שיפוט של טעם יכול להיות טעות. כל נושא הקריאה והבחירה בספר מבוסס על תפיסה סובייקטיבית שקשורה לתכנים אישיים של הקורא. באותה מידה רשימות של "ספרי מופת" לא מובנות לי וברור שכך הדבר לגבי "איך יכולת לאהוב ספר X ולא אהבת ספר Y"
זאבי קציר (לפני 3 שנים ו-8 חודשים)
כאשר נותנים כוכב אחד לספר שכל העולם ואשתו מהלל, לי זה נראה כבר חשוד... כלומר מה אתה כבר ראית שחמק מעיני רוב הקוראים.. אפילו לא שני כוכבים לרפואה?
נו, מאחר שטרם קראתי את הספר אשאר עם החשד רק על סמך קטילות העבר...
מורי (לפני 3 שנים ו-8 חודשים)
פרפר, לא מסכים אתך בכלל ומתיאורי טבע לא בונים סיפור.
פרפר צהוב (לפני 3 שנים ו-8 חודשים)
מורי, אני מכבד את זכותך לטעות. לתת לספר של גיל ריבה ארבעה כוכבים, ולספר הזה כוכב אחד זה יותר ממתמיה.
קראתי את התרגום הישן של "ארמון הקרח" והוא היה מצוין. לא צריך בספר הזה לראות את ההגעה ליעד או לפואנטה כלשהי כעיקר, אלא הדרך שבה הולכים היא החשובה. וסוס כתב ספר לירי נהדר על גבול השירה, מתאר יפה את הרגשות, ותיאורי נופי השלג והקרח מרהיבים ביופים.

פאלפ, רק בממלכת דנמרק יש משהו רקוב. נורווגיה של וסוס מרהיבה.
Pulp_Fiction (לפני 3 שנים ו-8 חודשים)
אולי משהו רקוב שם בממלכת... נורווגיה?





©2006-2023 לה"ו בחזקת חברת סימניה - המלצות ספרים אישיות בע"מ