ביקורת ספרותית על לב אש - פרוזה # מאת אולסיה קנטור
ספר בסדר

---

הספר מגולל את סיפורה של אלכסנדרה בתחנות חיים ברחבי העולם.

את אלכסנדרה אנחנו פוגשים בנאפולי ב-2010 אוכלת פיצה להנאתה בפיצרייה "בן הנשיא". כבר בשיחה עם ג'יגי (בעל הפיצרייה) אנחנו מבינים שמדובר באישה מורכבת מחלקים רבים של פאזל. ממש כמו מרכיביה המגוונים של הפיצה קפריצו'זה אותה היא הזמינה.

הפרק הראשון מפגיש את הקורא עם אלכסנדרה בצ'ליאבינסבק ב-1979. ילדה בת שבע. גדלה בבית מעל הממוצע המוכר ברוסיה של אותם ימים. אמא מנהלת תיאטרון ואבא גיאולוג. תמונתו של לנין תלויה על הקיר בבית, והיא עצמה עונדת סיכת כוכב קטנה, הנושאת את דיוקנו של ולדימיר לנין הצעיר.

אלכסנדרה תלמידה טובה, מצליחה מאוד ופעילה חברתית. בגיל העשרה היא מכירה את מיכאל מראשי המאפיה הרוסית. היא מתאהבת בו מעל הראש, ועושה הכרה עם שולי החברה הלא כשרה, ואף זוכה לשם כינוי ממיכאל: "לב אש".

הדרך להגשמת החלום של אלכסנדרה להיות עיתונאית מתחיל לקרום עור וגידים, והיא עוברת לאוניברסיטת מוסקבה ללימודי תקשורת ועיתונאות. במהלך לימודיה היא ממשיכה לפגוש את מיכאל בפרקי זמן מתוקצבים על ידו. האהבה הזו לא נמשכת זמן רב, והיא נישאת לדמיטרי ולא מאהבה. אירוע מסוים ב-1996 מבריח את אלכסנדרה ודמיטרי לישראל. החיים בישראל קסמו לאלכסנדרה אך לא לדמיטרי, והיא מוצאת את עצמה ביום בהיר אחד ללא פרוטה לבדה עם אווה התינוקת. אך אלכסנדרה לא נכנעת והזדמנות פז מכוונת אותה לבורסת היהלומים ומשם, ב-2002 לעולם אכזרי – אפריקה. מאפריקה לניו-יורק יחד עם בעלה מאייק מפרק ב' והילדה הנוספת שנולדה –אריאל. גם בניו-יורק הזוהרת משהו משתבש והיא נאלצת לברוח לישראל...

בכל התחנות בהן חנתה אלכסנדרה נחשפים לסיפורים מרתקים,ומעולם פחות מוכר, אכזר ומושחת על ידי עונבי העניבות ולובשי החליפות.

לגבי שם הספר והצבעים שנבחרו לכריכה – פחות אהבתי. לי הם הזכירו ספרות מז'אנר אחר שאני פחות מתחברת אליה. הכתיבה טובה, קצבית ומרתקת. למרות זאת לא היתה מזיקה הגהה נוספת וצמצום בכמות העמודים. תיאור הדמויות של ההורים אנמיות. לפחות לקראת הסוף הייתי מצפה שלפחות הקשר והדו-שיח עם האימא יהיה חמים ומשובח כיאה בין אם לבת.

עם כל הקילומטר שלי בקריאה קשה לי לקבל את העובדה שמדבור בספר בדיוני. ניכר שדמותה של אלכסנדרה נושאת כמה חלקים אוטוביוגרפים של הסופרת.

בשורה התחתונה מתוך הספר עמוד 419:
"תזכרי, אלכסנדרה. אמונותייך נהפכות למחשבותייך. מחשבותייך נהפכות למילותייך. מילותייך נהפכות למעשייך. מעשייך נהפכים להרגלייך. הרגלייך נהפכים לערכייך. ערכייך נהפכים לגורלך."

קריאה נעימה.
לי יניני

» ביקורות נוספות של לי יניני
» ביקורות נוספות על לב אש - פרוזה #