הביקורת נכתבה ביום שלישי, 7 בדצמבר, 2021
ע"י יוסי נינוה
ע"י יוסי נינוה
שמחתי מאוד לקראת ספרו החדש של יובל שמעוני, מאחר ובשבילי ספרו הקודם: "קו המלח" היה אחד האתגרים הספרותיים הקשים שעמדתי בהן, ולגבי מן הטובים שבספרים של השנים האחרונות.
הספר הזה בנוי משני סיפורים אישיים הקשורים האחד לשני.
הסיפור הראשון: סיפורו של נער יהודי בימי האינקויזיציה בספרד ומלחמתה באנוסים, בעת גירושם של היהודים, ובתוכם בני משפחתו, מצליח הנער להימלט אל ספינה בנמל ולהגיע כנוסע סמוי להיספניולה - האי השני בגודלו בקריביים.
הסיפור השני הוא סיפורו של קפטן ("האדמירל"- דמותו של כריסטופר קולומבוס) הספינה שעשתה את דרכה בשליחות מלך לספרד לגלות עולמות נסתרים, להביא זהב ולנצר את האינדיאנים תושבי המקום.
הסיפור הראשון נהדר. עלילה מורכבת, מעבר בין שנות הנעורים והזקנה של הגיבור, ולעיתים ללא אבחנה חיצונית. הקריאה מצריכה ריכוז, אך מביאה הנאה רבה לשפה, לדימויים העשירים, לתיאורים ולאשר מתרחש.
הסיפור השני מאכזב ביותר, ואפילו משעמם בהמשכו. לקראת הסוף אפילו נטשתי אותו, מה שלא קורה לי הרבה.
מבחינה היסטורית, האירועים תואמים את המהלכים ההיסטוריים, והסופר מפגין ידע נרחב. אך קיים ויכוח בין ההיסטוריונים האם באמת האינקוויזיציה בספרד הוציאה להורג/שרפה את המורשעים שנידונו למוות.
13 קוראים אהבו את הביקורת
טוקבקים
+ הוסף תגובה
|
עמית לנדאו
(לפני 3 שנים ו-10 חודשים)
מססכים איתך לגמרי לגבי 'קו המלח' הנפלא. אני ממש מחכה שכבר יחזור לספריה, ומבטיח לשתף כשאקרא.
|
|
|
מורי
(לפני 3 שנים ו-10 חודשים)
לי לא העניק שום הנאה. הלך לדרכו.
|
13 הקוראים שאהבו את הביקורת
