ביקורת ספרותית על קיצור תולדות המלחמה - והשמירה על השלום מאת דונלד קגן
ספר בסדר

---

בספרו "קיצור תולדות המלחמה" (הוצאת שיבולת, 2021) ביקש הפרופסור האמריקני דונלד קגן לנתח את תופעת המלחמה, שורשיה והדרכים המאפשרות להימנע ממנה.בספר ניתח קגן חמישה מקרי מבחן: מלחמת הפלופונז, המלחמה בין הפונית השנייה, שתי מלחמות העולם ומשבר הטילים בקובה בין ארצות הברית לברית המועצות, שאמנם לא היה מלחמה אך אך היה כפסע ממלחמת עולם שלישית.

בהקדמה מאירת העיניים שכתב לספר הסביר סא"ל (מיל.) גדעון שרב, המדריך הראשי במכללה לפיקוד טקטי, כי חשיבותו של הספר לקורא הישראלי רבה. "ראשית משום שאנחנו למודי מלחמות, ומעניין להשוות. שנית, משום שהוא מספק תשתית חשובה של ידע חסר בעברית על אירועים הרי־גורל בהיסטוריה של המין האנושי ברם, חשוב מכך, בעידן שבו איראן מתעצמת, חותרת להשגת נשק גרעיני ומאיימת על היציבות והסדר במזרח־התיכון, כדאי שהלקח ההיסטורי בדבר הצורך לעצור תוקפנות באיבה כל עוד אפשר הדבר, יעמוד מול עינינו" צין שריון בעברו, כי (עמוד 10).

פרק מרתק עסק בניתוח שורשי הסכסוך בין רומא לקרתגו. "באביב של שנת 218 לפני הספירה הוביל מספרד המצביא חניבעל בן חמילקרת ברקא, בן עשרים ושש, צבא שכלל כ־50,000 רגלים, 9,000 פרשים ו־37 פילי מלחמה. תוכניתו הנועזת הייתה לצעוד במלוא המהירות האפשרית דרך גאליה, מבעד להרי האלפים, אל צפון איטליה" (עמוד 229). חניבעל מימש את תוכניתו, אף שאבדו לו בדרך רבים מכוחו הצבאי (מעל מחצית מכוח הרגלים שלו ושליש מפרשיו). עד נובמבר "הוא כבר מחץ את צבאותיה של רומא בשלושה קרבות גדולים, שהאחרון שבהם בקאנאי, שם נהרגו כמעט 70,000 רומאים וכמעט 20,000 נלקחו בשבי" (עמוד 229). לתפיסת קגן, המלחמה הפונית השנייה פרצה משום שהרומאים נקטו מדיניות מסוכנת. "מאחר ולא רצו להתחייב בבירור וללא פשרות למחיר הדרוש כדי להגן על השלום, שאותו רצו לשמר, היה עליהם לשלם את מחירה של מלחמה ארוכה, עקובה מדם, יקרה, הרסנית – וכזו שכמעט הביא עליהם את סופם" (עמוד 272).

פרק מעניין אחר ניתח את משבר הטילים בקובה, שכמעט והוביל למלחמת העולם השלישית. טען קגן כי "תוכניתו של חרושצ'וב לא הייתה אי־רציונאלית, אם כי היא הייתה מסוכנת ושגויה" (עמוש 528). אם חרושצ'וב לא היה מחליט לסיים את המשבר, "קנדי, על אף נטיותיו שוחרות השלום, אולי היה נאלץ לנקוט פעולה צבאית" (עמוד 528). לשיטתו, חרושצ'וב מצמץ ראשון. "משבר הטילים הקובני הדגים כי גם למדינה החפצה לשמור על השלום ועל הסטטוס קוו, לא די בעוצמה עדיפה. המשבר הגיע משום שבראש המדינה החזקה יותר עמד מנהיג שלא הצליח לשכנע את יריבו כי הוא מוכן לשם כך להשתמש בעוצמה זו" (עמוד 529). כפי שציין סא"ל (מיל.) שרב בהקדמה, יש בכך גם לקח לימינו אלה.

קגן כתב ספר מעניין ומאיר עיניים, אולם ניכר כי הלקח שהפיק מן האירועים שניתח כמעט תמיד היה שמלחמה היא בלתי נמנעת, ויש להתמודד עם תוקפן בנחישות כבר בתחילת הדרך. יש בכך מן הצדק, אך זו ראיה פשטנית שמתעלמת מאילוצים מדיניים, כלכליים, צבאיים וחברתיים שהינם ייחודיים לזמן ולמקום. יתרה מכך, החוכמה בדיעבד שסייעה לקגן במחקרו אינה מאפשרת למדינאים כיום לצפות את העתיד. כך למשל, לא כל מדינה שמבקשת להגדיל את שטחה, השפעתה או עוצמתה סופה להיות ולנהוג כגרמניה במלחמת העולם השנייה. ומכאן שכלל לא בטוח שפשרה מדינית לא תהיה האופציה החכמה שתמנע מלחמה.

» ביקורות נוספות של פרל
» ביקורות נוספות על קיצור תולדות המלחמה - והשמירה על השלום