***מכיל אזכור למשהו כללי שמופיע בספר, זה לא באמת ספוילר כי כל מי שמכיר קומדיות רומנטיות יבין שזה הולך לקרות.
באופן כללי, אני די אוהבת את הספרים של סופי קינסלה.
אני אוהבת ספרים רומנטיים, נקיים וקלילים, בלי תיאורים של סצינות אירוטיות. במילים אחרות - ספרים שכבר לא קיימים. אז אתם יכולים לתאר לעצמכם איזה סיוט זה נהיה בשבילי למצוא ספר טוב בשנים האחרונות.
לכן כשקראתי לראשונה ספר של קינסלה (החיים הלא כ"כ מושלמים שלי) - התלהבתי שסוף סוף מצאתי סופרת כלבבי, שגם אשכרה יש לה כמה וכמה ספרים, והדובדבן שבקצפת - כל ספר עומד בפני עצמו, וזו לא סדרה. בקיצור - חלום.
אבל.
שמתי לב שבכל הספרים שלה מופיע מוטיב חוזר: הדמויות ממש מעפנות. בכל ספר יש דמויות משנה הזויות שאין מצב שמישהו באמת מתנהג ככה במציאות או יגיד דברים כאלה. ובעיקר - הדמות הראשית תמיד חסרת ביטחון בעליל, קצת סתומה, ובגדול הופכת את עצמה לסמרטוט בשביל אחרים. היא תמיד עושה דברים שאף בן אדם נורמאלי לא היה עושה, וזה כבר מוריד מרמת האמינות של העלילה (מי שקרא את 'אפשר לגלות לך סוד' בהחלט יסכים איתי).
עם כל ספר נוסף שלה שיוצא לאור, אני מוצאת את עצמי מגלגלת עיניים יותר ויותר, ווואלה - זה מבאס. השיא היה בספר הזה, "כל מה שתבקשי" - בו רוב העלילה התמקדה סביב המשפחה של פיקסי, וכמעט שלא דובר על הקטע הרומנטי. כאילו, מכל הספר - אולי שישה דפים במצטבר הכילו דיאלוג בין סב לבין פיקסי. בכלל לא היה תיאור של מפגשים עמוקים ביניהם, של התפתחות הקשר, של משהווו. פשוט נשאר רדוד ולא מספק. אפילו ההתפייסות בסוף לא נעשתה בזכות תקשורת ביניהם וליבון העניינים, אלא בזכות החברים שלהם שעשו להם תרגיל.
כמובן, יש את הקטעים המצחיקים שאני נהנית מהם, יש הומור טוב בחלק מהמקרים, אבל כל המסביב פשוט מעיב לי על חוויית הקריאה. אני קוראת, נהנית, ואז מגיעה לקטע שמעקמת פרצוף ואומרת "נו באמת, סופי, למה היית חייבת להרוס??"
חיכיתי המון זמן לספר חדש של סופי שייצא לאור, וחייבת לומר שהתבאסתי. שווה קריאה ככדרך להעביר את הזמן בשבת או כשמשעמם, אל אל תצפו ליותר מידי.
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•••
•••
•••
•••
•••
•••
•••
•••
•••
•••
•••
•••
•••
•••
•••
•••
•••
•••
